ויליאם בלייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
ויליאם בלייק
William Blake
William Blake by Thomas Phillips.jpg
דיוקנו של ויליאם בלייק, מאת הצייר תומאס פיליפס
תאריך לידה 28 בנובמבר 1757
תאריך פטירה 12 באוגוסט 1827 (בגיל 69)
מקום לידה סוהו, לונדון, בריטניה הגדולה
מקום פטירה צ'יירינג קרוס, לונדון, בריטניה הגדולה[1]
עיסוק משורר, צייר, אמן תחריטים
לאום בריטי
שפות היצירה אנגלית
תחום כתיבה שירה
זרם ספרותי רומנטיציזם
יצירות בולטות ואלה, או ארבע הזואות, ירושלים: האצלתו של הענק אלביון, מילטון, נישואי העדן והשאול
ויליאם בלייק, הדרקון האדום הגדול והאישה הלבושה בשמש, 18051810

ויליאם בלייקאנגלית: William Blake;‏ 28 בנובמבר 1757 - 12 באוגוסט 1827) היה משורר, מיסטיקן, צייר ואמן תחריטים בריטי. כשהוא בלתי מוכר ובלתי מוערך במהלך רוב ימי חייו, בלייק נחשב כיום כדמות מרכזית במסגרת המחקר ההיסטורי של השירה והאמנויות החזותיות בעידן הרומנטי. על ספרי הנבואה שלו נאמר "שביחס למעלותיהן הגבוהות, הן יצירות השירה הכי פחות נקראות בשפה האנגלית"[2] ביחס לציוריו ותחריטיו, מוערך כיום בלייק כ"אמן הגדול ביותר שבריטניה אי פעם הצמיחה, עד כמה שניתן להרחיק ולומר", זאת לפי טענתו משנת 2005, של מבקר האמנות ג'ונתן ג'ונס, במאמר הגרדיאן "גן העדן של בלייק".[3] בשנת 2002, בסקר שבוצע על ידי ה-BBC, הוצב בלייק במקום ה-38 ברשימת 100 האישים הבריטים החשובים ביותר בהיסטוריה.[4] למרות שבלייק התגורר בלונדון במשך כל ימי חייו (למעט 3 שנים בהן בילה בפלפהאם),[5] הוא הפיק עבודות אמנות מגוונות ביותר מבחינה נושאית ועשירות בסמלים, אשר אימצו אל חיקן את מושג הדמיון היוצר "כלבושו הגשמי של האל"[6] או "כקיום האנושי עצמו".[7]

על אף שבלייק נחשב כמטורף בעיני בני זמנו, בשל השקפת עולמו האידיוסינקרטית בה החזיק, הוא מוערך מאוד על ידי מבקרים מאוחרים בני זמננו, זאת בשל כושר הביטוי והיצירתיות הגבוהים שלו', מצד אחד ומן הצד השני, בשל שילובן המוצלח של אותן המגמות, המיסטיות והפילוסופיות, בהן האמין, במסגרת עבודותיו. ציוריו ושיריו סווגו לא אחת, כשייכים לזרם התנועה הרומנטית.[8] כחסיד נלהב של התנ"ך אך בעל יחס עוין ביותר כלפי הכנסייה האנגלית (למעשה, כלפי הממסד הדתי בכללותו), בלייק הושפע רבות מרעיונותיהן וממטרותיהן של המהפכות הצרפתית והאמריקאית.[9] למרות שמאוחר יותר, הוא דחה רבים מהרעיונות הללו, הוא שמר על יחסי החברות שלו עם תומאס פיין; בנוסף לכך, הוא אף הושפע מהוגה הדעות והמדען עמנואל שווידנבורג ומהמיסטיקן יאקוב בהמן[10] על אף השפעות ידועות אלו, הייחוד של יצירתו של בלייק הופך את הניסיון להגדירו מבחינה אמנותית לקשה מאוד. חוקר הספרות והאמנות בן המאה ה-19, ויליאם מייקל רוסטי, אפיין אותו כ"מאור מהולל";[11] ו"כאדם שלא נחזה על ידי קודמיו, שלא ניתן להשוותו לאמנים בני זמנו ושלא ניתן להחליפו באמנים המוכרים כיום ושיבואו בעתיד".[12]

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם בלייק נולד בלונדון למשפחה ממעמד הביניים. היה השלישי בין שבעה ילדים, שניים מתוכם נפטרו בינקות. הוריו השתייכו לפלג חריג של נוצרים פרוטסטנטים, ייתכן שלכנסייה המורבית (או האחים הבוהמים) שתחילתה בתורתו של יאן הוס. אביו עסק ביצור גרביים. בלייק לא נשלח לבית ספר אלא חונך על ידי אמו בבית. הכיר היטב את התנ"ך ואת הברית החדשה מילדותו וכתבי הקודש נתנו לו השראה ביצירתו האמנותית ובכתיבתו. כישרונו האמנותי בלט כבר בנעוריו. בגיל 10 החל בחריטת תמונות של עתיקות יווניות, שיטה שהייתה מועדפת בזמנו על ציור. ארבע שנים לאחר מכן הפך לחניך של החרט הנרי באסייר. בגיל 21 סיים בלייק את החניכה שלו והוסמך לחרט מקצועי.

ב-1771 התחיל ללמוד באקדמיה המלכותית שבלונדון, אחד ממוסדות האמנות המכובדים בעיר, שם הוא מרד ב"סגנון הלא-גמור" של ציירים בני דורו, כגון רובנס. הוא העדיף את הדייקנות הקלאסית כגון זו של מיכלאנג'לו ורפאל.

