לדלג לתוכן

התקופה השושלתית הקדומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרונולוגיה של הקמת מדינה במצרים העתיקה.[1]

התקופה השושלתית הקדומה, המכונה גם התקופה הארכאית[2] או תקופת תין (על שם העיר תין, עיר הולדתם של שליטיה ובירת הממלכה באותה עת),[3] היא תקופה בהיסטוריה של מצרים העתיקה. תחילתה עם איחוד מצרים העליונה והתחתונה סביב שנת 3150 לפנה"ס, על ידי נערמר. תקופה זו נחשבת בדרך כלל ככוללת את השושלת הראשונה והשושלת השנייה של הפרעונים. התקופה נמשכה מסוף התרבות הארכאולוגית של נקאדה השלישית (התקופה הקדם-שושלתית) ועד לסביבות שנת 2686 לפני הספירה, או תחילתה של הממלכה הקדומה.[4] עם כינון השושלת הראשונה עברה בירת מצרים מתיניס לממפיס, עת הארץ המאוחדת נשלטה על ידי שליט-אל (אנ') מצרי. בדרום נותרה אבידוס המרכז העיקרי של הדת המצרית העתיקה. הסימנים הבולטים של הציוויליזציה המצרית העתיקה, כגון אמנות מצרית, אדריכלות מצרית והיבטים רבים של הדת המצרית, התעצבו במהלך התקופה השושלתית הקדומה.

לפני איחוד מצרים יושבה הארץ בכפרים אוטונומיים. עם ייסוד השושלות המוקדמות, ובמשך רוב ההיסטוריה של מצרים לאחר מכן, נודעה המדינה בשם "שתי הארצות" (בהתייחס למצרים העליונה והתחתונה). הפרעונים הקימו ממשל לאומי ומינו מושלים מלכותיים, ומבני הממשל המרכזי היו בדרך כלל מקדשים פתוחים שנבנו מעץ או מאבן חול. ההירוגליפים המצריים המוקדמים ביותר מופיעים ממש לפני תקופה זו, אם כי מעט ידוע על השפה המדוברת שהם מייצגים.

התפתחות תרבותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 3600 לפני הספירה ביססו חברות מצריות מהתקופה הנאוליתית לאורך הנילוס את תרבותן על גידול יבולים וביות בעלי חיים.[5] זמן קצר לאחר שנת 3600 לפני הספירה החלה החברה המצרית לצמוח ולהתקדם במהירות לעבר ציוויליזציה מעודנת.[6] בתקופה זו הופיעה כלי חרס חדשים וייחודיים, הקשורים לקרמיקה בלבנט הדרומי והחל שימוש נרחב בנחושת.[6] התהליך המסופוטמי של לבנים מיובשות בשמש (אנ'), ועקרונות בנייה אדריכליים - כולל שימוש במבנה קשת ובקירות שקועים לאפקט דקורטיבי - הפכו לפופולריים.[6]

במקביל להתקדמות תרבותית זו, התרחש תהליך איחוד החברות והערים שחיו לאורך נהר הנילוס העליון או מצרים העליונה. במקביל, התרחש גם תהליך איחוד גם בחברות שחיו בדלתת הנילוס, או מצרים התחתונה.[6] מעת לעת התרחשה לוחמה בין מצרים העליונה לתחתונה.[6] במהלך שלטונו במצרים העליונה, ניצח השליט נערמר את אויביו בדלתא ואיחד את שתי הממלכות - מצרים העליונה ומצרים התחתונה - תחת שלטונו היחיד.[7] נערמר מוצג על פלטה כחובש את הכתר הכפול (הפא־שח'מתי (אנ')), המורכב מפרח הלוטוס (אנ') המייצג את מצרים העליונה וגומא פפירוס המייצג את מצרים התחתונה - סימן לשלטון המאוחד של שני חלקי מצרים, אותו קיימו כל השליטים הבאים. במיתולוגיה, איחוד מצרים מתואר כאל הבז, המכונה הורוס ומזוהה עם מצרים התחתונה, ככובש ומכניע את האל סת, שזוהה עם מצרים העליונה.[8] מלכות אלוהית, שנמשכה במצרים במשך שלושת אלפי השנים הבאות, התבססה היטב כבסיס לממשלת מצרים.[9] איחוד החברות לאורך הנילוס נקשר גם לסוף התקופה הלחה באפריקה.[דרוש מקור]

מנהגי הלוויה וקבורה עבור אנשים שאינם היו מבני האליטות היו זהים לתקופה הקדם-שושלתית, אך העשירים דרשו טקסים מורכבים יותר.[דרוש מקור] לפיכך, המצרים החלו בבניית המסטבות שהפכו למודלים למבנים מאוחרים יותר בממלכה הקדומה, כגון פירמידת מדרגות (אנ'). חקלאות דגנים וריכוזיות תרמו להצלחת המדינה במשך 800 השנים הבאות.

