הסכמי ארושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסכמי ארושה (באנגלית: Arusha Accords, או בשמם המלא: "הסכם השלום בין ממשלת הרפובליקה של רואנדה והחזית הפטריוטית הרואנדית") הם סדרה של חמישה הסכמים אשר נחתמו בארושה, טנזניה ב-4 באוגוסט 1993 בין ממשלת רואנדה לבין החזית הפטריוטית הרואנדית (RPF). ההסכמים נחתמו לאחר שנה של משא ומתן בין הצדדים, במטרה לסיים את מלחמת האזרחים של רואנדה בין ההוטו לטוטסי, שהשתוללה במדינה מאז סוף 1990.

בנוסף לסיום הלחימה, כלל ההסכם גם שורה של הסכמות נוספות: הקמת ממשלת מעבר משותפת בראשות הנשיא ז'ובנל הבירימנה, החזרת פליטים מבני ההוטו והטוטסי, ומיזוג הצבא הרואנדי וה-RPF לצבא משותף.

ב-6 באפריל 1994 הופל מטוסו של הבירימנה מעל קיגאלי, בעת שהיה בדרכו חזרה מוועידת פסגה שהתכנסה לדון במימוש הסכמי ארושה. הבירימנה נהרג בהתרסקות, יחד עם נשיא בורונדי כיפריאן נטאריאמירה ורמטכ"ל צבא אוגנדה. יירוט המטוס טרפד את יישום הסכמי ארושה והיה אות הפתיחה לרצח העם ברואנדה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-90 הייתה רואנדה מפולגת ומסוכסכת לאחר עשורים רבים של יריבות אלימה בין בני ההוטו והטוטסי. מאז שתפסו בני ההוטו את השלטון במדינה בראשית שנות ה-60 שררה במדינה מדיניות מפלה כנגד הטוטסי שמצאה פורקן לא אחת בצורת פרעות אלימים. רבים מבני הטוטסי ברחו צפונה ומצאו מקלט באוגנדה. בראש המדינה עמד הנשיא ז'ובנל הבירימנה, בן הוטו, אשר החזיק בתפקיד מאז 1973.

בסוף שנות ה-80 הוקם באוגנדה ארגון החזית הפטריוטית הרואנדית, ה-RPF, אשר היה ארגון טוטסי צבאי-פוליטי. ה-RPF גייס לשורותיו פליטים רבים מבני הטוטסי אשר שהו באוגנדה. באוקטובר 1990 פתח ה-RPF, בפיקודו של פול קגאמה, במתקפה מול הצבא הרואנדי, אשר הפכה עד מהרה למלחמת האזרחים של רואנדה. ה-RPF הצליח לתפוס שטח בצפון-מזרח רואנדה, ומאות אלפי בני הוטו נמלטו מהאזור. במהלך המלחמה אירעו ברחבי רואנדה פרעות רבים נגד הטוטסי.

הועידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסיון להפסיק את הלחימה לחצו האו"ם, מדינות אפריקה השכנות (אוגנדה, טנזניה, זאיר ובורונדי) ומדינות נוספות (צרפת, בלגיה, ארצות הברית ומדינות נוספות) על הצדדים להתחיל בשיחות שלום. ביוני 1992 החלו השיחות בין הצדדים.

כבר ביולי הוסכם על הפסקת אש. בהמשך סוכם על הקמת ממשלה זמנית רחבה שתכלול תשעה עשר שרים: חמישה ממפלגת השלטון (MRND), חמישה מה-RPF, ותשעה אחרים ממפלגות נוספות, כאשר בראשות הממשלה החדשה יעמוד הנשיא המכהן, הבירימנה. עוד סוכם על החזרת פליטי ההוטו מצפון רואנדה לבתיהם והחזרת פליטי הטוטסי מאוגנדה לרואנדה. בנוסף, הוסכם כי צבא ה-RPF יתמזג לתוך צבא רואנדה, כאשר חיילי ה-RPF יהוו 40% מכלל החיילים ו-50% מהקצינים בצבא המשותף.[1]

ב-3 באוגוסט 1993 חתמו המשלחות על פרוטוקול ההסכם. למחרת, ב-4 באוגוסט, חתמו נשיא רואנדה הבירימנה ונשיא ה-RPF אלכסיס קניארנגווה (Alexis Kanyarengwe) על ההסכמים בעיר ארושה.

לאחר ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ובנל הבירימנה ב-1980

למרות שהיה חתום על ההסכם, הנשיא הבירימנה הסתייג ממנו. רבים בסביבתו ובמפלגת השלטון ראו בהסכם כניעה לטוטסי. גם אנשי צבא רואנדה התנגדו להסכם שחייב את הקטנת הצבא ושיתוף אנשי ה-RPF בו. ההסתה בתוך רואנדה כנגד הטוטסי גברה.

באוקטובר 1993 התקבלה באו"ם החלטה 872 שעיקרה הקמת כוח משימה לרואנדה. בנובמבר הגיע לרואנדה כוח האו"ם שמנה כ-2,500 חיילים, מרביתם בלגים. בדצמבר הגיעו לבירה קיגאלי השרים המיועדים מטעם ה-RPF שהיו אמורים להצטרף לממשלה הזמנית. ממשלת המעבר לא קמה, ובינואר 1994 עזבו שרי ה-RPF את הבירה.

ב-6 באפריל 1994 התקיימה בדאר א-סלאם שבטנזניה ועידה שהתכנסה כדי לדון בדרכים לממש את הסכם ארושה. בסיום היום, טס הבירימנה לקיגאלי במטוסו יחד עם נשיא בורונדי כיפריאן נטאריאמירה, רמטכ"ל צבא אוגנדה ואנשים נוספים. בשעה 20:20, כשהתקרב המטוס לנחיתה, נורו לעברו מספר טילי קרקע-אויר. שני טילים פגעו במטוס והוא התרסק. כל נוסעי המטוס נהרגו, וביניהם הבירימה. עד היום לא ברור מי אחראי ליירוט המטוס.

מיד לאחר ההתנקשות בהבירימנה החל טבח המוני בטוטסי, שהפך בהמשך לרצח העם ברואנדה. הסכמי ארושה מעולם לא מומשו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימין נויברגר, ג'נוסייד - רואנדה 1994 רצח עם ב"ארץ אלף הגבעות", עמ' 62-63.