רע (אל)
 | |
| תפקיד | אל השמש |
|---|---|
| תרבות |
דת מצרים העתיקה  |
| אלים מקבילים |
זאוס |
| אב |
נו |
| אם |
נית' |
| בן או בת זוג |
חתחור |
| צאצאים |
סת, בסתת, סח'מת, וואדג'ת, תפנות, חתחור, מע'ת, נחבת |
  | |
| רע בכתב חרטומים | ||||
|
רַע (ידוע גם כרֶע, רה או רא; במצרית עתיקה: rˤ, בקופטית: Ⲣⲏ, רֵה, בפיניקית: 𐤓𐤏,[1] רע) הוא אל השמש במיתולוגיה המצרית. רע היה אחד האלים הקדומים ביותר בפנתאון המצרי העתיק. עוד בימי הממלכה התחתונה, שם שימש כאל השמש וכאל המגן של בירת הממלכה והעיר העתיקה ביותר במצרים, הידועה בשמה היווני: "הליופוליס". החל מתקופת השושלת החמישית (שנת 2400 לפנה"ס), הועלה רע מדרגת אל עירוני לדרגת אל לאומי, ובשלב מאוחר יותר אוחדה דמותו עם זו של האל אמון, אלה של העיר תבאי, איחוד שיצר את אל-העל "אמוּן-רַע", אחד האלים הנכבדים והנערצים ביותר במצרים העתיקה. עוצמתו של אמון-רע הייתה כה גדולה, עד שבשלהי התקופה ההלניסטית-רומית במצרים הוא נתפס בידי תושביה היוונים והרומים כהתגלמות של האלים זאוס או יופיטר. מסיבה זו כינו היוונים את תבי בשם "דיוספוליס" ("עירו של זאוס"). רע נשאר האל הדומיננטי במהלך כל שנות קיומה של ממלכת המצרים, למעט תקופה קצרה בזמנו של הפרעה אחנתון, אשר הנהיג בממלכה דת מונותאיסטית במרכזה עמד האל אתון, שהיה למעשה השמש עצמה.
רע ואלי שמש נוספים בפנתאון המצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמש היוותה בעיני המצרים את התגלמותו הממשית של רע, ולפעמים התייחסו אליה כעינו הפקוחה של האל. בתקופה מאוחרת יותר, כאשר אתום, אל הארץ, הפך לאל השמש השוקעת, החלו מתייחסים אליו כזהה לרע. חפרי, אל זוטר אשר תפקידו היה לדחוף מדי יום את השמש במסעה לאורך כיפת השמים, התמזג אף הוא במרוצת השנים עם האל רע והפך מאוחר יותר לפן זריחת השמש של האל. לבסוף החל רע לאבד מיוקרתו בעיני המצרים, שהחלו מעדיפים על פניו אל שמש נוסף - הורוס. כאשר נהיה הורוס חשוב מרע, הפכו המצרים את רע להתגלמות של הורוס אשר כונתה "רע-חראחתי" ומשמעה: "רע, הורוס של שני האופקים".
רע ויחסו לאלים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהיותו אל השמש והשמש עצמה, עשה האל רע יום יום את מסלול השמש בשמים ממזרח למערב. המצרים, הקדמונים סברו שאת חלקו הנסתר של מסע זה, מנקודת שקיעת החמה לנקודת זריחתה ביום שלמחרת, עשה אל השמש מתחת לפני האדמה, בעולם התחתון. על בסיס סברה זו טוו המצרים שלל אגדות ומיתוסים. אחד המיתוסים מספר כי את המסע בשאול עבר רע על גבי סירה שנוהגה על ידי האל מאט, ואשר החותרים בה היו האלים הורוס ותחות. האחריות לביטחונה של הסירה הופקדה בידי האלים סת ומהן, אשר הגנו על רע מפני תקיפת המפלצת אפפ (מוכר גם כ"אפופיס", נחש ענק המהווה את התגלמות החשיכה והחורבן). תופעת ליקוי החמה הוסברה על ידי המצרים הקדמונים כהתרשלות רגעית של האלים המגינים על הסירה בתפקידם, ועקב כך התגברות רגעית של אפופיס על רע.
סמליות האל רע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוקף היותו אל השמש, סומל רע לרוב בסמלים הקשורים לשמש, כדוגמת עיגול ובמרכזו נקודה (⊙), או דיסקה זהובה. סימנים אלו נפוצים לציון השמש גם באסטרולוגיה של ימינו וכן בכתבים אסטרונומיים סיניים. דמות נוספת שסימלה את האל היא עוף החול ("פיניקס"), וזאת משום שבדומה לעוף זה, היה האל עולה בלהבות מדי ערב בשקיעה וקם לתחייה מחדש עם שחר.
סמל מוכר נוסף הקשור לאל הוא הסמל "העין של רע", סמל מצרי עתיק שמסמל הגנה ועוצמה ואשר לעיתים מכונה גם "עינו של הורוס".
