יהדות שווייץ
יהדות שווייץ היא קהילה יהודית באזור שווייץ של היום. כיום יש בשווייץ כ-20,000 יהודים ביותר מ-20 קהילות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היהודים הראשונים שהוזכרו בשווייץ היו בעיר בזל בשנת 1213[1] ולאחר מכן הוזכרו עוד מספר פעמים בתעודות שנמצאו בקנטונים. בשנים 1348–1349 עבר גל פרעות גדול על יהודי שווייץ בעקבות עלילת הרעלת הבארות שבעטיה נגרמה כביכול מגפת הדבר הקטלנית שכונתה "המגפה השחורה". יהודים רבים נטבחו ומאות רבות הועלו על המוקד חיים. 600 יהודי קהילת בזל נכלאו בצריף ונשרפו חיים. 140 ילדים נחטפו ונטבלו לנצרות.[1] לאחר-מכן הוקמו הקהילות מחדש אך גירושים נוספים אירעו גם במהלך המאה ה-15. משנת 1428 ואילך נאלצו יהודי ז'נבה לגור ברובע נפרד, שהותקף בשנת 1460.[1]
בסוף המאה ה-16 כיהן כרב המדינה הרב יונה וייל[2].
במשך השנים הוגבלו היהודים במספרם ובניידותם. ב-1678 החליט בית המחוקקים השווייצרי לרכז את מעט היהודים ששרדו בשווייץ, באזור מצומצם אחד - עמק הנהר סורב, החופף פחות או יותר לאזור קנטון ארגאו שבשווייץ של היום. ב-1776 הוחלט לצמצם עוד יותר את האזור המותר להתיישבות יהודים ונקבעו שתי עיירות בלבד בתוך עמק הנהר סורב, שבהן הותר ליהודים להתיישב - אנדינגן ולנגנאו. בשנת 1797 נאלצה שווייץ להימנע מאפליית היהודים הצרפתים שהיו בתחומה ובעת כיבוש נפוליאון והקמת הרפובליקה ההלווטית קיבלו יהודי המדינה שוויון זכויות שבוטל עם עצמאותה המחודשת של שווייץ.
רק בשנת 1866 קיבלו יהודי שווייץ שוויון זכויות ורשות לשהות בכל חלקי המדינה. בעקבות משאל עם שנערך בשנת 1893 הוחלט בשנה זו על האיסור בשחיטה יהודית כשרה. בשנות ה-30 ארגנו ראשי הקהילות היהודיות בשווייץ מחאה כנגד פרסום "הפרוטוקולים של זקני ציון" בשווייץ.
בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה שווייץ נייטרלית (ראו: שווייץ במלחמות העולם) והגבילה את כניסת היהודים שנמלטו משאר אזורי אירופה אליה. רק כ-25,000 מהיהודים שביקשו להיכנס למדינה הורשו להיכנס אליה.
באירוויזיון 1956 זכתה הזמרת השווייצרית-יהודייה ליס אסיה בתחרות.
ב-1 בינואר 1999 נבחרה רות דרייפוס לנשיאת (וראשת ממשלת) שווייץ למשך שנה. בכך הייתה לאישה הראשונה והיהודייה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה אי פעם.
הקהילה היהודית בשווייץ מונה כיום כ-18 אלף יהודים. הקהילות הגדולות ביותר נמצאות בציריך ובז'נבה, לצד קהילות נוספות בבזל, ברן ולוזאן.[3]
יהדות חרדית בשווייץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בציריך קיימות שתי קהילות חרדיות, עדת ישורון ואגודת אחים (גר'). "אגודת אחים" איגדה את כל בתי הכנסת החסידיים בציריך מיסודו של הרב מרדכי יעקב ברייש, ואחר כך כיהן כרבה בנו הרב שאול ברייש, עד פטירתו באוקטובר 2020. במאי 2024 נבחר חתנו הרב צבי אלימלך פדווא לכהן כרב. לקהילה יש מערכת כשרות. לחסידות בעלזא, חסידות גור וחסידות אלכסנדר יש בתי כנסת עצמאיים. השנייה היא הקהילה היקית שנקראת בשם "קהל עדת ישורון" (IRGZ) הקיימת מאז 1895 מיסודם של תלמידי הרש"ר הירש. לה יש ג"כ מערכת כשרות. לפי ההערכות מונות הקהילות החרדיות בציריך כ-3000 נפש.
בבזל קיימת קהילה של כמה עשרות משפחות מהזרם הליטאי.
