שיאצו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיאצוּ‏יפנית: 指圧, "שי" משמעו - אצבע, ו"אצו" - לחץ) היא שיטת טיפול במגע בתחום הרפואה המשלימה, שמקורה ביפן, שם היא טיפול רפואי מורשה. לטענת תומכיה, היא עשויה לסייע בבעיות אורתופדיות בעמוד השדרה[1], בעיות פנימיות בתחומי נוירולוגיה, בעיות עיכול, גינקולוגיה, בעיות רגשיות כמו מתח ודיכאון ועוד. עם זאת, אין כל הוכחה מדעית לכך שהשיאצו יעילה בטיפול במחלה כלשהי.[2][3]

ישנן שתי אסכולות שיאצו: אחת המבוססת על אנטומיה ופיזיולוגיה מערבית, והשנייה מבוססת על רפואה סינית מסורתית (TCM).

השיטה מתבססת על עקרונות הרפואה הסינית, בהשפעת טכניקות כגון אקופונקטורה (דיקור) וטווינה. ההנחה המרכזית של השיטה היא כי בגוף האדם קיימים ערוצי אנרגיה בלתי נראים המכונים מרידיאנים, אשר משפיעים ומושפעים מהאיברים הפנימיים. על פי השיטה, כל מחלה היא מצב הנובע מחוסר איזון כלשהו, היוצר "חסימה אנרגטית" בערוץ האנרגיה/מרידיאן או באיבר, וגורם להופעת תסמינים כמו כאב, לחץ או רפיון. עם זאת, במחקרים לא נמצאה כל עדות לקיומם של ערוצי אנרגיה אלה, או לחסימות בהן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Effects of Shiatsu on Lower Back Pain, (2001) Brady et al. March 2001 vol. 19 no. 1 57-70
  2. ^ "Shiatsu : Cancer Research UK : CancerHelp UK". 4 בינואר 2011. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2011. 
  3. ^ Ernst & Singh (20 ביולי 2008). Trick or Treatment? Alternative Medicine on Trial. עמ' 326. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

Flag of WHO.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.