ויליאם בלייר ברוס
 | |
| לידה |
8 באוקטובר 1859 המילטון, קנדה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1906 (בגיל 47) סטוקהולם, שוודיה |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן |
| הושפע על ידי |
טוני רובר-פלורי, ויליאם אדולף בוגרו |
| יצירות ידועות |
Marine, Open-air Studio, The Departure of the Ship, On the Quay |
| בן או בת זוג |
Carolina Benedicks-Bruce (5 בדצמבר 1888–?) |
  | |
ויליאם בלייר ברוס, באנגלית: William Blair Bruce (8 באוקטובר 1859 – 17 בנובמבר 1906) היה צייר קנדי. הוא למד בצרפת והפך לאחד הציירים האימפרסיוניסטים הראשונים של קנדה. הוא התגורר רוב חייו בצרפת ובשוודיה, שם יצר יחד עם אשתו השוודית קרולינה בנדיקס-ברוס את אחוזת האמנים ברוסבו, שהוסבה מאוחר יותר לשמורת טבע.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאם בלייר ברוס נולד ב-8 באוקטובר 1859, בהמילטון, אונטריו, קנדה,[1] הוא היה בנו של ויליאם ברוס, יליד 1833 בסקוטלנד, שהיגר להמילטון עם אשתו ג'נט בלייר[2] ב-1837.
בתחילה למד ברוס משפטים בהמילטון קולג' אך התכוון להיות אדריכל,[3] ולמד זמן מה במכון המכניקה בהמילטון, בשנת 1877. הוא עבד עבור משרד אדריכלים בשנים הבאות.[4] בני משפחתו היו בעלי נטייה מוזיקלית ואמנותית והבחינו בכישרונו של ברוס בגיל צעיר. ב-1881 שלחו אותו לפריז ללמוד, מסע שהתארך לאורך השנים. הוא חזר לקנדה רק בשתי הזדמנויות קצרות.
פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפריז השכלתו הייתה באקדמיה ז'וליאן וכללה סצנות ז'אנר וכמה נושאים נוספים. כמו אמנים אחרים באותה תקופה הוא רצה לחוות את סצנת האמנות הפריזאית והצטרף לתחרות בסלון השנתי. הוא גם נסע למושבת האמנים בברביזון שם הוא וקבוצת חברים אמנים שכרו קוטג' בשנת 1882, שם דור חדש של אמנים שוודים, כמו קארל לרסון, אשתו קארין ברגו, ברונו ליליפורס ואוגוסט סטרינדברג הקימו מושבה.[5] הוא התוודע לאימפרסיוניזם ולציור בשטח או ל"ציור בחוץ", סגנון שהעדיף לעבוד איתו. הוא גם הפך לאחד הציירים האימפרסיוניסטים הראשונים של קנדה.[6] ברוס הציג בסלון בשנת 1882. עבודותיו זכו לביקורות חיוביות, אך בשנה שלאחר מכן ביטחונו העצמי ומצבו הכספי הידרדרו. הוריו לא לגמרי התלהבו מסגנון הציור החדש שלו אבל הוא התעלם מהם והחל ליצור ציורים גדולים מאוד. ה-Temps Passé שלו הוצג בסלון 1884. למרות הצלחה הוא נותר בקשיים כלכליים. לאחר מכן סבל ברוס מהתמוטטות עצבים וחזר בחיפזון לקנדה בפעם הראשונה. כדי להחמיר את בעיותיו, ספינת הקיטור ברוקלין, הנושאת כ-200 מיצירותיו, טבעה במפרץ סנט לורנס ב-8 בנובמבר 1885.
בקיץ 1885, ברוס פגש את הפסלת השוודית קרולינה בנדיקס בצרפת. הם התאהבו וכשברוס חזר לקנדה, היא ערכה ביקור פתע בליווי אחיה גוסטב, כדי לשכנע אותו לחזור לפריז. הם היו מאורסים בסתיו 1886, וחזרו לאירופה ב-1887.
חזרה לאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוס חזר לצרפת אמן נועז יותר. ב-1887, הוא וקבוצת אמנים אחרים כמו הצייר האמריקאי תיאודור רובינסון, נסעו לג'יברני שם חלקו בית, ובהשפעת קלוד מונה שגר בסמוך, ציירו מספר רישומים אימפרסיוניסטיים מרשימים.[7] ב-1888, עם שובו לפריז, צייר את ״צייד הפאנטומים״, שהפך להצלחה מיידית בסלון וסימן את שיא הקריירה שלו. הוא ובנדיקס התחתנו בשגרירות בריטניה בסטוקהולם ב-4 בדצמבר באותה שנה.[8] היא סיפקה אנרגיה ויציבות לברוס לאורך חייו וגם הפכה לדוגמנית האהובה עליו.
