הקאטונכרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריקטורה פוליטית העושה שימוש בדמותו של הקאטונכר Briareos

ההקאטונכריםיוונית: Εκατόγχειρες - "בעלי מאה הידיים") הן שלוש דמויות ענקים מתקופה מוקדמת מאוד של המיתולוגיה היוונית.

הקאטונכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הסיודוס הם היו ילדיהם של גאיה ואורנוס, כלומר צאצאיהם של האדמה והשמיים. הם היו חלק מוקדם ביותר בפרהיסטוריה של המיתולוגיה היוונית אך לא היה להם שום חלק בפולחן הדתי. הם נודעו גם בשמות: "Briareus" (האיתן) הידוע גם בשם "Aigaion" (רוח הים), "Cottus" (המכה או הזועם) ו- "Gyges" (המשסה הענק).

שמם הוא צירוף של המילים ἑκατόν (הקאטון: "מאה") ו-χείρ (כיר - יד). בביבליותקה של אפולודורוס נאמר: "לכל אחד מהם היו מאה ידיים וחמישים ראשים". הם היו ענקים מדהימים בעוצמתם ובאכזריותם ואף נעלים יותר מן הטיטאנים והקיקלופים. בשירה הלטינית נודעו ההקאטונכרים בשם "Centimani" שמשמעותו "בעלי מאה הידיים".

קשה לקבוע במדויק אילו תופעות טבעיות מסומלות עם ההקאטונכרים. ייתכן שהם סימלו את כוחות הטבע האיתנים כמו רעידות אדמה, או התנועה המרובה של גלי הים.

כליאתם של הקאטונכרים ושיחרורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהטיטאנים עלו לשלטון הם כלאו את בעלי מאה הידיים ואת הקיקלופים בטרטרוס הנמצא במפלס התחתון של השאול והציבו לשמירה את המפלצת הנוראית קאמפה משום שפחדו מבעלי מאה הידיים האדירים.

שנים אחר-כך הביס זאוס את קאמפה ושחרר את בעלי מאה הידיים והקיקלופים מהטרטרוס, כדי שיוכלו לנצח ביחד את הטיטאנים שכלאו אותם. האלים ניצחו ובעלי מאה הידיים שוחררו לחפשי יחד עם אחיהם הקיקלופים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.