בז'נבה קיימת קהילה קטנה בשם "מחזיקי הדת", קהילה זו מחזיקה גם במערכת כשרות. בלוצרן הייתה קיימת ישיבה ותיקה שהקימה הרב משה סולובייצ'יק (בהתחלה בלוגאנו) והתפרסמה בעיקר על שם מחליפו בתפקיד, הרב יצחק דוב קופלמן. הישיבה נחשבה לאחת הישיבות הטובות באירופה ונסגרה בשנת 2015. בלוגאנו הייתה קיימת קהילה חרדית ותיקה בראשות האדמו"ר מביאלא שהיה רב הקהילה, אך רוב המשפחות החרדיות עזבו והאדמו"ר עבר להתגורר בישראל. הקהילות בלוצרן ובלוגאנו פועלות בשיתוף פעולה עם מרכזי חב"ד המקומיים.
במונטרה הייתה קהילה וכן ישיבת עץ חיים שלימים עלתה כולה לישראל והייתה לישיבת היכל אליהו.
בדאבוס נפתחה ישיבה גבוהה חסידית החל מתקופת הקורונה אייר תש"פ. הישיבה מנתה מאות בחורים. בניסן תשפ"ד הישיבה נסגרה.
בתי חב"ד בשווייץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]חב"ד החלה פעולתה בשווייץ בשנת 1982 ונכון להיום נוטלת חלק מרכזי בפעילות היהודית בשווייץ, ובדגש רב על מספר גדול של יהודים שאינם חברים רשמיים בקהילות. סניפים של בתי חב"ד ניתן למצוא בציריך, ג׳נבה, לוגאנו, בזל, צוג ולוצרן.
ארגונים יהודיים בשווייץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית מנהלת מספר ארגונים, גני ילדים ובתי ספר יהודיים. לדוגמה בציריך קיים בית ספר יסודי "נעם" שנועד עבור הקהילה היהודית ומלמד בין היתר את השפה העברית[4]. בבזל ובציריך מתקיימים מספר גנים יהודיים[5] וכן סניפים של תנועת הנוער כמו בני עקיבא והשומר הצעיר. קיימים מספר ארגוני סטודנטים יהודיים בשווייץ המאוגדים לאיגוד הסטודנטים יהודים השווייצרים Swiss Union of Jewish Students (SUJS)[6].
בנוסף קיימת פדרציה השווייצרית של הקהילות היהודיות (Swiss Federation of Jewish Communities) המשמשת ארגון-גג למספר ארגונים וקהילות יהודיות הפעילות בשווייץ[7]. הארגון הבינלאומי בני ברית מפעיל בשווייץ מספר בתי הילל[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר חב"ד שווייץ
- האתר הרשמי של קהל עדת ישורון (IRGZ) בציריך (בגרמנית)
- האתר הרשמי של ה-ICZ בציריך, הקהילה הגדולה בשווייץ (גרמנית)
- האתר הרשמי של ה-IGB, הקהילה הגדולה בבזל (גרמנית)
- אתר הקהילה בבדן (בגרמנית)
- אתר תנועת נוער בני עקיבא שווייץ.
- אלי אשכנזי, "כוונתם הייתה לכלותנו": המסמך שמתעד את הפרעות ביהדות שוויץ, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2019
- מידע על יהדות שווייץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- ארכיון אוסף פרסומים מקהילות ישראל בשוייץ, בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, עמ' 57.
- ^ מובא בהקדמת הספר קרבן נתנאל
- ^ עומר גלאור, הנשיא הרצוג נפגש עם ממשלת קנטון באזל ועם נציגי הקהילה היהודית בשוויץ, באתר חדשות מבזק לייב, 2022-08-30
- ^ בית ספר נעם (אנגלית)
- ^ Jewish Schools and Kindergartens, אתר swissjew
- ^ אתר SUJS
- ^ אתר SIG
- ^ אתר בני ברית שווייץ
| יהדות אירופה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה (סיציליה) • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה (גיברלטר • סקוטלנד • ויילס) • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ • ברית המועצות • יוגוסלביה | 
|
| מדינות שההכרה בהן מוגבלת | אבחזיה • קוסובו • צפון קפריסין • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה | |
| אזורים היסטוריים | אשכנז • מזרח אירופה • אוברלנד • אונטרלנד • אלזס • גליציה • טרנסילבניה • קטלוניה • הקרפטים | |