וסילי דגטיאריוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ואסילי דגטיאריוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וסילי דגטיאריוב בשנת 1904

וסילי אלכסייביץ' דגטיאריוברוסית: Василий Алексеевич Дегтярёв ;‏ 21 בדצמבר 1879 (לפי הלוח הגרגוריאני - 2 בינואר 1880) – 16 בינואר 1949) היה מתכנן נשק קל סובייטי. במהלך עבודתו הוא היה אחראי על תכנון של כ-80 סוגי נשק מהם 19 עברו לייצור סדרתי. על פעילותו הוענקו לו עיטורי לנין (3 פעמים), עיטור הדגל האדום, גיבור העמל הסוציאליסטי ו-4 פעמים פרס סטלין. אף על פי שבאופן פורמלי דגטיאריוב סיים רק מספר שנות לימוד בבית הספר ליד הכנסייה, הוענק לו תואר דוקטור למדעים טכניים על סמך כלל ההמצאות בפיתוח נשק קל.

וסילי דגטיאריוב נולד בעיר טולה למשפחה עובד במפעל לייצור נשק. בשנת 1901 הוא גויס לצבא ועבר את השרות בבית מלאכה לנשק בפרברי סנקט פטרבורג. לאחר סיום השרות הצבאי הוא נותר והמשיך לעבוד באותו מקום.

בהמשך הוא עבד תחת הנחיות של מתכנן הנשק ולדימיר פיודורוב. בינואר 1918 פיודורוב הועבר לעבודה במפעל לייצור נשק בעיר קוברוב (מחוז ולדימיר) ודגטיאריוב עבר ביחד איתו.

בשנת 1924 דגטיאריוב התחיל בתכנון מקלע קל חדש ובשנת 1927 הוא נכנס לשרות מבצעי בצבא האדום. בהמשך דגטיאריוב עבד על תכנון מספר רב של כלי נשק במפעל בקוברוב. בקיץ 1941 הוא וצוותו תכננו תוך מספר חודשים רובה נגד טנקים והכניסו אותו לייצור סדרתי. על פעילותו הוענקו לו מספר עיטורים ופרס סטלין ארבע פעמים.

וסילי דגטיאריוב נפטר בשנת 1949 ונטמן בעיר בה פעל שנים רבות. לאחר פטירתו המפעל נקרא על שמו. בבניין בו התגורר נפתח מוזיאון.

כלי נשק לפי תכנון של דגטיאריוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקלע DP - נכנס לשרות בשנת 1927. יוצרו כ-795 אלף יחידות.
  • תת-מקלע פפ"ד. נכנס לשימוש בשנת 1934 והיה בייצור סדרתי עד לשנת 1942. נבנו כמה עשרות אלפי יחידות.
  • מקלע DK - נכנס לשרות מבצעי בשנת 1931 והיה בייצור עד לשנת 1938 כאשר הוחלף בדגם משופר.
  • מקלע DShK - נכנס לשרות מבצעי בשנת 1938 כדגם משופר של מקלע DK. נמכר לכ-40 מדינות. נמצא בשימוש עד היום.
  • מקלע RPD - נכנס לשרות בשנת 1949. בחלק ממדינות אפריקה נמצאות בשימוש עד היום.
  • רובה נגד טנקים PTRD - נכנס לשימוש בשנת 1941 והיה בייצור עד לשנת 1944. נבנו כ-281 אלף יחידות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וסילי דגטיאריוב בוויקישיתוף