ויליאם מולרידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם מולרידי
William Mulready
ויליאם מולרידי, 1858
ויליאם מולרידי, 1858
לידה 1 באפריל 1786
אניס, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביולי 1863 (בגיל 77)
בייזווטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קנסאל גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Elizabeth Robinson Varley עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים William Mulready Junior עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם מולרידיאנגלית: William Mulready‏; 1 באפריל 17867 ביולי 1863) היה צייר ז'אנר אירי שהתגורר בלונדון. הוא ידוע בעיקר בזכות תיאורי הרומנטיזציה של סצינות כפריות, וביצירת ניירות מכתבים שהונפקו במקביל לחותמת הדואר ״הפני השחור״.[1]

ביוגרפיה ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם מולרידי נולד באניס, מחוז קלייר. בשלב מוקדם בחייו, בשנת 1792, עברה המשפחה ללונדון, שם הצליח להשיג השכלה ולמדו אותו ציור מספיק טוב כך שהתקבל לבית הספר המלכותי באקדמיה בגיל ארבע עשרה.

בשנת 1802 הוא התחתן עם אליזבת וארלי (1784–1864), ציירת נוף. היא באה ממשפחה של אמנים מבוססת; בין אחיה היו ג'ון וארלי, חברו של ויליאם בלייק, קורנליוס וארלי וויליאם פליטווד וארלי.

שלושת ילדיהם, פול אוגוסטוס (1805–1864), ויליאם (1805–1878) ומיכאל (1807–1889), הפכו גם הם לאמנים. יחסיו עם אשתו הידרדרו בהדרגה עם השנים, כפי שמפורט במסמכים שנשמרו בספרייה של מוזיאון ויקטוריה ואלברט.

אמונתו הקתולית החזקה מנעה כל סיכוי לגירושים אך הם נפרדו. הוא האשים אותה ב"התנהלות רעה" אך נרתע ממסירת פרטים. במכתב אליו בשנת 1827 היא האשימה אותו בקריסת נישואיהם ומרמזת על אכזריות וניאוף.[2] אשתו כתבה שאחת מתלמידיו, הרייט גולדסמית, אמרה לה "שהוא העדיף את האצבע הקטנה שלה" על פני אשתו וילדיו והאשימה אותו למעשה גם בפדופיליה.

בנו, ויליאם מולרידי הבן (1805–1878), התגורר בלונדון והייתה לו קריירה של צייר פורטרטים ומשחזר תמונות. נולדו לו חמישה ילדים (אלן, מרי, אוגוסטוס אדווין, הנרי ויליאם וג'ון). הם גם הוכשרו כאמנים, אך לא כולם המשיכו בקריירה האמנותית: הנרי וויליאם וג'ון תיארו את עצמם 'ציירי בית'. אוגוסטוס אדווין מולרידי (1844–1904) היה המצליח שבהם ונודע כחבר במושבת האמנים קרנברוק.

קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילאם מולרידי, בחירת שמלת הכלה, 1845

רבות מתמונותיו המוקדמות מראות נופים, לפני שהחל לצבור מוניטין של צייר ז'אנר משנת 1808 ואילך, וצייר בעיקר סצנות יומיומיות מהחיים הכפריים. הוא גם אייר ספרי ילדים כולל המהדורה הראשונה של סיפורי צ'ארלס ומארי לם מתוך שייקספיר בשנת 1807;[3] חלק מאיוריו נועדו לספריית הנוער של ויליאם גודווין ומרי ג'יין קליירמונט. גודווין בתורו כתב תחת שם בדוי תיאור על חייו של מולרידי, כספר המתאים לילדים. ככל הנראה ויליאם בולאו גולד היה בין תלמידיו.

בשנת 1815 הוא הפך לעמית באקדמיה המלכותית לאמנויות (A.R.A.) וחבר מלא באקדמיה בשנת 1816. באותה שנה הוענק לו גם אות לגיון הכבוד הצרפתי.

התמונות החשובות ביותר של מולרידי נמצאות במוזיאון ויקטוריה ואלברט ובגלריית טייט. במוזיאון ישנם 33 ציורים, ביניהם ״המפסטד הית' "(1806); "אהבה ראשונה" (1839); "הסונטה" (1839); "בחירת שמלת הכלה" (1846) ועוד. בגלריית טייט ישנה התמונה "סצנת שלג". בגלריה הלאומית, דבלין, נמצאים "האח הצעיר" ו"מוכר הצעצועים". ציורים נוספים נמצאים באוסף בית המלוכה.

בשנת 1840 תכנן מולרידי את האיורים למכתבי הדואר, המכונים ״נייר מכתבים מולרידי״. אלה הוצגו על ידי הדואר המלכותי במקביל לבול "הפני השחור" במאי 1840.[4] הם הונפקו בשתי צורות; גרסה אחת הוצבה בצורת יהלום או קיפול וקופלה ליצירת מעטפה שניתן הייתה לאיטום בקצה הדש העליון; וגיליונות מכתבים שנחתכו במלבנים, קופלו ונאטמו. ניירות מכתבים אלה לא זכו להצלחה מסחרית ולאחר חודשיים הפסיקו את הנפקתם.[5]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נפטר בגיל 77 בבייסווטר, לונדון, ונקבר בבית העלמין הסמוך של קנסל גרין, שם הוקמה אנדרטה לזכרו. האנדרטה שוכנת בצד הצפוני של השביל הראשי, באמצע הדרך בין הכניסה לקפלה הראשית, ניתן להבחין בה בקלות בשל צורתה הייחודית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם מולרידי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ William Cosmo Monkhouse, Mulready William (1786-1863), Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 39
  2. ^ Leonard Robinson, William Etty: The Life and Art, McFarland, 2007, ISBN 978-0-7864-2531-0. (באנגלית)
  3. ^ Charles Lamb, Mary Lamb, Tales from Shakespeare: Designed for the Use of Young Persons, Thomas Hodgkins at the Juvenile Library, 1807. (באנגלית)
  4. ^ Fred. J. Melville, The first perforated postage stamps, Notes and Queries s11-III, 1911-03-11, עמ' 183–183 doi: 10.1093/nq/s11-iii.63.183a
  5. ^ Alphabetilately: M is for Mulready Envelope, alphabetilately.org