ריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נהר ריין
Rhine canyon.JPG

קניון הריין (Ruinaulta) ליד אילנץ בשווייץ
אורך 1,233 קילומטר
גובה מוצא הנהר הריין הקדמי (2,600)
הריין האחורי (2,500) מטר
ספיקה ממוצעת 1,060 (בזל)
1,080 (שטרסבורג)
2,090 (קלן)
2,260 (גבול גרמניה-הולנד)
מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 185,000 קילומטר רבוע
מוצא גראובינדן, שווייץ
שפך הים הצפוני
מדינות באגן הניקוז שווייץ, איטליה, ליכטנשטיין,
אוסטריה, גרמניה, צרפת, הולנד
נהר ריין. חלקיו מסומנים בצבעים שונים

ריין (Rhein) הוא נהר שאורכו 1,233 קילומטר (הנהר הארוך במערב אירופה) אשר מקורותיו בהרי האלפים בדרום שווייץ ובצפון איטליה והוא זורם צפונה דרך אגם קונסטנץ, גרמניה והולנד עד שנשפך לים הצפוני. יובליו העיקריים של הריין הם הנהרות ארה, נקר, מיין ומוזל; והוא מחולק באופן מסורתי לריין הגבוה (Hochrhein) עד בזל, הריין העילי (Oberrhein) עד בינגן, הריין המרכזי (Mittelrhein) עד בון, ולריין התחתי (Niederrhein).

משמעות השם ריין היא "זה אשר זורם" ומקורו בשורש הקלטי "reie" שמשמעותו להזיז, לזרום, לשטוף ולרוץ.

אף שהריין עובר דרך מספר מדינות, ובהן שווייץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, צרפת והולנד, חלק הארי של הנהר זורם בגרמניה ומשמש אותה לצורכי תעשייה ומסחר וכנתיב מים. חגיגות ופסטיבלים רבים נערכים לכבודו, אך גם עימותים צבאיים רבים נערכו באזור הנהר במהלך ההיסטוריה.

הריין כגבול מדיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה התיישבו שבטים גרמאניים בשתי גדות הריין התחתי ושבטים קלטים התיישבו לאורך גדות הריין העילי. ב-55 וב-53 לפני הספירה בנה יוליוס קיסר גשרים על נהר הריין וחצה אותו במהלך מלחמת גאליה. השבטים הגרמאניים נערכו מצפון לנהר הריין והרומאים נערכו מדרומו ומערבו, עד שקרב יער טויטובורג ביסס סופית את נהר הריין כגבולה הצפוני של האימפריה הרומית. מאז הפך נהר הריין לנתיב מים ומסחר מרכזי. כאשר התפרקה האימפריה הרומית המערבית במאה החמישית לספירה, חצו שבטים גרמאניים בהמוניהם את נהר הריין לכל אורכו לכיוון מערב. נהר הריין הפך לעמוד השדרה של אימפריית הפרנקים של קארל הגדול ולאחר מכן של האימפריה הרומית הקדושה של העם הגרמני.

מלחמת שלושים השנה (1618‏-1648) הסתיימה עם הפרדה פוליטית בין גוף הנהר לשפך הנהר לים הצפוני כאשר החלה להתגבש הולנד כיחידה פוליטית עצמאית ובנוסף לואי ה-14 מלך צרפת ניכס לעצמו את שטחי אלזס בשנת 1660 תוך קביעת הגבול המזרחי של צרפת על נהר הריין. בזמן המהפכה הצרפתית סיפחה צרפת את הגדה המערבית של נהר הריין תוך שהיא מספחת חלקים מגרמניה, הולנד ובלגיה.

ב-1840 התפתח משבר הריין עקב דבריו של ראש ממשלת צרפת על נהר הריין כגבולה המזרחי הטבעי של רפובליקת צרפת. באותה התקופה נכתב "משמר הריין" (die Wacht am Rhein), שיר שהפך לפופולרי והגיע למעמד של כמעט המנון בזמן המלחמה הפרנקו-גרמנית, ותוכנו נסוב סביב סטטוס הריין כגבול. והוא שימר על מעמדו במשך תקופת הרייך השני (1870‏-1918) וגם בתקופת מלחמת העולם הראשונה שבמהלכה הופיע על גלויות מלחמה רבות.

במהלך המלחמה הפרנקו-גרמנית (1870‏-1871) סיפחו הצבאות הפרוסיים לגרמניה בחזרה את אלזס-לורן, והזיזו את הגבול מנהר הריין מערבה, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה החזירה לעצמה צרפת את אלזס-לורן והגבול שב לעבור על נהר הריין.

במסגרת הסכמי ורסאי נותרה הגדה המערבית של הריין בגרמניה מפורזת, מה שגרם להתמרמרות רבה בגרמניה, וכאשר היטלר הכניס את כוחות הצבא הגרמני לאזור זה זכה לעלייה גדולה בפופולריות. בין שתי מלחמות העולם נבנו ביצורים רבים משני צדי המתרס וגם על הנהר, קו מאז'ינו בצד הצרפתי וקו זיגפריד בצד הגרמני.

לאחר כניעת צרפת במלחמת העולם השנייה סופח שוב אלזס-לורן לרייך הגרמני, אך הוחזר לה בתום המלחמה.

בשלהי המלחמה נגרם הרס לערים הרבות שעל נהר הריין כתוצאה מפלישת בעלות הברית לגרמניה, מה שהעצים את הזיהום בנהר. לאחר מלחמת העולם השנייה הודחקו המאבקים הפוליטיים על הריין מפאת הנטייה לאיחוד כלכלי ופוליטי, מה גם שהזיהום ההולך וגובר גרם להגברת שיתוף הפעולה בין המדינות לתיקון המצב.

לגדות הריין שוכנות ערים חשובות רבות, ובהן: כור, שפהאוזן, בזל (שווייץ), ואדוץ (ליכטנשטיין), שטרסבורג (צרפת), קונסטנץ, קרלסרוהה, שפאייר, מאנהיים, לודוויגסהאפן, וורמס, מיינץ, ויסבאדן, קובלנץ, בון, קלן, לברקוזן, דיסלדורף, קרפלד, דואיסבורג (כולן בגרמניה), ארנהם ורוטרדם (הולנד).

בשנת 2002 הוכרז כאתר מורשת עולמית קטע מעמק הריין באורך של 65 קילומטר, מבינגן בדרום עד קובלנץ ומפגש הריין עם הנהר מוזל בצפון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריין בוויקישיתוף