וילהלם, נסיך שאומבורג-ליפה

וילהלם, נסיך שאומבורג-ליפה
Prinz Wilhelm Karl August zu Schaumburg-Lippe
	וילהלם, נסיך שאומבורג-ליפה
לידה	12 בדצמבר 1834; ביקבורג, נסיכות שאומבורג-ליפה
פטירה	4 באפריל 1906 (בגיל 71); ארמון ראטייבוריצ'ה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
שם מלא	וילהלם, נסיך שאומבורג-ליפה
מדינה	גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי בנאחוד
בת זוג	בטילדיס, נסיכת אנהלט-דסאו
שושלת בית ליפה
תואר	נסיך שאומבורג-ליפה
אב	גאורג וילהלם, נסיך שאומבורג-ליפה
אם	אידה, נסיכת ולדק ופירמונט
צאצאים	ראו בהמשך
	1 באפריל 1867 – מכהן; (157 שנים)
	1 באפריל 1867 – מכהן; (157 שנים)
פרסים והוקרה
	הצלב הגדול של מסדר לאופולד (1899); אביר דרגה ראשונה במסדר כתר הברזל (1875) ;

וילהלם, נסיך שאומבורג-ליפה (בגרמנית: Prinz Wilhelm zu Schaumburg-Lippe‏; 12 בדצמבר 1834 – 4 באפריל 1906), היה נסיך גרמני וגנרל חיל הפרשים בצבא האוסטרו-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם נולד ב-12 בדצמבר 1834 בביקבורג שהשתייכה לנסיכות שאומבורג-ליפה, לגאורג וילהלם, נסיך שאומבורג-ליפה ולאידה, נסיכת ולדק ופירמונט, בתם של גאורג הראשון, נסיך ולדק ופירמונט ואוגוסטה, נסיכת שוורצבורג-זונדרסהאוזן. בין השנים 1854–1856 למד וילהלם באוניברסיטת בון, ובשנת 1859 הוא הצטרף לצבא האוסטרי. בשנת 1857 נתן לו אביו את טירת נאחוד, ובשנת 1861 הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית.

ב-30 במאי 1862 התחתן וילהלם בדסאו עם בטילדיס, נסיכת אנהלט-דסאו, בתם של פרידריך אוגוסט, נסיך אנהלט-דסאו ומריה לואיזה שרלוטה, נסיכת הסן-קאסל, ממנה נולדו לו 8 ילדים. בשנת 1866 השתתף וילהלם במלחמת אוסטריה–פרוסיה כקצין בצבא האוסטרי. הוא הועלה לדרגת מיור על ידי הקיסר פרנץ יוזף הראשון, וקיבל את עיטור צלב ההצטיינות הצבאי. בשנת 1867 מונה וילהלם כחבר תורשתי של בית הלורדים האוסטרי, ובשנת 1871 הוא רכש את מזלטש. בשנת 1875 הוא קיבל את עיטור מסדר כתר הברזל מדרגה ראשונה, ובשנת 1876 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1879 הוא הועלה לדרגת אוברסט ומונה למפקד רגימנט הדרגונים ה-14 (אלפרד הראשון, נסיך וינדיש-גראץ). בשנת 1885 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, ובשנת 1890 הוא הועלה לדרגת פלדמרשל-לוטננט. בשנת 1899 הוענק לו הצלב הגדול של מסדר לאופולד, ובשנת 1901 הוא הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים.

וילהלם התערב גם בפוליטיקה הבוהמית, וניסה להביא לידי פשרה בין הלאומנים הצ'כים לבין הפאן-גרמנים, ולשם כך הסתייע בקשריו עם הקיסר. וילהלם ניסה להביא ללגיטימיות של שתי הקבוצות האתניות, וקרא לזכויות שוות לשפות הגרמנית והצ'כית.

בשנת 1902 מתה אשתו בטילדיס, נסיכת אנהלט-דסאו, ובשנת 1904 מת בנו מקסימיליאן, נסיך שאומבורג-ליפה. ב-4 באפריל 1906 מתה כלתו לואיז, נסיכת דנמרק, וכמה שעות לאחר מכן מת אף וילהלם. ב-9 באפריל נערך טקס הלוויה צבאי, ובו השתתפו מלבד חתנו וילהלם השני, מלך וירטמברג אף פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה ופרדריק השמיני, מלך דנמרק.