השושלת המקדונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השושולת המקדונית (יוונית: Μακεδονική δυναστεία) הייתה שושלת ששלטה על האימפריה הביזנטית בין 867 ל-1056, לאחר השושלת האמוריאנית. במהלך תקופה זו, האימפריה הביזנטית הגיעה לשיא כוחה וגודלה מאז תחילת הכיבושים המוסלמים, והחלה תקופה הקרויה "הרנסאנס המקדוני" באמנות ובספרות. השושלת קרויה על שם מייסדה, בסיליוס הראשון, שהגיע מהתמה של מקדוניה (שנמצא בכלל בתראקיה ולא באזור מקדוניה). מייסד השושלת וחלק ממנהיגיה היו ממוצא ארמני ולכן בחלק מן המקורות, מכונה השושלת כ"שושלת הארמנית". הקיסרית האחרונה מן השושלת הייתה תאודורה, שמתה ללא שהותירה צאצאים שימשיכו את השושלת.

רשימת שליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאודוקיה אינגרינה
(Ευδοκία Ιγγερίνα)‏‏‏‏
 
 
 
 
בסיליוס הראשון
 
 
 
 
מריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השלישי
 
סטפנוס
פטריארך קונסטנטינופול
 
לאו השישי
 
קונסטנטינוס
 
אנסטסיה
 
רומנוס הראשון לקפנוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הוגו, מלך איטליה
 
אאודוקיה
 
אנה
 
בסיליוס
 
קונסטנטינוס השביעי פורפירוגניטוס
 
הלנה לקפנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברתה מאיטליה
 
רומנוס השני
 
קיסרית תאופנו
 
אגתה
 
פטר הראשון, צאר בולגריה
 
אירנה
 
תאודורה
 
יוחנן הראשון צימיסקס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בסיליוס השני בולגרוקטונוס
 
קונסטנטינוס השמיני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אאודוקיה
 
תאודורה
 
 
אנה
 
ולדימיר הראשון, נסיך קייב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רומנוס השלישי
 
זואי
 
מיכאל הרביעי פפלגוניאן
 
קונסטנטינוס התשיעי