ואטסו
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
ואטסו (באנגלית: Watsu, הלחם בסיסים של water (מים) ו-shiatsu (שיאצו)) היא טכניקת טיפול במגע מתחום ההידרותרפיה (טיפול פיזיותרפי במים), המבוססת על שיטת ה"שיאצו".
טכניקת הוואטסו פותחה בשנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי הרולד דאל, מטפל במים אמריקאי תושב קליפורניה שעסק בטיפולי שיאצו.
דרך הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפולי ואטסו נערכים בבריכה מחוממת (34–35 מעלות צלזסיוס). מים יוצרים התנגדות לתנועת גוף העובר דרכם, ההתנגדות תלויה בנפח ושטח הפנים של הגוף, במהירות התנועה ובצורת הגוף הנע וגודל חלקי הגוף שמתחת לפני המים. השיטה מנצחת את ההתנגדות הזו כדי להפוך את המים לתווך יעיל לשחרור השרירים וחיזוקם.
במהלך הטיפול הנמשך בין דקות אחדות ליותר משעה, מציף המטפל את המטופל על פני המים ובידיו תומך בו בראש–עורף ובאגן-ברכיים. עמידתו ותנועת גופו של המטפל במים דומה לתנועת הגוף המקובלת באמנויות הלחימה ביבשה (טאי-צ'י), המטופל נע בתנועות ערסול עדינות, בקצב אחיד, איטי או דינאמי לפי הצורך וללא מאמץ פיסי.
מטפלי השיטה טוענים כי השילוב של מים חמימים עם החזקת המטפל, התנועה והנשימה הייחודיים לטיפול, מביאים להרפיית שרירים נוקשים והגמשת מפרקים ולרוגע גופני ונפשי תוך איזון זרימת אנרגיית הצ'י בגוף, דבר שבתורו אמור לחזק את המערכת החיסונית ולכן להיות יעיל לטיפול בדלקות פרקים, בעיות אורתופדיות, פיברומיאלגיה, הפרעות שינה, קשב, אכילה, חרדות, דיכאון, דיכאון אחרי לידה, הלם וטראומה.
במהלך המפגש עוקב המטפל אחר תגובות המטופל וקשוב לשינויים עדינים בנשימתו ובמתח השרירים שלו כדי לדייק את הטיפול.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות השמונים התאים הרולד דאל (אנ') את שיטת השיאצו לשימוש בצפון קליפורניה, עם מתן דגש על חיבור דפוסי הנשימה של המטופל והובלתו לחוות מדיטציה במהלך הטיפול. הוא טען כי אנשים המקבלים טיפולי ואטסו נכנסים למצב הרפיה עמוק, עם השפעות פיזיות ורגשיות חזקות. בתחילה הכשיר מעסות לעבוד כמטפלות ואטסו, ובכך הציעו קטגוריה חדשה של טיפולים במים.
שורשיו של הוואטסו הביאו להתנגדות בקרב מערכת הבריאות הרשמית, אך לאחר שבסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו פיזיותרפיסטים וספקי שירותי בריאות אחרים להשתמש בשיטה לטיפול במצבים אורתופדיים ונוירולוגים שונים, נכלל הטיפול כיום בחלק מתוכניות השיקום המימי גם במרפאות ובתי חולים.
הכשרה והסמכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז העולמי להכשרת מטפלי מים (The Worldwide Aquatic Bodywork Association - WABA), מפקח ואחראי על ההכשרה והסמכה של מטפלי ואטסו. הארגון מנהל רישום של מתרגלים ומורים מוסמכים. ההכשרה מורכבת מקורסים בסיסיים ומתקדמים וכן תרגול והפגנת שליטה בשיטה.
בהסמכה מספר רמות, המטפל צריך לשלוט באנטומיה של האדם ובשיאצו ולעבור קורס בשלוש רמות בזו אחר זו, כל רמה כזו מורכבת מ-50 שעות לימוד אקדמיות. כדי להיות מטפל מוסמך צריך לצבור 620 שעות אקדמיות של עבודה מעשית במים וביבשה.