נראה בוודאות שמצרים אוחדה כתחום תרבותי וכלכלי הרבה לפני שמלכה הראשון עלה לכס המלוכה בעיר ממפיס שבמצרים התחתונה. האיחוד הפוליטי התרחש בהדרגה, אולי במשך כמה מאות שנים, כאשר מחוזות מקומיים הקימו רשתות מסחר וככל שיכולתן של ממשלותיהם לארגן את עבודת החקלאות בקנה מידה גדול יותר גברה. ייתכן שמלכות אלוהית צברה גם תאוצה רוחנית כאשר פולחני אלים כמו הורוס, סת ונית' (אנ') הקשורים לנציגים חיים הפכו נפוצים במדינה.[10]

בתקופה זו המשיכה מערכת הכתב המצרית להתפתח. בתחילה, הכתב המצרי הורכב בעיקר ממספר סמלים המציינים כמויות של חומרים שונים. עד סוף השושלת השלישית הורחבה מערכת הכתב וכללה יותר מ-200 סמלים, הן פונוגרמות (אנ') והן אידיאוגרמות.[9] סביר להניח שבתקופת נקאדה השלישית התפתח הקידוד (אנ') המוקדם ביותר של סימנים, שבהם נראים לראשונה גם סרך מלכותי - כרטוש מלבני המייצג את חזיתו בעלת הגומחות או המגודרת של ארמון ומעליו בז הורוס - מצוירים על צנצנות ומוטבעים על חותמותיהם. סחורות אלו נסחרו לעיתים קרובות מחוץ למצרים דרך צפון סיני.[11]

הפרעה הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השושלת הראשונה של מצרים

על פי מנתון, השליט הראשון של מצרים העליונה והתחתונה המאוחדת היה מנס, המזוהה כיום עם נערמר. ואכן, נערמר הוא השליט המתועד המוקדם ביותר של השושלת הראשונה. נערמר מופיע ראשון על טביעות חותם הנקרופוליס של דן וקע.[13] ממצא זה מראה שנערמר הוכר על ידי שליטי השושלת הראשונה כדמות מייסדת חשובה. נערמר הוא גם השליט המוקדם ביותר המקושר לסמלי הכוח על שתי הארצות (פלטת נערמר, פלטת שחיקה (אנ') קדושה המציגה את נערמר חובש את כתרי מצרים העליונה והתחתונה) ולכן ייתכן שהוא השליט הראשון שהשיג את האיחוד. כתוצאה מכך, הקונצנזוס הנוכחי הוא ש"מנס" ו"נערמר" מתייחסים לאותו אדם.[6] תיאוריות חלופיות גורסות שנערמר היה השליט האחרון בתקופת נקאדה השלישית[8] ויש לזהות את חור אחע עם "מנס".

מצרים בכנען ונוביה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות עדויות להתיישבות וקולוניזציה מצרית החל משנת 3200 לפני הספירה ואילך בכל רחבי דרום כנען, עם כמעט כל סוג של ממצא: אדריכלות (ביצורים, סוללות ומבנים), כלי חרס, כלי שיט, כלים, כלי נשק, חותמות וכו'.[14][15][16][17] 20 סרכים המיוחסים לנערמר - השליט הראשון בתקופה השושלתית הקדומה - נמצאו בכנען.[18] ישנן גם עדויות להתיישבות וכיבוש מצרי בנוביה התחתונה לאחר שתרבות קבוצה A הנובית הגיעה לסיומה.[19][20] עד התקופה השושלתית הקדומה הטילה המדינה המצרית, ככל הנראה, את סמכותה עד תל אביב המודרנית בצפונה ועד עד האשד השני בנוביה בדרומה.[21]

השושלת הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השושלת הראשונה של מצרים

מלכי השושלת הראשונה שלטו במצרים המאוחדת משנת 3050 לפני הספירה ועד ל-2890 לפני הספירה:

שםתאריכי שלטוןהערות
נערמרסביבות 3100 לפני הספירהכפי הנראה זהו מנס, הפרעון שנחשב למאחד מצרים העליונה והתחתונה. (אם כי בפועל כנראה האיחוד קרה עוד בתקופה הטרום שושלתית).
חור אחעסביבות 3050 לפני הספירה"הורוס הלוחם". יש הרואים בו את מנס, אולם ככל הנראה היה למעשה יורשו
ג'ר54 שנים[22]-
ג'ת10 שנים[23]ידוע גם כ ואצ'י, "מלך הנחש"
דן42 שנים[23]נקרא גם וּדימוּ
אג'יב8-10 שנים-
סמרחת8.5 שנים-
קע33 שנים, בסביבות 2910 לפני הספירהידוע גם ככאע (בתיעתוק שגוי)
סנפרכאסביבות 2900 לפני הספירהשלטון קצר מאוד, אין תיארוך ברור
ציפור הורוססביבות 2900 לפני הספירהשלטון קצר מאוד, אין תיארוך ברור

השושלת השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השושלת השנייה של מצרים

מלכי השושלת השנייה שלטו במצרים משנת 2890 לפני הספירה ועד ל-2686 לפני הספירה:

