הפיקוד האדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפיקוד האדוםפורטוגזית: Comando Vermelho) הוא ארגון פשע מאורגן ברזילאי עוסק בעיקר בסחר בנשק ובסמים.[1][2] הארגון הוקם בשנת 1969 כאשר קבוצת אסירים שנכלאו יחד במהלך הדיקטטורה הצבאית בשנים 1964–1985 והקימו את הארגון בשם "הפלנגות האדומות" (Falange Vermelha).

הארגון שולט על חלקים מריו דה ז'ניירו ונלחם בכמה סכסוכים בקנה מידה קטן (בשנת 2001 ו-2004) עם הכנופיה היריבה "הפיקוד השלישי", אשר התפצלה מתוך הפיקוד האדום בשל מאבקי כוח בין מנהיגי הפיקוד באמצע שנות השמונים.[3] הארגון מהווה אוסף של תאים עצמאיים במקום שיש לו היררכיה קפדנית, אולם הבוסים הבולטים כוללים את לואיז פרננדו דה קוסטה ואת איסאיאס דה קוסטה רודריגס.

בסוף יוני 2007 פתחה משטרת ריו דה ז'ניירו מתקפה רחבה באזור ההתבססות של הארגון בו נהרגו עד 24 איש.[4] על פי מחקר שנערך במרכז המחקר לאלימות באוניברסיטה הפדרלית בריו דה ז'ניירו, בשנת 2008 הקבוצה שלטה ב-38.8% מהאזורים האלימים ביותר בעיר, לעומת 53% בשנת 2005.[5]

הפיקוד נוטה למשוך צעירים ברזילאים חדשים ולהכניסם לשורותיהם. נוסף הארגון מעניק חסות לקבוצות כמו עמותות שכונתיות, מועדונים וארגוני ספורט, אחת הדרכים הנפוצות ביותר שבן ארגון הפשיעה מסוגל לתפוס את תשומת לבם של בני הנוער הוא באמצעות הסגנון המוזיקלי הפופולרי ביילה פאנק, צורה של "מוזיקת שלל" ברזילאית שמקורם במיאמי בס. בשל הפופולריות של הז'אנר בקרב צעירים ברזילאים, ידוע שהקבוצה מסבסדת "מסיבות פאנק כדי לגייס ילדים צעירים לסחר בסמים".[6]

בנוסף למסיבות הפאנק הללו, "בהן סמים ומין מושכים אפילו נוער בורגני או קטנוני-בורגני",[7] שנערך על ידי הארגון באופן קבוע בכל יום ראשון, אמני פאנק ממומנים גם על ידי הארגון להקלטת שירים ואפילו תקליטורים שלמים המקדמים את הפיקוד ומספידים את חברי הארגון המתים. מכיוון שהפיקוד משלם על הפקת והקלטת שירי הפאנק, הם "לרוב מוקלטים באיכות גבוהה ומושמעים בתחנות רדיו פיראטיות ונמכרים על ידי מאות רוכלים בריו דה ז'ניירו ובסאו פאולו".[8]

ביוני 2018, הפיקוד האדום פתח במתקפות על בסיס של הצבא הבוליביאני בפורווניר ובתחנת משטרה ברזילאית באפיטסיולנדיה, בשני המקרים נגנבו נשק ותחמושת.[9]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוס קמפ ביים סרט תיעודי על הפיקוד האדום (CV).

הסרט עיר האלוהים מציג את ראשיתו המוקדמת של הארגון. מהדורת ה-DVD של הסרט הזה מכילה סרט תיעודי נוסף "חדשות המלחמה הפרטית" ובו ראיונות עם המשטרה וילדים מקומיים מהפאבלות (שכונות העוני).

בספר "כנופיות ריו" מאת מישה גלני מתואר סיפור הקמתו של הארגון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fonseca, Pedro; Brooks, Brad. "Brazil gang kills 31, many hacked to death, as prison violence explodes". Reuters. נבדק ב-7 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Conflict Encyclopedia, Brazil, non-state conflict, Comando Vermelho - Terceiro Comando from Uppsala Conflict Data Program accessed 21 December 2013
  3. ^ Conflict Encyclopedia, Brazil, non-state conflict, Comando Vermelho - Terceiro Comando from Uppsala Conflict Data Program accessed 21 December 2013
  4. ^ Phillips, Tom (29 ביוני 2007). "Blood on the streets as drug gang and police fight for control of Rio favelas". The Guardian. London. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Gollo, Luiz Augusto (2009-11-11). "Vigilante Groups in Brazil Trump Drug Gangs and Become Rio's New Authority". Brazzil. אורכב מ-המקור ב-15 בנובמבר 2009. נבדק ב-23 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Behague, Gerard. "Rap, Reggae, Rock, or Samba: The Local and the Global in Brazilian Popular Music (1985-95)." Latin American Music Review 27, no. 1 (Spring/Summer 2006)
  7. ^ Brazil: The social contradictions underlying the violent eruption in São Paulo Benoit, Hector. 18 May 2006. World Socialist Web Site. Retrieved 14 February 2008
  8. ^ Behague, Gerard. "Rap, Reggae, Rock, or Samba: The Local and the Global in Brazilian Popular Music (1985-95)." Latin American Music Review 27, no. 1 (Spring/Summer 2006): 79-90
  9. ^ Bargent, James (19 ביוני 2018). "Red Command Arrests in Bolivia Point to Group's Likely Expansion". InSight Crime. {{cite news}}: (עזרה)