הציפור הכחולה (סרט, 1976)

הציפור הכחולה
The Blue Bird
בימוי	ג׳ורג׳ קיוקור
הופק בידי	אדוארד לואיס, פול מסלנסקי
תסריט	אלכסיי קפלר, אלפרד הייז, יו ויטמור
שחקנים ראשיים	אליזבת טיילור; מונה וואשבורן; Margarita Terekhova; ג'ורג' קול (שחקן); ריצ'רד פירסון; Oleg Popov; גיאורגי ויצין; Nadezhda Pavlova; הארי אנדרוז; פטסי קנזיט; ג'יין פונדה; וויל גייר; אווה גרדנר; רוברט מורלי; סיסלי טייסון; Todd Lookinland
מוזיקה	אירווין קוסטל, אנדריי פטרוב, ליונל ניומן
צילום	פרדי יאנג, Jonas Gricius
מדינה	ארצות הברית, ברית המועצות
חברת הפקה	פוקס המאה ה-20, לנפילם
חברה מפיצה	פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	5 באפריל 1976
משך הקרנה	99 דק'
שפת הסרט	אנגלית, רוסית
סוגה	סרט פנטזיה, סרט הרפתקאות, אגדה קולנועית, סרט ילדים, סרט לכל המשפחה
	דף הסרט ב־IMDb

הציפור הכחולה (באנגלית: The Blue Bird; ברוסית: Синяя птица) הוא סרט פנטזיה משנת 1976, בבימויו של ג'ורג' קיוקור. קופרודוקציה אמריקאית-סובייטית בכיכובם של אליזבת טיילור, ג'יין פונדה, אווה גרדנר, סיסלי טייסון, רוברט מורלי ואחרים, שנועד להיות הצלחה ונחל כישלון חרוץ. עלילת הסרט מבוססת באופן חופשי למדי על המחזה "הציפור הכחולה" מאת מוריס מטרלינק. בניגוד לסרט בשם זה משנת 1940, בו כיכבה שירלי טמפל והיה סרט ילדים, סרט זה אינו שם את הילדים במרכז, אלא את הכוכבים המבוגרים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הציפור הכחולה (מחזה)

הילדה מיטיל (פטסי קנזיט בת השמונה) והילד טילטיל (טוד לוקינלנד), יוצאים לחפש אחר ציפור האושר הכחולה, בסיועה של מלכת האור (אליזבת טיילור, שמגלמת גם את אמם של הילדים ואהבת הנצח), שמעניקה להם כובע קסמים עם יהלום שמאפשר לקרוא לנשמת כל חי ודומם בעולם. כמו במחזה, מלווים הילדים בייצוגים מואנשים של כלב (ג'ורג' קול), חתולה (סיסלי טייסון), סוכר, לחם, חלב ואש (המגולמים על ידי רקדני בלט רוסים, ששורות הטקסט הבודדות שלהם מדובבות לאנגלית). המסע החלומי מוביל את הילדים למקומות רבים ושונים, בהם ארץ העבר, היער (שעציו מפצירים בילדים לנטוש את ההרפתקה), בחיי עושר ובקרב תינוקות שטרם נולדו. בסופו של דבר מתברר שהציפור הכחולה הייתה בחצר ביתם כל אותה העת.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת טיילור - מלכת האור, אמם של הילדים ואהבת הנצח
ג'יין פונדה - הלילה
אווה גרדנר - העושר החומרי
סיסלי טייסון - טיילט החתולה
רוברט מורלי - "אבא" זמן
לאוניד נבדומסקי - אבא טיל
הארי אנדרו - עץ אלון
טוד לוקינלנד - טילטיל
פטסי קנזיט - מיטיל
ויל גיר - סבא
מונה וושברן - סבתא
ג'ורג' קול - טיילו הכלב
נדז'דה פבלובה - הציפור הכחולה
אולג פופוב - ליצן

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בין ינואר לאוגוסט 1975 במוסקבה ולנינגרד. הן שירלי מקליין והן קתרין הפבורן הוזמנו לככב בו, אך לא הגיעו לסיום ההפקה. הצוות האמריקאי סבל מתנאי קיום בסיסיים ביותר. מחוסר בשפה משותפת והבדלי תרבות עמוקים, כמעט ולא היה קשר בין אנשי הצוות האמריקאים לרוסים, והבמאי קיוקור עשה שימוש בשפת סימנים על מנת להבהיר את כוונותיו לשחקנים הרוסים.

התקבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת על הסרט הייתה קטלנית. התוצר הסופי היה, לדברי הביקורת, מוזר ולקוי מכל בחינה אפשרית. אופיו של הסרט היה לא ברור והוא כלל חלקים שנראו סובייטיים וחלקים הוליוודיים, כאשר חלקים אלה לא התחברו כלל, וככלל נראה שהסרט הורכב משאריות שנותרו על רצפת חדר העריכה של סרטים סובייטיים ואמריקאים משובחים יותר.^[1]^[2]