שםתאריכי שלטוןהערות
חותפ סח'מויהחל מ-2890 לפני הספירהפירוש שמו, "רגיעת שני הכוחות", מרמז על התוהו ששרר בממלכה בתום תקופת השושלת הראשונה
רע נב39 שניםידוע גם כ"נב-רע", שמו קשור לאל השמש רע
ני נתר23 שנים-
וּנג8 שנים-
סנדי20 שנים-
פרי יב סן17 שניםשמו הקודם פרי-נ-מעאת, בתקופתו התפלגה החברה למאמיני האל סת ולמאמיני האל הורוס
חעא סח'ם?-
חעא סח'מוי?יש המזהים אותו עם קודמו ברשימה. פירוש שמו: "שני כוחות שווים" מרמז על איחוי הקרע בין מאמיני שני האלים שקרה בתקופת סבו והשגת שקט פוליטי.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Reid, Donald Malcolm (2003). Whose Pharaohs? Archaeology, Museums, and Egyptian National Identity from Napoleon to World War I. University of California Press. ISBN 9780520240698.
  • Shaw, Ian (2003). The Oxford History of Ancient Egypt. UK: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-280458-7.
  • Wilkinson, Toby (2001). Early Dynastic Egypt: Strategies, Society and Security. New York: Routledge. ISBN 0-415-26011-6.
  • Wengrow, David (2006). The Archaeology of Early Egypt: Social Transformations in North-East Africa, c. 10,000 to 2,650 BC. New York: Cambridge University Press. ISBN 0-521-83586-0.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Kemp, Barry John (2018). Ancient Egypt: anatomy of a civilization (3rd ed.). New-York (NY): Routledge. p. 14/44, Fig.2.6. ISBN 978-0415827263. Early in the developmental sequence of kingship is tomb 100 (the 'Decorated Tomb'), probably the tomb of an early king of Hierakonpolis of the Nagada IIC phase (c. 3400–3300 BC).
  2. ↑ Josephson, Jack (29 November 2015). "Naqada IId, Birth of an Empire". Journal of the American Research Center in Egypt (51): 166–167. doi:10.5913/JARCE.51.2015.A007.
  3. ↑ Nicolas Grimal, A History of Ancient Egypt. Blackwell Publishing, 1992, p. 49
  4. ↑ Shaw, Ian, ed. (2000). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. p. 479. ISBN 0-19-815034-2.
  5. ↑ Carl Roebuck, The World of Ancient Times (Charles Scribner's Sons Publishing: New York, 1966) p. 51.
  6. 1 2 3 4 5 6 Carl Roebuck, The World of Ancient Times (Charles Scribner's Sons: New York, 1966) p. 52-53.
  7. ↑ Carl Roebuck, The World of Ancient Times (Charles Scribner's Sons Publishers: New York, 1966), p. 53.
  8. 1 2 Carl Roebuck, The World of Ancient Times, p. 53.
  9. ↑ Kinnaer, Jacques. "Early Dynastic Period" (PDF). The Ancient Egypt Site. Retrieved 4 April 2012.
  10. ↑ The Penguin Historical Atlas of Ancient Egypt pg 22-23 (1997) By Bill Manley
  11. ↑ Shaw, Ian; Bard, Kathryn (2003). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. p. 75.
  12. ↑ "Face from a composite statue of king Den". collections.mfa.org.
  13. ↑ The Narmer Catalog. Archived 2020-02-08 at the Wayback Machine.
  14. ↑ Branislav Anđelković, Southern Canaan as an Egyptian Protodynastic Colony
  15. ↑ Branislav Anđelković, Hegemony for Beginners: Egyptian Activity in the Southern Levant during the Second Half of the Fourth Millennium B.C.
  16. ↑ Naomi Porat (1992). "An Egyptian Colony in Southern Palestine During the Late Predynastic to Early Dynastic". In Edwin C. M. van den Brink (ed.). The Nile Delta in Transition: 4th.-3rd. Millennium B.C. : Proceedings of the Seminar Held in Cairo, 21.-24. October 1990, at the Netherlands Institute of Archaeology and Arabic Studies. Van den Brink. pp. 433–440. ISBN 978-965-221-015-9. Retrieved 24 February 2013.
  17. ↑ Ancient Egyptian brewery found in downtown Tel Aviv
  18. ↑ Jiménez-Serrano, Alejandro (2007). Los primeros reyes y la unificación de Egipto. Universidad de Jaen. pp. 370, Table 8.
  19. ↑ Brian Yare, The Middle Kingdom Egyptian Fortresses in Nubia. 2001
  20. ↑ Drower, Margaret 1970: Nubia, A Drowning Land, London, pp. 16-17
  21. ↑ Morris, Ellen (2018). Ancient Egyptian Imperialism. John Wiley & Sons. p. 29.
  22. ↑ Wolfgang Helck: Untersuchungen zur Thinitenzeit (= Ägyptologische Abhandlungen (ÄA), Vol. 45). Harrassowitz, Wiesbaden 1987, ISBN 3-447-02677-4, p. 124.
  23. 1 2 Wolfgang Helck: Untersuchungen zur Thinitenzeit (Agyptologische Abhandlungen), ISBN 3-447-02677-4, O. Harrassowitz (1987), p. 124
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התקופה_השושלתית_הקדומה&oldid=42854880"