לדלג לתוכן

הנרי ריטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי ריטר
Henry Ritter
לידה 24 במאי 1816
מונטריאול, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בפברואר 1853 (בגיל 36)
דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות של דיסלדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1831–1853 (כ־22 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנרי ריטרגרמנית: Henry Ritter‏; 24 במאי 181621 בדצמבר 1853) היה צייר ומאייר גרמני יליד קנדה.

אביו היה קצין בהנובר, עבד עם הצבא הבריטי, ואמו הייתה אנגליה. בגיל צעיר הוא התגורר אצל דודו בהמבורג, שם שימש חניך בעסקי מסחר. לאחר 1832 הוא קיבל את שיעורי האמנות הראשונים שלו מהיינריך ייקוב אלדנאת' ופרידריך קרל גרוגר.[1]

בין השנים 1836 עד 1847 הוא היה סטודנט באוניברסיטת דיסלדורף בשיעורים של קרל פרדיננד זון, וילהלם פרידריך שדו. בשבע השנים האחרונות שלו שם, הוא היה חבר בכיתת המאסטר והיה לו סטודיו משלו באקדמיה. אולם, המשפיעים ביותר עליו היו השיעורים הפרטיים שלמד ב־1837 וב־1838 מרודולף יורדן, שלקח אותו לנסיעות בים הצפוני, הפך לחברו ולימד אותו גישה אתנוגרפית לציור.[2]

בשנת 1842 נישא לבתו של בעל קרקע מבון.

עקב מחלה שאובחנה כ"קדחת עצבים" הוא עבר למוסד ליד זיגבורג. הוא חזר לדיסלדורף בשנת 1852 ונפטר שם בשנה שלאחר מכן.

יצירותיו שנותרו השתמרו על ידי פרדיננד פגרלין, שהתחתן עם גיסתו והשתלט על הסטודיו שלו.

הוא אולי היה ידוע יותר כמאייר מאשר צייר. משנת 1847 הוא היה תורם קבוע למגזין "דיסלדורפור מונאטפטה" הסאטירי. בשנת 1849 פרסם סאטירה על המהפכה האחרונה ונושא האיחוד הגרמני. מבוסס על ספר הילדים Struwwelpeter.

בין השנים 1851–1853 הוא סיפק רישומים לאלבומים שפרסם ולפגנג מולר פון קוניגסוינטר. בין איורי הספרים הבולטים שלו הם אלה של וושינגטון אירווינג.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי ריטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Historische Commission bei der königl. Akademie der Wissenschaften, Allgemeine Deutsche Biographie, Bd. 28, 1., München/Leipzig: Duncker & Humblot, 1889, Allgemeine Deutsche Biographie, עמ' 674
  2. ^ Peck, H. T.; Colby, F. M., eds, Ritter, Henry, The New International Encyclopædia