הרפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דגל הרפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינה

הרפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינהסרבו-קרואטית: Socijalistička Republika Bosna i Hercegovina / Социјалистичка Pепублика Босна и Херцеговина) הייתה אחת משש הישויות הפדרליות שהרכיבו את הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה אשר התקיימה מתום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945[דרושה הבהרה] ועד פירוק יוגוסלביה בשנים 19901992. לאחר פירוק יוגוסלביה ופרוץ מלחמת בוסניה, הרפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינה הפכה למדינה העצמאית בוסניה והרצגובינה אשר הכריזה על עצמאותה ב-6 באפריל 1992.

בעת הפירוק שטחה של הרפובליקה היה 51,000 קמ"ר והתגוררו בה כ-4.3 מיליון תושבים ובירתה (שהפכה בסופו של דבר גם לבירת בוסניה והרצגובינה) הייתה סרייבו. גבולותיה של הרפובליקה היו כמעט זהים לאלו של בוסניה תחת השלטון האוסטרו-הונגרי לפני הקמת ממלכת יוגוסלביה.

לאור מיקומה האסטרטגי של בוסניה במרכז יוגוסלביה, היא הייתה מרכז להתפתחות צבא הפדרציה. לכן, נוצר ריכוז גדול של נשק ואנשי צבא בבוסניה- גורם שהיה משמעותי עשורים לאחר מכן במלחמת בוסניה. למרות זאת, שגרת החיים ברפובליקה הייתה בדרך כלל שלווה ומשגשגת. בהיותה אחת הרפובליקות העניות בתחילת שנות ה-50, היא התאוששה במהירות כלכלית, תוך ניצול משאבי הטבע הרבים שבשטחה. הרפובליקה לא שגשגה רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה תרבותית- דבר אשר התבטא בין השאר באירוח אולימפיאדת החורף בשנת 1984. מרפובליקה זו גם יצאו כמספר אישים אשר השפיעו על הפוליטיקה היוגוסלבית לאחר מותו של שליט המדינה יוסיפ ברוז טיטו בשנת 1980- עובדה שבדיעבד עזרה לבוסניה בעת הקמתה. בשנות ה-80 הלאומיות הבוסנית התפתחה מאוד, דבר שהוביל למתיחות בינה לבין השלטון המרכזי בסרביה.

בבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות שהתקיימו בנובמבר 1990 ניצחו מפלגות אתניות אשר הקימו ממשלה משותפת. לפי המודל הפוליטי שמפלגות אלו יצרו נשיא הרפובליקה היה בוסני, נשיא הפרלמנט סרבי וראש הממשלה ממוצא בוסני-קרואטי. לאחר שסלובניה וקרואטיה הכריזו על עצמאותן מיוגוסלביה בשנת 1991, הרפובליקה הכריזה על ריבונותה באוקטובר 1991 וארגנה משאל עם לעצמאות במרץ 1992. ההצבעה על קיום משאל העם אושרה בפרלמנט לאחר שהמחוקקים הסרבים החרימו את ההצבעה כמחאה. בסופו של דבר אחוז ההצבעה עמד על כ-65% בערך וכ-98% מהמצביעים תמכו בעצמאות. בחודשים שלאחר מכן החלה ההידרדרות החברתית והפוליטית שהובילה למלחמת בוסניה. הרפובליקה הסוציאליסטית חדלה מלהתקיים באפריל 1992 עם הכרזת העצמאות של בוסניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא יוגוסלביה ובנושא בוסניה והרצגובינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.