התעמלות אירובית

התעמלות אירובית היא אחת מענפי ההתעמלות. זהו ספורט תחרותי שמקורה בפעילות אירובית מסורתית, בה המתעמלים נדרשים לבצע דפוסי תנועה אירובית מורכבים, ברציפות ועוצמה גבוהה עם תיאום מדויק למוזיקה. על התרגיל להוכיח תנועה רציפה ומדייקת בשילוב תרגילי גמישות, כוח, אלמנטים אקרובטים ופרמידות מתחום ההתעמלות האקרובטית.^[1]^[2] הענף אינו ספורט אולימפי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של הענף בשנות ה-80 של המאה ה-20 בארצות הברית, אז נערכו תחרויות לאומיות ראשונות בענף. בשנת 1995, הפדרציה הבינלאומית להתעמלות הכירה בהתעמלות אירובית כענף התעמלות ומאותה השנה נערכות אליפויות עולם בענף. מאז שנת 1997, נכלל הענף במשחקי העולם, והחל משנת 1999 מתקיימות אליפויות אירופה בענף אשר נערכות אחת לשנתיים.

חוקי התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך המשטח עליו מופיעים המתעמלים הוא 7 מטרים בקטגוריית הצעירים ו-10 מטרים לבוגרים.

סוגי צוותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתעמלות האירובית 7 קטגוריות:

בודדים - בנים
בודדות - בנות
זוגות - בן + בת
שלישיות - סוגי שילוב של בנים ובנות
קבוצות - כל שילוב של בנים ובנות
אירובי דאנס - שילוב בנים ובנות
אירובי מדרגה - שילוב בנים ובנות

שיטת ניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות, קיימות דרישות ספציפיות לגבי התלבושת, מספר אלמנטים שיבוצעו כל ידי המתעמלים, מספר ההקפצות בתרגיל, מספר האלמנטים שבוצעו על הקרקע ועוד.

כל הופעה נשפטת בשלושה תחומים: אמנותיות, דרגת קושי ואיכות הביצוע. צוות השופטים נותן ניקוד ומשכלל את הציונים על התרגיל. במידה וקיים תיקו בן המתחרים בציון המשוכלל, ציון איכות הביצוע הגבוה ביותר הוא המכריע.

אירובי תחת התאחדות ההתעמלות הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות התעמלות אירובית נערכות על ידיה התאחדות ההתעמלות הבינלאומית שהסדירה חוקה, שיטת ניקוד ומסדירה את כל חוקי התחרות. ב-1995, קיבלה ההתאחדות את ההתעמלות האירובית כענף התעמלות חדש ותחרותי. הספורט הפך למאורגן, וההתאחדות הסדירה קורסי שופטים ומאמנים וכן קיימה את אליפות העולם בהתעמלות אירובית, בפעם הראשונה בעיר פריז שבצרפת.

מטרת הענף היא להיכלל ברשימת ענפי הספורט האולימפיים.