חוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
MatmorFormation2009.JPG

חווארסלע משקע כימי וביוכימי המושקע בסביבה מימית, דק־גרגיר, שצבעו בדרך כלל צהבהב, רך וסופח מים.

החוואר הוא סלע מעורב המורכב מכמויות משתנות (בין 25% ל-75% מכלל הסלע) של חרסית וקירטון. שכבות של חוואר שעוביין מסנטימטר אחד ועד מטרים אחדים מצויות בין שכבות סלעי־משקע ימיים (גיר ודולומיט). החוואר מופיע בדרך כלל בגוונים של לבן, צהבהב, אפרפר, ואף בגוונים הנוטים לחום. קיימים אף סלעי חוואר בגוונים של אדום ושחור. על חוף האוקיינוס האטלנטי של ארצות הברית ובאירופה קיים סוג ירקרק של חוואר הקרוי "חול ירוק" (Greensand) המכיל את המינרל גלאוקוניט העשיר באשלגן. החוואר שוקע בסביבה מימית (הן במים מתוקים והן במי ים) ולעתים מוצאים בחוואר קונכיות המעידות על מקורו הימי.

למרות שמו, סלע המשקע המכונה חוואר הלשון איננו עשוי מחוואר.

תועלת כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדרך כלל, בשל אטימותו למים לאחר שספח אליו כמות מסוימת של מים מהווה החוואר אקוויקלוד, שכבה עוצרת־מים מתחת לסלעים האוגרים את המים האקוויפר. תכונת אטימות זו מאפשרת לחוואר לתפקד כ"סלע כיסוי" למאגרי נפט. תכונה זו מסייעת בבלימת "בריחת הנפט" מתוך "סלעי המאגר" (כדוגמת גיר או דולומיט) המצויים מתחת לחוואר ואוגרים את הנפט.
  • בחוואר מהסוג המכונה Greensand נוהגים להשתמש כמרכך מים.
  • בסוגי חוואר מסוימים משתמשים בייצור חומרי בידוד וצמנט פורטלנד.

החוואר בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצורת החוואר ביהודה ובשומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצורת בית מאיר : שכבות חוואר קיימות בין שכבות הדולומיט.

תצורת מוצא: שכבת חוואר הנחשבת כאקוויקלוד החשוב שבחבורת יהודה, על גביה נובעים מאות מעיינות בכל רחבי הרי ירושלים.

תצורת החוואר בנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצורת טקייה: תצורה מגיל פליאוקן.חרסית ירקרקה אפורה עשירה בעורקי גבס שבתוכם פיריט וגתית.[1]

תצורת ע'רב: תצורה מגיל מסטריכט. קירטון לבן רב ומסיבי שחלקו התחתון שכבות רבות של חוואר.

תצורת חצרה: בפרטים חביון, עין ירקעם, אבנון ותמר יש שכבות חוואר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמנואל מזור ונחמה שפרן, נדבכים בגיאולוגיה של ישראל, Open University of Israel, 1987