לדלג לתוכן

הנס אוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנס אוטה
Hans Otte
לידה 3 בדצמבר 1926
פלאואן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בדצמבר 2007 (בגיל 81)
ברמן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • בית הספר הגבוה למוזיקה על שם פרנץ ליסט בוויימאר (1948)
  • אוניברסיטת ייל
  • האוניברסיטה למוזיקה ולאמנות הבמה בשטוטגרט (1950)
  • Hochschule für Musik Saar (1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים תואר אקדמי לשם כבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה מינימליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רומא של האקדמיה הגרמנית וילה מאסימו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנס גינטר פראנץ אוטהגרמנית: Hans Günther Franz Otte; 3 בדצמבר 1926, פלאואן25 בדצמבר 2007, ברמן) היה מלחין ופסנתרן גרמני.

שני הוריו של הנס היו מוזיקאים חובבים, ואמו לימדה אותו בילדותו נגינה על פסנתר. לאחר מלחמת העולם השנייה קיבל מלגה ללמוד הלחנה באוניברסיטת ייל שבארצות הברית, שם למד תחת פאול הינדמית. לאחר חזרתו לגרמניה, למד בין השנים 1954 ל-1956 תחת הפסנתרן ולטר גיזקינג.

בין השנים 1959 ל-1984 הוא שימש בתור המנהל המוזיקלי של תחנת הרדיו הציבורית של ברמן, Radio Bremen. הוא ייסד תחת חסותה של התחנה שני פסטיבלים בעלי חשיבות, הראשון הוא pro musica antiqua, למוזיקה עתיקה, והשני pro musica nova, למוזיקה בת זמננו.

יצירותיו מציגות סגנון מינימליסטי. אחת מיצירתיו המפורסמות ביותר היא "ספר הצלילים" (Das Buch der Klänge), יצירה לפסנתר שנכתבה בין השנים 1979-82. בשנת 2006 יצאה ביוגרפיה אודותיו בהוצאת Schott Music הגרמנית, אותה כתב אינגו אהמלס (Ingo Ahmels).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]