סחר בסמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סחר בסמים הוא שוק שחור עולמי המורכב מגידול, יצור, הפצה ומכירה של סמים אשר הסחר בהם אסור על פי חוק. בעוד שקיימים סוגי סמים אשר החזקתם ומכירתם חוקית, ברוב מדינות העולם קיים איסור חוקי על סחר בסוגי סמים מסוימים.

הסחר הבלתי חוקי בסמים פועל באופן דומה לסחר בסחורות אחרות בשוק השחור. ארגוני סמים שונים מתמחים בשלבי המסחר השונים לאורך שרשרת האספקה שהיא אזורית לעתים קרובות, כדי להגביר את יעילות הייצור. היקף ארגון סמים ומבנהו עשויים להשתנות בהתאם לרווחיות הטמונה בכל שלב של שרשרת האספקה. קצה שרשרת האספקה הוא בסוחר הסמים ברחוב, העשוי להיות מכור לסמים בעצמו, דרך כנופיות רחוב וסוחרים הפועלים כקבלנים, ועד לאימפריות מסחר הדומות בגודלן לארגונים ממשלתיים.

על הספינה הפנמנית "גאטון" אשר נעצרה על ידי משמר החופים האמריקאי בשנת 2007, התגלה משלוח הסמים הגדול ביותר שנתפס על ידי שלטונות ארצות הברית עד לאותה עת: 20 טון קוקאין
שדה פרג האופיום בפריחה בבורמה

גידול צמחי הסם עשוי להתבצע בטבע, או בחוות חקלאיות, או בתוך דירות מגורים וחממות. חלק מן הסמים מיוצרים במעבדות סמים הממוקמות במבני מגורים או במבנים נטושים. המשותף לכל אתרי הגידול והייצור של סמים הוא היותם של אתרים אלה סודיים וחבויים מעין. חלק ניכר מגידול סמים לא חוקיים נעשה במדינות מתפתחות, אף שגם במדינות מפותחות קיים גידול וייצור של סמים.

במקומות שבהם סחר בסמים הוא בלתי חוקי, חלק ממשאביהן של רשויות אכיפת החוק, המשטרה, בתי המשפט ובתי הסוהר, מוקדשים לטיפול בעבירות סמים. במדינות עניות יותר מתנהל חלק מן הסחר בסמים הודות לשחיתות ברשויות האכיפה וזאת כיוון שארגוני הסמים מחזיקים בהון רב.

השימוש בסמים בלתי חוקיים נפוץ בעולם. מחירי סמים אלה גבוהים בדרך כלל, אף שאין למדינה אפשרות למסות מוצר זה כל עוד לא נתפס, זאת בגלל העלויות הכרוכות בהגנה על דרכי המסחר מאתר הייצור ועד לצרכן הבודד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחר בסמים התקיים מאז שסמים היו קיימים בתרבות האנושית. אולם, הסחר בסמים אלה היה חוקי לחלוטין עד לתחילת האיסור על שימוש בסמים. מאותה עת הפך הסחר בסמים לסחר בלתי חוקי.

במלחמת האופיום הראשונה ניסתה בריטניה להכריח את סין להתיר לסוחרים בריטים לסחור באופיום בשוק הסיני. אף שצו מלכותי אסר על השימוש באופיום בסין, עישון אופיום היה מנהג נפוץ בסין במאה ה-19 ועל פי האמונה העממית אופיום היה מרפא לבעיות בריאותיות רבות.

בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 סחר בסמים מתבצע בין השאר על ידי ארגוני טרור, וזאת כדי לממן את פעילותם. מעריכים שמאות מיליוני דולרים מגיעים לארגוני הטרור באמצעות סחר בסמים. ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה עוסק באופן נרחב בסחר בסמים, חלקם מיוצרים בלבנון והשאר מיובאים מאמריקה הדרומית, כדי לממן את פעילותו.[1][2][3] בנוסף, חזבאללה משתמש בסוחרי סמים מקרב ערביי ישראל כדי לרגל אחרי ישראל ואף לבצע פעולות טרור נגדה.‏[4]

סחר בלתי חוקי בסמים חוקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף סמים חוקיים עשויים להיסחר באופן בלתי חוקי במידה וקיימים פערי מחירים גדולים דים בין מקור הסם ובין מדינת היעד, המותירים למבריחים רווח אף לאחר ההשקעה הדרושה בהברחה. פערי מחיר אלה עשויים להיווצר בין היתר עקב הטלת מיסים על המוצר, או הגבלות אחרות. במידה ולא קיימות הגבלות חוקיות כלשהן בין מדינת המוצא של המוצר למדינת היעד, אזי יכול להתקיים מסחר חוקי בין שני השווקים.

