הרעלת פחמן חד-חמצני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרעלת פחמן חד-חמצניאנגלית: Carbon monoxide poisning) נגרמת כתוצאה משאיפת עשן. לעיתים היא קשה לאבחון וקטלנית, משום שהפחמן החד-חמצני הוא גז חסר צבע וריח, קשה מאוד לדעת אם הוא נמצא באוויר.

לפחמן החד-חמצני יכולת טובה להיקשר למולקולות ההמוגלובין, ולמנוע מהן להיקשר אל החמצן ולשאת אותו בדם, דבר אשר עלול לפגוע בתפקוד היומיומי (כמו, תפקוד הריאות, הנשימה ועוד) ולגרום להרעלת פחמן חד-חמצני.[1]

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעלת הפחמן החד-חמצני מלווה בתסמינים קליניים מתונים מאוד אשר לעיתים כמעט ולא ניתנים לזיהוי.

ההרעלה מתחלקת ל2 סוגים, הרעלה כרונית והרעלה חריפה.[2][3][4]

הרעלה כרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופיעים לרוב תסמינים כרוניים קלים עקב כמויות קטנות יחסית של פחמן חד-חמצני במחזור הדם (בריכוז של 200ppm) עלולות לגרום ל20-25% מההמוגלובין בגוף להפוך לקרבוקסי-המוגלובין, דבר אשר יפחית את יכולת ההעברה של החמצן לרקמות. ברמות נמוכות של חשיפה התסמינים יהיו קלים וכמעט בלתי ניתנים להבחנה ויכללו כאבי ראש ותופעות דמויות שפעת, תחושת בלבול, סחרחורת, בחילות, הרעלת מזון או הרעלת קיבה. תיתכן אף תחושת "שכרות".

הרעלה חריפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת זאת התסמינים משפיעים לטווח הארוך על החולה. הרעלה כזו נגרמת עקב הופעת רמות גבוהות יותר של פחמן חד-חמצני במחזור הדם, אשר גורמות ל-30-40% מההמוגלובין בגוף להפוך לקרבוקסי-המוגלובין, דבר אשר עלול לגרום לפגיעות בטווח הארוך. התסמינים הכרוניים לרוב מופיעים ככאבים חדים ומתמשכים בחלק הקדמי של הראש, כאבים בחזה, קוצר נשימה, חוסר קואורדינציה, פרכוסים, תרדמת ואי ספיקה נשימתית, ולבבית, ואף מוות.

תסמינים פחות שכיחים של הרעלה חריפה הם אי ספיקה של שריר הלב, פרפור פרוזדורים, דלקת ריאות, בצקת ריאתית, נמק שרירים, כשל כליות, מפגעי עור (צבע העור של החולה הופך לורוד ובהרעלה חמורה מפגעי עור עלולים להופיע גם בציפורניים ובשפתיים), בעיות ראיה או שמיעה.

גורמים להרעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחמן חד-חמצני הוא תוצר בעירה של חומרים אורגנים בתנאים של אספקת חמצן מוגבלת, אשר מונע חמצון מלא עד לפחמן דו-חמצני (CO2).

ניתן למצוא פחמן חד-חמצני בעשן סיגריות, שריפות, כבשנים פגומים, תנורי חימום, תנורי עץ, פליטה של ​​דלק בעירה פנימית, גנרטורים חשמליים, ציוד מונע על ידי גז פרופאן (תנורים ניידים וכלי עבודה המופעלים על ידי בנזין כגון מפוחי עלים, מכבשי דשא, מכבשים בלחץ גבוה, מסורים לחיתוך בטון, כפות כוח ומרתכים).

