התפתחות רגשית
התפתחות רגשית או התפתחות נפשית מתייחסת לשינויים שמתרחשים ביכולתו של האדם להביע את רגשותיו ובמידת הצורך לדחות את סיפוק צרכיו למקום ולזמן המתאימים[1]. ההתפתחות הרגשית של האדם מתחילה עם לידתו ומתמשכת עד בגרותו[2].
בפסיכולוגיה התפתחותית חקר ההתפתחות הרגשית כולל את השינויים המתרחשים באישיות של האדם, המעבר מתלות לעצמאות, גיבוש הדימוי העצמי ובניית האישיות[1].
התפתחות רגשית בילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התפתחות רגשית בילדות
ההתפתחות הרגשית בילדות מתייחסת אל השינויים בבשלות הרגשית המלווים את תהליך ההתבגרות בשנות הילדות. כבר עם הלידה ניתן להבחין בהבעות פנים המביעות רגש, אך רגש של ממש כנראה בא רק מאוחר יותר.
גיל הגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – התפתחות רגשית בגיל הגן
ההתפתחות הרגשית בגיל הגן מתארת את השינויים בבשלות הרגשית המלווים את תהליך ההתבגרות בגיל גן. בתקופה זו, במקביל לשינויים קוגניטיביים וחברתיים, קיימים שינויים רגשיים משמעותיים. שינויים אלה כוללים חשיפה גדלה והולכת לרגשות ולסיבותיהם, יכולת ויסות של התנסויות רגשיות, ומודעות עצמית. זאת משום שהילד בגיל הגן, שעד עתה הושפע בעיקר מהדמות המטפלת בו, הולך ונפתח להשפעות בני גילו ואחים בוגרים.
בגיל הגן, ילדים לומדים על רגשות ועל הבעת רגשות, אם כי בגיל זה הם עדיין אינם מיטיבים לפרש את טווח הרגשות השליליים שאחרים עשויים להביע. כך, ילדים בגיל הגן מתקשים להבחין בין רגשות מופנמים להתנהגות מוחצנת. לדוגמה, יהיה להם קושי להבין שאדם עצוב עשוי להראות שמח או שאדם שמח באמת עשוי שלא להביע שמחה.
כמו כן, בגיל הגן קשה להבדיל בין פעילות פרטית לשיתוף פעולה של היחיד בקבוצה של בני גילו. הילדים אמנם מדברים בשעת הפעילות הקבוצתית, אך אין לדעת אם הם מקשיבים זה לזה[2]. זהו דיבור אגוצנטרי שלאחר מכן מופנם ומתפתח לדיבור פנימי המשמש בתורו לחשיבה מילולית ועיבוד קוגניטיבי.
הבנה חברתית רגשית בגיל הרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הבנה חברתית רגשית בגיל הרך
הבנה חברתית רגשית בגיל הרך היא היכולות להבנת רגשות ולהבנת מצבים חברתיים שזורות זו בזו, כאשר השילוב בין שתי יכולות אלו הוא קריטי ליכולתו של האדם לנהל את רגשותיו תוך התייחסות מתאימה לרגשותיהם של אחרים[3].
גיל בית הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל שבע, עם תחילת הלימודים בבית ספר חלה התקדמות משמעותית בהתפתחות הרגשית[2].
בגילאי בית הספר ניתן לראות גם ריכוז אינדיבידואלי בעבודה אישית וגם שיתוף פעולה של ממש בעבודה קבוצתית מול בני הגיל. דבר זה מתאפשר משום שהילד כבר יודע להפריד בין ראייתו הפרטית לבין ראיית הזולת[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 בר-אל, צ', (1996). מפגשים עם הפסיכולוגיה, מפגש שני, פסיכולוגיה התפתחותית. הוצאת רכס, אבן יהודה.
- ^ 1 2 3 4 פיאז'ה, ז. (1969). שש מסות על ההתפתחות הנפשית. ת"א: ספריית-הפועלים.
- ^ Cook, Elizabeth Greenberg, Mark Kusche, Carol, The relations between emotional understanding, intellectual functioning, and disruptive behavior problems in elementary-school-aged children, Journal of Abnormal Child Psychology 22, 1994