ב-1782 התחתן בלייק עם קתרין באוצ'ר. קתרין הייתה ילדה ענייה שלא ידעה קרוא וכתוב (על הסכם הנישואין חתמה בסימון X). בלייק לימד אותה קרוא וכתוב ואף חנך אותה בחריטה.

בלייק עסק גם בשירה ואוסף השירים הראשונים שלו, Poetical Sketches, יצא לאור ב-1783, בהוצאה עצמית. בלייק ככל הנראה האמין שבעזרת הוצאה לאור עצמית יוכל לחמוק מהרודנות והצנזורה הכנסייתית. ב-1788, בגיל 31, התחיל בלייק להשתמש בטכניקת "חריטת לוחות", השיטה בה הוציא לאור את רוב ספריו. השיטה אפשרה לבלייק להדפיס בעצמו את ספריו ולכלול בתוכם איורים וכתב. בין ספרים אלו נמנים: The Book Of Thel, The Marriage Of Heaven And Hell, Songs of Innocence And Experience ו-Jerusalem. ספריו התבלטו כיצירות אמנות ייחודיות והיוו פריצת דרך רדיקלית בזמנן, לאו דווקא בסגנון ההדפסה הייחודי, אלא בזכות השיח הפואטי והפילוסופי המאפיין אותם.

בלייק כתב את השיר הקצר "ירושלים", שיצא לאור לראשונה בשנת 1808, ולאחר שהולחן על ידי המלחין האנגלי הוברט פרי בשנת 1916 הפך להמנון אנגלי פופולרי, וגם במדינות נוספות דוברות אנגלית.

משנתו הדתית והפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם בלייק, ניוטוןמתמטיקאי אלוהי), 1795

בלייק התאפיין בנקודת מבט ייחודית על הדת הנוצרית. ב-1789 הצטרף יחד עם אשתו לכנסייה החדשה של המדען השוודי עמנואל שווידנבורג. בלייק האמין שהאמת נרכשת על ידי התגלות עצמית בחזיונות, ולא על ידי לימוד. "חזיונות" אלה, אשר היו על גבול ההזיה, היו להתנסויות שהדריכו אותו בחייו. חזיונות אלה החדירו בו אמונה איתנה בדרכו האמנותית, אבל גם הובילו אחרים לכנותו מוזר ואף משוגע.

בספרו The Marriage Of Heaven And Hell התחיל בלייק לפתח מיתולוגיה משלו, שהכילה שלל רב של דמויות כדוגמת אורק, משיח ו-Urizen, האל הרשע. בלייק אהב את שיריו של ג'ון מילטון וניסה כמוהו ליצור הגדרות משלו לגן-עדן ולגיהנום. התשוקה ליצור מחדש את הקוסמוס היא לב עבודתו. המיתולוגיה שלו תיארה לעתים קרובות את המאבק בין הארה ואהבה חופשית מצד אחד, לבין חינוך נוקשה וערכים מצד שני. בלייק ראה את עצמו כנביא של עידן חדש, וההזדהות שלו עם אהבה חופשית ודמוקרטיה הפכה אותו לגיבור של אומנים מודרניים רבים. ביצירתו The Last Judgement מסכם בלייק במילים ואיורים את המיתולוגיה שכתב.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם בלייק, אדם וחוה, 1808
"סולם יעקב", ציור מאת בלייק המתאר את חלום יעקב, הסולם והמלאכים העולים ויורדים בו, 1805

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוריו ביצירות של אומנים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויליאם בלייק, על שירת הומרוס וורגיליוס (מאנגלית: דני נוימן), ויליאם בלייק, מתוך שירי הניסיון (מאנגלית: רונן סוניס) ו-ויליאם בלייק – לאוקואון (תרגם: יהודה ויזן) - בתוך: דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ד'  
  • הלך מטורף - מבחר שירי ויליאם בלייק בתרגומה של חנה ניר. הוצאת כרמל, 2015  
  • The Complete Poetry and Prose of William Blake, Edited by David V. Erdman with a foreword and commentary by Harold Bloom, ISBN 978-0-520-25637-8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Blake & London". The Blake Society. 28 March 2008. Retrieved 15 August 2014.
  2. ^ Frye, Northrop and Denham, Robert D. Collected Works of Northrop Frye. 2006, pp 11–12.
  3. ^ Jones, Jonathan (25 April 2005). "Blake's heaven". The Guardian. UK.
  4. ^ "BBC – Great Britons – Top 100". Internet Archive. Archived from the original on 2002-12-04. Retrieved 12 April 2013.
  5. ^ Thomas, Edward. A Literary Pilgrim in England. 1917, p. 3
  6. ^ Yeats, W. B. The Collected Works of W. B. Yeats. 2007, p. 85.
  7. ^ Wilson, Mona. The Life of William Blake. The Nonesuch Press, 1927. p. 167.
  8. ^ The New York Times Guide to Essential Knowledge. 2004, p. 351.
  9. ^ Blake, William. Blake's "America, a Prophecy"; And, "Europe, a Prophecy". 1984, p. 2.
  10. ^ Kazin, Alfred (1997). "An Introduction to William Blake". Retrieved 23 September 2006.
  11. ^ Blake, William and Rossetti, William Michael. The Poetical Works of William Blake: Lyrical and Miscellaneous. 1890, p. xi.
  12. ^ Blake, William and Rossetti, William Michael. The Poetical Works of William Blake: Lyrical and Miscellaneous. 1890, p. xiii.