האל רע בדרכו אל הדואת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי המיתולוגיה המצרית, בכל יום עת שקעה השמש הפליג רע מעולם החיים אל הדואת - עולם המתים. כל המתים ש"נאספו" באותו היום מצטרפים לספינתו של אל השמש רע. בפתח הדואת נמצאים שערים החוסמים את מעבר ספינתו של רע אל הדואת. כדי לעבור מחסום זה הוא צריך להשתמש לחש 1065 שלקוח מכתבי הארונות.
מסעו היומי של רע בדואת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפניכם אחד מהמקורות המתארים את מסעו של רע בדואת (העולם המקביל המצרי) והוא בשם "אשר בעולם של מטה". לפי מקור זה, האל רע עמד בראשית ספינתו מביט אל הדרך כאשר היה בדרכו בתוך עולם המתים. הספינה שלו כללה את האלים הבאים שכונו גם בשמות אלו: 'פותח הדרגים', 'תבונה', 'עירני', 'רצון', 'גברת הספינה', 'חור (הורוס) המעריץ', 'פר האמת' ו'מוביל הספינה'. אלו הם הדרכים שרע יצטרך לעבור בכך כל מעתה ועד עולם, כל שלב לוקח כשעה אחת בשביל שספינתו של רע תעבור אותו. לפניכם השלבים[2]:
| מספר השלב | שם השלב | פעולותיו של רע בכל שלב |
|---|---|---|
| 1 | 'העיר הגדולה' | |
| 2 | 'שדה וורנס' | בשלב זה רע קבע כי אכן האלים הקשורים לדגנים, יקבלו שטח מסוים באדמה. |
| 3 | 'שדה אלי הדגן ומימיו של אוסיריס' | בחלק זה נותן רע את 'רצון' ואת 'תבונה' לאוסיריס על מנת להחיות אותו. |
| 4 | 'מערת התגלמויות החיים' | רע וספינתו עולים בשיפוע עד למקום בו ניצבות 2 דלתות ועליהן מופיעים נחשים המורכבים מראש אדם ומארבע רגליים, בנוסף לנחשים אחרים עם 3 ראשים בצורת ראש נחש ו-2 כנפיים. אחרי דלתות אלו ניצב גופו של האל 'סוכר' שהיה אחראי על בית קברות הנמצא שם. דרך זאת הובילה גם לקברו של האל אוסיריס. |
| 5 | 'מערת סוכר (סוכר- שם של אל)' | בשעה זאת עלתה ספינתו של רע על גבעה תוך כדי גרירתה. בראש הגבעה התקיים ראש בשם 'בשרה של איסיס אשר מעל חול ארצו של סוכר'. סביב גבעה נוספת איסיס ונפתיס חגו כציפורים סביבה - זהו מקום קבורתו של אוסיריס. |
| 6 | 'מים עמוקים' | בחלק זה ספינתו של רע עצרה ורע נפגש עם האל תחות. תחות שואף להקים במקום זה עבור אלי ומלכי מצרים העתיקה. |
| 7 | 'מערת אוסיריס / עיר המערה המסתורית' | בחלק זה ספינתו של רע עברה לי אל בשם 'בשרו של אוסיריס'. בנוסף התקיים לצידו אל שכרת את ראשיהם של אויביו של האל אוסיריס.
בשלב זה נלחם רע באויבו המושבע - אפופיס. |
| 8 | 'עיר ארונות המתים של האל' | בעיר זאת נמצאו אלים בעלי דמויות של בעלי חיים ובני אדם חנוטים. כשרע עבר לידם הם בירכו אותו לשבח בצורה מוזרה (בשילוב ציוצים, ורעשים המזכירים רעש קריסת גדת נהר) |
| 9 | 'עיר התגלמויות החיות' | בחלק זה נפגש רע עם נחשי קוברה שהיו בעל כוחות מיוחדים, ובאיחוד הם יכלו לירוק אש. |
| 10 | 'עיר המים העמוקים והגדות התלולות' | באזור זה נמצאת חרפושית עם 2 אובייקטים הנראים כשמשות שעמדו לזנק אל על אל תוך השמיים. בשלב זה הצטרפו אל רע 12 אלים מצריים אחרים שתפקידם להגן על ספינתו של רע לקראת סיום מסעו בדואט. |
| 11 | 'עיר ספירת הגופות' | בזמן זה (השעה ה-11 של הלילה) כל אויבי האלים הגדולים הושמדו ונזרקו אל בורות אש. |
| 12 | 'מערה בקצה החשיכה, עיר הלידה' | בשלב זה ספינת השמש של רע התחילה להיות תלויה בזנב נחש שיוביל אותה. בשלב זה החליף רע את דמותו ונולד מחדש כח'עפרי, תוך כדי שהוא מגיע אל מזרח השמיים ומסיים את מסעו בדואט. |
באסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסטרואיד 2100 Ra-Shalom (אנ') שהתגלה בספטמבר 1978 על ידי אלינור הלין נקרא על שם האל. שם האסטרואיד הוא הלחם של שם האל רע והמילה שלום לציון הסכמי קמפ דייוויד שנערכו באותו זמן.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רע, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ CIS I 3778
- ^ שלומית ישראלי, המיתולוגיה המצרית, מפה, 2005, עמ' 108-110
- ^ (2100) Ra-Shalom In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_2101. ISBN 978-3-540-29925-7.
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |