מוריס מטרלינק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריס מטרלינק
Maurice Maeterlinck
לידה 29 באוגוסט 1862
גנט, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במאי 1949 (בגיל 86)
ניס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maurice Polydore Marie Bernard Maeterlinck עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Palais Maeterlinck עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גנט, ישועים, Sint-Barbaracollege עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה philosophical fable עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי סימבוליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Monna Vanna, The Death of Tintagiles, The Treasure of the Humble, Princess Maleine, Serres Chaudes, Pelléas and Mélisande, The Blind, Interior, הציפור הכחולה (מחזה), Intruder, בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Renée Dahon (15 בפברואר 1919–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • Georgette Leblanc עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1911)
  • מפקד בלגיון הכבוד (7 ביוני 1925)
  • קצין גבוה במסדר החרב של יעקב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוריס מֶטֶרְלִינְקצרפתית: Maurice Maeterlinck‏; 29 באוגוסט 18626 במאי 1949) היה משורר ומחזאי בלגי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1911.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריס מטרלינק

מוריס מטרלינק נולד בגנט, פלנדריה שבבלגיה, שם גידל אביו דבורים[1]. הוא למד משפטים ועבד בעריכת דין בגנט, אך לאחר שעבר לפריז בשנת 1887 הצטרף לאסכולה הסימבוליסטית של הספרות הצרפתית. משנת 1896 ואילך עסק בספרות בלבד. קובץ שיריו הראשון והמחזה הראשון שלו, "הנסיכה מאלין", התפרסמו שניהם באותה שנה, 1889. המחזה "העוורים" הוא המחזה הסימבוליסטי הראשון שלו. בשנת 1891 כתב את "שבע הנסיכות". שנה אחר כך זכה המחזה "פליאס ומליסנד" (על פיו חוברה האופרה בשם זה מאת דביסי) להצלחה בימתית גדולה. בשנת 1894 כתב שלושה מערכונים לתיאטרון בובות. הוא תרגם את מחזהו של ג'ון פורד, "חבל שהיא זונה", תחת השם "אנאבלה" וצירף לו מבוא מבריק. המחזה ההיסטורי למחצה "מונה ואנה", משנת 1902, פתח היבט חדש ליצירתו. "הציפור הכחולה" משנת 1910 תורגם לעברית, עובד לסרט קולנוע בכיכובה של שירלי טמפל והוצג בישראל בתיאטרון הבימה. מלחמת העולם הראשונה וכיבוש בלגיה על ידי הגרמנים מתוארים ב"ראש העיר של טילמונד". ספריו "חיי הדבורים", "אינטליגנציה של הפרחים", "החידה הגדולה" ו"חיי הטרמיטים" מושתתים על שלושה יסודות: פילוסופיה, התבוננות בטבע ודמיון. רוב כתביו תורגמו לשפות שונות.

את פרס נובל לספרות קיבל בשנת 1911, "על סגולותיו הספרותיות המגוונות, מתוך יחס מיוחד ליצירתו הדרמטית, המצטיינת בעושר הדמיון ובאידיאליזם פיוטי, המוסווה לעיתים בצורת האגדה. הוא חונן באינטואיציה עמוקה, הפונה בצורה מסתורית אל רגשות הקורא".

מטרלינק הוא אחד המחזאים החשובים ביותר באסכולה הסימבוליסטית ואולי היחיד, שיצר באסכולה זו יצירות דרמטיות, המצטיינות הן ברמתן הספרותית והן בהתאמתן לבמה. עם היותו משורר, הוגה דעות ומסאי, אפשר גם לומר עליו שיצר סגנון בימתי מיוחד.

המחזה "פליאס ומליסנד" שימש השראה למספר יצירות של מוזיקה קלאסית, המפורסמות שבהן של המלחינים קלוד דביסי, גבריאל פורה וארנולד שנברג. יצירותיו האחרות שימשו אף הן השראה לסרגיי רחמנינוב ולמלחינים קלסיים אחרים.

ב-1936 התגלה שספרו "חיי הטרמיטים" הוא פלגיאט והמועתק ברובו מהספר "חייה של הנמלה הלבנה" שנכתב על ידי יוג'ין מארה בשפת האפריקאנס. פרשיה זו עוררה סערה בינלאומית, אך הסתיימה ללא תוצאות.

מוריס מטרלינק מת מהתקף לב בניס שבצרפת, בשנת 1949.

ספריו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]