התנועה הפנומאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התנועה הפנומאניתפינית Fennomania, חיבור שמה הלטיני של פינלנד, Fennia, והמילה היוונית "מאניה" - "שגעון") הייתה התנועה הפוליטית החשובה ביותר בדוכסות הגדולה של פינלנד במאה ה-19.

חברי התנועה, ה"פנומאנים", הקימו לאחר מלחמת קרים את המפלגה הפינית, שהעלתה על נס את השפה והתרבות הפינית, מתוך רצון להוציאן מהמעמד הכפרי אל קדמת הבמה הפוליטית והתרבותית, ולבסס את מעמדה של הפינית כשפת לאום מרכזית. מול תנועה זו התעוררה בקרב האוכלוסייה השבדית תנועה שנקראה "סבקומאנית", שניסתה להגן על האינטרסים של המיעוט השבדי ועל קשריו עם שאר העולם הגרמאני.

רבים מהפנומאנים דיברו בעצמם שבדית כשפת אם. אלה למדו את השפה הפינית ואימצו אותה, מתוך מטרה להפוך את הפינית לשפת האם של דור ההמשך. חלק מחברי התנועה הפנומאנית באו מבתים דו-לשוניים, בהם דיברו פינית או פינית ושבדית כאחד. לחלקם היו שמות משפחה שבדיים. בשלהי המאה ה-19 רוב הפנומאנים אימצו שמות פרטיים פיניים שהתאימו לשמותיהם הפרטיים המקוריים וכמן כן שמות משפחה פיניים, לפעמים תרגום לפינית של שמות המשפחה השבדיים. בשנים האחרונות של המאה ה-19 והשנים הראשונות של המאה ה-20 התנועה הפנומאנית התפצלה לשתי מפלגות פוליטיות: המפלגה הפינית הצעירה והמפלגה הפינית הישנה.

סיסמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאדולף איוואר ארבידסון, אולי בהשראה מיוהאן וילהלם סנלמן, מיוחסת סיסמתם של הפנומאנים (עדיין בשבדית):

Svenskar äro vi icke mera,
ryssar kunna vi icke bli,
derför måste vi vara finnar

כלומר:

שבדים איננו עוד,
רוסים לא נוכל להיות לעולם
אז עלינו להיות פינים

פנומאנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]