ויליאם בירד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם בירד
לידה 1543
לונדון, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביולי 1623 (בגיל 80 בערך)
Stondon Massey, אסקס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Stondon Massey (St Peter and St Paul) Churchyard עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם בירדאנגלית: William Byrd;‏ 1543 - 4 ביולי 1623) - מלחין אנגלי בתקופת הרנסאנס, נחשב לאבי המוזיקה האנגלית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירד נולד בשנת 1543 במקום לא ידוע באנגליה. בשנת 1563 כיהן כנגן העוגב ומנהל המקהלה בקתדרלת לינקולן. בשנת 1572 הצטרף לקפלה המלכותית בתור זמר. באותה שנה התמנה לנגן העוגב באותה קפלה ביחד עם מורו תומאס טאליס, אף הוא מלחין ידוע באותה תקופה. בשנת 1575 קיבלו שניהם כתב הרשאה מלכותי להדפסה ולמכירה של תווים. בשנת 1578 עקרה משפחתו של בירד להרלינגטון בעקבות רדיפות הקתולים (משפחתו של בירד הייתה קתולית אדוקה). בשנת 1581 נערך חיפוש בביתו של בירד והוא נקנס על אמונתו. בשנות ה-90 של המאה של המאה ה-15 עבר בירד לאסקס וחי שם עד מותו בשנת 1623.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירד הלחין בתקופתה של אליזבת הראשונה, תור הזהב של המוזיקה החילונית. למרות היותו קתולי אדוק, עובדה שמופיעה גם ביצירותיו, המלכה האנגליקנית הייתה בדרך כלל סובלנית כלפי אמונתו של בירד.

אמונתו התבטאה במיסות ובמוטטים שכתב, הידועות שבהן הן: המיסות לשלושה, ארבעה וחמישה קולות, "הלל לגוף האמיתי" (מוטט), ורבים אחרים.

למרות אמונתו הקתולית, בירד הלחין גם המנונים לכנסייה האנגליקנית, כמו: "בוא אלי, צער, לנצח" ו"עבודת הקודש הגדולה".

ויליאם בירד: "שירו בששון לאל, הוא כוחנו". (BL Harley MS 7337 f. 54v)

מלבד מוזיקה קולית, כתב יצירות כליות רבות, בעיקר לוירג'ינל ולקונסורט ויולים. ביצירותיו לווירג'ינל מתבלטות סדרות של וריאציות, חלקן מבוססות על מנגינות עממיות ובלדות וכן ריקודים (בדרך כלל צמדים של פוואן וגאליארד). כמו כן יש לציין מספר יצירות תוכניתיות כמו "הקרב" או "הפעמונים", יצירות קונטרפונקטיות כמו פנטסיות ויצירות ליטורגיות. ביצירותיו לקונסורט ויולים יש לציין פנטסיות בשלושה, ארבעה, חמישה וששה קולות, יצירות המבוססות על קנטוס פירמוס כמו למשל In Nomine וכן ריקודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם בירד בוויקישיתוף