במאי 1889 חזרו בני הזוג לגרז וברוס כתב לאמו ש"גרז היא שיפור גדול על ברביזון, מדינה אחרת לגמרי". חודש לאחר מכן, מכר ברוס גם כמה ציורים לאמן האמריקאי וולטר גיי, שביקר באותה עת את בגרז. ברוס ובנדיקס-ברוס המשיכו לערוך ביקורים שנתיים בגרז עד 1894. הם שכרו בית קטן, שהיה בעבר ביתם של קרל לרסון ואשתו קארין.
בשנת 1895 עשו בני הזוג מסע קצר להמילטון בקנדה,[9] שם צייר ברוס בשמורת ששת האומות. לאורך שנות ה-90, הם ניהלו חיים בוהמיינים, נסעו לקאפרי, איטליה ושוודיה, שם התאהבו בגוטלנד.
בשנים 1900–1906, בני הזוג יצרו בית קיץ בשם Brucebo (בשוודית: "הבית שבו גר ברוס") בגוטלנד. כאן, ברוס צייר, עסק קצת בארכאולוגיה חובבנית והתרועע עם המקומיים, בעוד שבנדיקס-ברוס עבדה עם פסלים ותחריטים וטיפלה בגן ובבעלי החיים הרבים שאספה.
ברוס מת באופן פתאומי ב-17 בנובמבר 1906בגיל 47,[1] ובנדיקס-ברוס התמקמה לצמיתות בברוסבו.
לאחר מותו של ברוס, נערכה בפריז בשנת 1907 תערוכת הנצחה של 122 מיצירותיו. קרולינה תרמה 29 מציוריו לעיר המילטון. תרומה זו הפכה לבסיס הגלריה לאמנות של המילטון שנפתחה ב-1914. אף שברוס נהנה ממוניטין טוב לקראת סוף חייו עם 15 השתתפויות בסלון (פריז) תערוכות בלונדון, טורונטו, סטוקהולם, באפלו והשפיע על אמנים צעירים רבים בקנדה,[10] הוא נותר עד 2015 עלום יחסית. חלק גדול מהיצירה שלו ניתן לראות בברוסבו, שהוא מוזיאון המנוהל על ידי קרן ברוסבו.
בנדיקס-ברוס התגוררה בברוסבו עד מותה ב-16 בפברואר 1935.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "William Blair Bruce". The Canadian Encyclopedia. Historica Canada.
- ^ Biography – BRUCE, WILLIAM BLAIR – Volume XIII (1901-1910) – Dictionary of Canadian Biography, www.biographi.ca
- ^ Svännel, Jessica. "Vårdprogram för trädgården på Brucebo"
- ^ Lundgren, Jan O. Bill Manson (ed.). "The Bruce-Benedicks Saga and the Birth of the AGH"
- ^ "Venez à Grez! Venez à Grez!" [Come to Grez! Come to Grez!]. www.artistes-grezsurloing.fr (in French). Associations de Grez-sur-Loing.
- ^ Jeffrey, Robyn (25 August 2014). "Into The Light: The Paintings of William Blair Bruce at the Art Gallery of Hamilton". www.ngcmagazine.ca. National Gallery of Canada.
- ^ Bruce, Tobi; Facos, Michelle; Fox, Ross Allan C; Gerdts, William H; Koval, Anne; Gehmacher, Arlene; Hill Senior, Richard W. (2014). "The Most Beautiful Country That I Have Ever Visited: William Blair Bruce in Giverny – an essay by William H. Gerdts". In Bruce, Tobi (ed.). Into the light : the paintings of William Blair Bruce, 1859-1906. Hamilton, Ontario: Art Gallery of Hamilton. pp. 108–126.
- ^ Mörner, Stellan G. (1922). "Carolina M Benedicks-Bruce". Svenskt biografiskt lexikon (in Swedish). Vol. 3. National Archives of Sweden. p. 162.
- ^ Salus, Carol (2004). Out of Context: American Artists Abroad (8 ed.). Westport,CT: Greenwood Publishing Group. p. 55.
- ^ Molin, Maria (17 July 2014). "Att fånga Brucebos ljus" [To capture Brucebo's light]. www.gotland.net (in Swedish). Gotlands Media AB
- ^ Westholm, Gun. "Carolina Benedicks Bruce". www.gotland.net (in Swedish). Gotlands Media AB