כמו כן, נסיעה בחלק האחורי של טנדרים הובילה להרעלת ילדים. גנרטורים ומנועי הנעה על סירות, ובמיוחד סירות, גרמו לחשיפות קטלניות לפחמן החד-חמצני. ההרעלה עלולה להתרחש גם בעקבות שימוש במנגנון נשימה מתחת למים (SCUBA) בשל מדחסי אוויר פגומים לצלילה.[1][5]

מקור ריכוז
רמת האטמוספירה הטבעית (MOPITT) 0.1 ppm
רמה ממוצעת בבתים 0.5 עד 5 ppm
ליד תנורי גז המותאמים היטב בבתים 5 עד 15 ppm
פליטה מאש ביתית (אחו) 5,000 ppm
פליטה של מכונית חמה ללא ממיר קטליטי 7,000  ppm
לאחר פיצוץ במכרה פחם 10,000 ppm

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה של חשיפה פוטנציאלית לפחמן חד-חמצני עלולה לרמוז על הרעלה, אך האבחנה מאושרת על ידי מדידת רמות הפחמן החד-חמצני בדם. (יכול להימדד על ידי השוואת כמות קרבוקסי-ההמוגלובין לעומת כמות ההמוגלובין בדם).[6]

היחס בין רמות קרבוקסי-ההמוגלובין למולקולות המוגלובין באדם ממוצע עלול להיות עד 5%, אצל אדם המעשן סיגריות (כ-2 חבילות ביום) היחס עשוי להגיע עד ל-9%, כאשר אצל אדם מורעל היחס נע בין 10-30%. שכן, אנשים עלולים לחוות סימפטומים של ההרעלה גם לאחר שרמת קרבוקסי-ההמוגלובין בדם חזרה לנורמה.[3][7]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי הטיפול המידי הוא – החזרת חמצן לגוף. לרוב הדבר יעשה על ידי מתן מסכת חמצן לחולה.[7][4]

אוורור מכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נועד לרוב על מנת לעזור לחולים לנשום, במקרים בהם אינם יכולים לעשות זאת באמצעות עצמם.

טיפול בתא לחץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים בהם יופיעו סימני פגיעה עצבית וריכוז גבוה של פחמן חד-חמצני בדם יועבר החולה לטיפול בתא לחץ מיוחד, בתוכו ייחשף ללחץ של כמה אטמוספירות. כתוצאה מכך, יסולק הגז הרעיל (פחמן חד-חמצני) וההשפעות השליליות שלו על מרכיבי דם אחרים יתבטלו.[7]

שיטות למניעת ההרעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה העיקרית להימנעות מהרעלת פחמן חד-חמצני היא הקטנת הסיכויים לחשיפה אליו.

הגז פחמן חד-חמצני הנו גז חסר צבע וריח. כלומר, אין אנו יכולים לדעת האם הוא נמצא באוויר או לא.

ולכן יש למלא את השלבים הבאים על מנת להימנע מחשיפה:

  • התקנת גלאי פחמן חד-חמצני עשויה לעזור לזיהוי רמה גבוהה יחסית של פחמן חד-חמצני באוויר אשר תפעיל את האזעקה ותודיע לאנשים להתפנות מהבניין ולאוורר אותו.
  • אין להסתמך באופן מלא על גלאי הפחמן החד-חמצני, יש להשתמש בו בתוספת לאמצעי מניעה.[8]
  • בכל שנה יש לבדוק את ארובת העשן (אם יש), הצטברות הפסולת בתוך הארובה עלולה לחסום את חדירת האוויר (מניעת האוורור), דבר אשר יגרום להצטברות הפחמן החד-חמצני.
  • להימנע משימוש בגנרטורים או מנועים הפועלים על דלק נוזלי בתוך הבית.
  • בכל שנה יש לבדוק את מערכת הפליטה ברכב הפרטי.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרעלת פחמן חד-חמצני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Mark Goldstein, Carbon Monoxide Poisoning, Journal of Emergency Nursing, 34, 2008-12, עמ' 538–542 doi: 10.1016/j.jen.2007.11.014
  2. ^ פחמן חד חמצני - הרעלת (Carbon monoxide poisoning), www.med-law.co.il
  3. ^ 3.0 3.1 קרבוקסיהמוגלובין (Carboxyhemoglobin), www.med-law.co.il
  4. ^ 4.0 4.1 Lindell K. Weaver, M.D, "Carbon Monoxide Poisoning”
  5. ^ 5.0 5.1 [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Carbon_Monoxide.pdf פחמן חד-חמצני Carbon Monoxide]
  6. ^ הרעלת פחמן חד חמצני – Berth, berth.volien.com (בiw)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 יואל דונחין ונתן קודינסקי, "עזרה ראשונה להצלת חיים", הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמ' 151
  8. ^ גז פחמן חמצני (co) - הרוצח השקט, ‏2008