תרופות מרשם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מתרופות המרשם, היכולות להוות תחליף לסמים, נסחרות באופן בלתי חוקי ומחליפות את הצורך להבריח ולעבד סמים. לדוגמה, חלק מתרופות המרשם המכילות אופיאטים שהשפעתם הפסיכואקטיבית חזקה יותר מהשפעת הרואין הנמכר על ידי סוחרי הסמים. חלק מתרופות המרשם המשמשות בסחר סמים נגנבות מבתי מרקחת או מחסני תרופות, חלקן נקנה מרופאים המספקים מרשמים מזויפים, וחלקן נקנה ברשת האינטרנט. תרופות מרשם ממשפחת הבנזודיאזפינים מוצאות דרכן לעתים תכופות לשוק הסמים[5]. באופן כללי, הפיקוח על הסחר הבלתי חוקי בתרופות מרשם יעיל יותר כיוון שהיצרן הוא בדרך כלל מפעל חוקי המקיים ביקורת הדוקה על כמויות הייצור ושרשרת האספקה ולכן איתור זליגה של סמים לשוק השחור קלה יותר. היתרון בשימוש בתרופות מרשם כסמים הוא בהפחתת הסיכון מחומר מזוהם, כיוון שסמים אלה מיוצרים בתנאי ייצור קפדנים, להבדיל ממעבדות סמים בלתי חוקיות.

תרופות מרשם באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משלהי שנות ה-90 קמו באינטרנט מספר רב של אתרים המציעים למכירה תרופות מרשם, ללא צורך במרשם רופא. אתרים אלה מאפשרים לסוחרי הסמים ולמשתמשים בסם להשלים עסקאות סמים ללא צורך במפגש פיזי עם ספק הסם. אתרים רבים מקבלים תשלומים בכרטיסי אשראי ואלה המבצעים עסקאות מזומן בלבד, מפחיתים עוד יותר את היכולת לעקוב אחר עסקאות אלה ולאתר את הצדדים לעסקה. רבים מן האתרים פועלים מתוך מדינות שבהן לא קיימת דרישה למרשם לצורך רכישת התרופות הנמכרות באתר. כך למשל, תרופות מרשם המכילות אופיאטים אינן דורשות מרשם במקסיקו. אופיה הגלובלי של רשת האינטרנט מאפשר לסוחרים אלה לקשור עסקאות ברחבי העולם.

היקף הסחר הבלתי חוקי בסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכות שוויו הכולל של הסחר הבינלאומי בסמים בלתי חוקיים היה בשנת 2000 קרוב ל-400 מיליארד דולר. על פי הדו"ח העולמי על סמים של האומות המאוחדות לשנת 2005, שווי הסחר הבינלאומי בסמים בלתי חוקיים לשנת 2003 מוערך ב-13 מיליארד דולר ברמת היצרן, 94 מיליארד דולר ברמת הסיטונאי, ובין 322-400 מיליארד דולר בסחר הקימעונאי[6]. על פי דו"ח שהתפרסם בבריטניה בחודש יוני 2007, על ידי קבוצת מחקר במשרד הפנים הבריטי, העריך כי גודל השוק הבריטי בתחום הסמים הבלתי חוקיים הוא כ-8 מיליארד ליש"ט[7]. על פי הדו"ח, אשר נעשה על יסוד ראיונות עם יותר מ-220 סוחרי סמים, פער המחירים בין היצרן לקימעונאי מגיע כדי 15,800 אחוז לקוקאין וכ-16,800 להרואין.

קטינים וסחר בסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר על שימוש בסמים משנת 2005 שנערך על ידי ממשלת ארצות הברית, כ-800,000 בני נוער בין הגילאים 12-17 סחרו בסמים בתקופת 12 החודשים לפני ביצוע הסקר[8]. על פי סקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית משנת 2005 על התנהגות מסוכנת של בני נוער, נמצא כי 25.4% מן התלמידים בארצות הברית התנסו בהצעה לשימוש בסמים, מכרו סמים, או ניתנו להם סמים לא חוקיים בשטח בית הספר[9]. למרות הוצאה שנתית של כ-7 מיליארד דולר בארצות הברית בשנת 2005, על מעצר והעמדה לדין של כ-800,000 איש, בשל סחר ושימוש במריחואנה[10], רוב תלמידי י"ב בבתי הספר התיכוניים דיווחו כי לדעתם קל להשיג מריחואנה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]