הקהילה היהודית בבאדן (שווייץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקהילה היהודית בבאדן הוקמה כמוסד המוכר על ידי המדינה ב-9 ביוני 1859 לאחר שהיהודים הורשו להתיישב באופן חופשי בכל תחומי קנטון ארגאו.

המקום בו שכן בית הקברות העתיק ליד ואלדסהוט
שלט המתאר את הקמת בית הקברות אנדינגן-לנגנאו והעברת הקברים מבית הקברות הישן

קהילות לנגנאו ואנדינגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנות באדן בשווייץ הוקמה בשנת 1415. עד לסוף המאה ה-18 נאסר על היהודים להתיישב באופן חופשי בתחומה ולנהל חיי קהילה. יהודים בודדים הצליחו לרכוש כתבי חסות בתמורה לתשלום מיסים גבוהים. היו אלה בעיקר לרופאים, בעלי בתי דפוס ומלווי כספים שהתיישבו בערים, וסוחרי בהמות ורוכלים שהתיישבו בעיירות ובכפרים. במאה ה-18 הותר ליהודים להתיישב דרך קבע ברוזנות באדן רק בתחומן של שתי עיירות, לנגנאו ואנדינגן השוכנות כארבעה קילומטרים זו מזו וכעשרה קילומטר צפונית לעיר באדן. [1] בתחום שתי עיירות אלה הוענקה ליהודים עצמאות רבה לניהול חייהם. קהילת לנגנאו הקימה בית כנסת בשנת 1750 וקהילת אנדינגן בשנת 1764.[2] יהודי לנגנאו ואנדינגן לא הורשו לקבור את מתיהם בתחומי הרוזנות. בסוף המאה ה-17, הם נאלצו לרכוש קרקע להקמת בית קברות מעבר לגבול, על אי בגדה הימנית של הריין באזור העיר ואלדסהוט במרקיזות באדן (גרמניה). לאחר שמי הנהר סיכנו את קיום בית הקברות, שתי הקהילות קיבלו בשנת 1750 אישור להקים בית קברות משותף על קרקע שנרכשה בין שני היישובים.[3] המצבות יחד עם כ-80 קברים מבית הקברות העתיק הועברו בשנת 1955 לבית הקברות אנדינגן-לנגנאו.[4] בית הקברות אנדינגן-לנגנאו עדיין קיים והוכרז מבנה היסטורי לשימור וכך גם בתי הכנסת בלנגנאו ובאנדינגן.

ליהודים לא היו זכויות אזרחיות, הם לא הורשו לרכוש קרקעות או להצטרף לגילדות, יכלו לעסוק רק במסחר וברוכלות ואישורי השהייה שלהם חודשו כל שש עשרה שנים בתמורה לתשלום מיסים מיוחדים. בשנת 1760 חודש אישור השהייה של היהודים בתנאי שהם "לא יתרבו, לא יאפשרו נישואין בין אנשים עניים וכל כלה תביא נדוניה בסך 500 גילדן לפחות". הם לא הורשו עדיין לרכוש בתים וקרקעות או לעסוק במתן הלוואות ללא אישור הרשויות. בשנת 1792 נוסף תנאי שאסר על יהודים לגור תחת אותה קורת גג כמו נוצרים.

המצב המשפטי של היהודים השתפר רק במעט לאחר שרוזנות באדן צורפה לקנטון ארגאו בשנת 1803.

ב-15 במאי 1809 נחקק בארגאו "חוק היהודים" אשר העניק אזרחות ליהודי לנגאו ואנדינגן בלבד ואפשר להם לעסוק בחקלאות ובמסחר.

החוק שנחקק ב-7 במאי 1846 העניק ליהודים אישור להתיישב בכל תחומי קנטון ארגאו. כתוצאה מכך יהודים רבים עברו להתגורר בערים הגדולות, ביניהן עיר המרחצאות באדן השוכנת כ-25 קילומטר מציריך. בחוק שאושר על ידי המועצה הפדרלית ב-24 בספטמבר 1856 הוענקו ליהודי הקנטון זכויות שוות לאלה של שאר האוכלוסייה אבל התנגדות האוכלוסייה הנוצרית גרמה לכך שהחוק ייושם בפועל רק בשנת 1863.

קהילת באדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת בבאדן (שווייץ)

ב-9 ביוני 1859 הוקמה קהילת יהודי באדן (Israelitische Kultusgemeinde Baden (IKGB)) שמטרתה המוצהרת הייתה "להנחיל לצעירים היהודים את ערכי התרבות והדת היהודית". באותה עת התגוררו בעיר באדן שתים עשרה משפחות והקהילה הייתה כפופה לקהילת יהודי לנגנאו-אנדינגן. בשנת 1885 הועבר משכנה של הרבנות הראשית לבאדן והיא שירתה מספר קהילות באזור, כולל חלק מהקהילה בציריך. בהיעדר תקציב לבניית בית כנסת הקהילה התפללה במבנה שכור ששימש בעבר קזינו.

ב-7 בדצמבר 1877 הקהילה פנתה לממשלת קנטון ארגאו לקבלת אישור לבניית בית קברות יהודי מפני שעד אז הקהילה השתמשה בבית הקברות אנדינגן-לנגנאו. הקרקע להקמת בית הקברות נרכשה בשנת 1879 ובית הקברות נחנך באותה השנה.[5]

בשנת 1910, הקהילה ביקשה אישור לבניית בית כנסת, לאור העלייה החדה במספר היהודים מעקבות הגירה מהיישובים הסמוכים לבאדן וממזרח אירופה. בית הכנסת נחנך ב-2 בספטמבר 1913 לרווחת 300 חברי הקהילה. [6] בית הכנסת הוכרז מבנה היסטורי לשימור.

בין השנים 1913 – 1930 מספר חברי הקהילה ירד בצורה ניכרת בשל העלייה באנטישמיות.

במהלך מלחמת העולם השנייה שווייץ שמרה על נייטרליות ולא פגעה באזרחיה היהודים אך הגבילה מאוד את כניסתם של פליטים יהודים לתחומה.

בתחילת 1950 הקהילה היהודית בבאדן מנתה 30 חברים בלבד. משנת 2004 מונה לקהילה רב קבוע ובשנת 2013 הקהילה מנתה 140 איש.

הקהילה היהודית בבאדן חברה בפדרציה השווייצרית של הקהילות היהודיות יחד עם 15 קהילות נוספות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ AARGAU - JewishEncyclopedia.com, jewishencyclopedia.com
  2. ^ Gabriel Heim, The Jews of Lengnau and Endingen, Swiss National Museum - Swiss history blog, ‏2019-08-28 (באנגלית בריטית)
  3. ^ Der jüdische Friedhof in Endingen - Lengnau (Kanton Aargau/Schweiz), www.alemannia-judaica.de
  4. ^ Judenäule, hls-dhs-dss.ch (בגרמנית)
  5. ^ Der jüdische Friedhof in Baden (Kanton Aargau - CH), www.alemannia-judaica.de
  6. ^ Die Synagoge in Baden (Kanton Aargau, Schweiz), www.alemannia-judaica.de