ויליאם סטיוארט הלסטד
ויליאם סטיוארט הלסטד (באנגלית: William Stewart Halsted) (23 בספטמבר 1852 - 7 בספטמבר 1922) היה רופא אמריקאי הנחשב כגדול המנתחים האמריקאים מאז ומעולם.
תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאם הלסטד נולד בשנת 1852 בעיר ניו יורק למשפחה אמידה אשר התגוררה בשדרה החמישית בעיר. אביו היה איש עסקים מצליח. עד גיל 10 התחנך הלסטד בבית בעזרת מורים פרטיים ולאחר מכן נשלח לפנימייה במסצ'וסטס. את לימודי התיכון סיים בשנת 1869, בפנימיית פיליפ אנדובר (Phillips Andover Academy) במסצ'וסטס, פנימייה ותיקה ויוקרתית בארצות הברית.
הוא החל את לימודיו ביל בשנת 1870. בעת לימודיו הצטיין באתלטיקה והיה קפטן נבחרת הפוטבול, שחקן בנבחרת הבייסבול וחבר נבחרת החתירה. בלימודיו האקדמיים הלסטאד היה תלמיד חלש ולא נמצא כי לאורך כל לימודיו שאל ולו פעם ספר מן הספרייה.
בשנת 1874 החל הלסטד בלימודי רפואה באוניברסיטת קולומביה. הוא הצטיין בלימודי רפואה וסיים בשנת 1877 בין התלמידים הטובים בכיתתו.
דרכו כרופא
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום לימודיו הוא החל לעבוד כרופא בית בבית החולים האוניברסיטאי בניו יורק (היום ידוע בשם בית החולים הפרסבטריאני של ניו יורק, NewYork-Presbyterian Hospital) שם יישם את גיליון החולה בו קיים מעקב מסודר אחר חום הגוף, ומדדי דופק ונשימה. בבית חולים זה פגש במי שהיה לחברו הקרוב, הפתולוג ויליאם ה. וולש.
הלסטד נסע לאירופה כדי ללמוד מגדולי המנתחים והמדענים הרפואיים האירופים ושב לניו-יורק בשנת 1880. בתשע השנים הראשונות לאחר שובו הוא ניתח במספר בתי חולים. הוא הפך לדמות אהודה ולמורה נערץ בתחום הכירורגיה. כמנתח גישתו הייתה נועזת, מקורית וחסרת לאות. בשנת 1882 הוא ביצע את אחד הניתוחים הראשונים להסרת כיס המרה בארצות הברית (הוא ניתח את אימו על שולחן המטבח בשעה 2 לפנות בוקר). הלסטד אף ביצע את אחד מעירויי הדם הראשונים בארצות הברית. זאת לאחר שנקרא למיטת אחותו לאחר לידתה ומצאה על סף מוות כתוצאה מאיבוד דם. תחילה עירה לגופה דם שאותו שאב מגופו ולאחר מכן ניתח אותה והציל את חייה. עירוי זה נעשה עוד בטרם רכש מדע הרפואה את הידע על סוגי דם.
מסלול חייו של הלסטד השתנה ב-11 באוקטובר 1884 לאחר שקרא דו"ח מאת תלמיד של זיגמונד פרויד, אשר תיאר את ההשפעה המאלחשת של קוקאין לאחר שהוא מוחדר לעין. הלסטד הבין כי קוקאין עשוי לשמש כחומר טוב לאילחוש מקומי יעיל, אשר היה אחד האתגרים הגדולים בתחום הכירורגיה בעת ההיא. הוא החל בניסויים בקוקאין, יחד עם עמיתים ותלמידים, במהלכם הזריקו איש לרעהו את החומר והדגימו כי ניתן להזריק קוקאין לאתר העצב כשיטת אלחוש מקומי בטוחה ויעילה. כל המשתתפים בניסוי התמכרו לקוקאין וכולם, להוציא את הלסטד ועמיתו ד"ר ריצ'רד הול, סיימו את חייהם בגיל צעיר. הלסטד נשלח לבית מרפא בפרובידנס, רוד איילנד, שם בניסיון לגומלו מקוקאין טופל במורפיום. בשנת 1886, לאחר ששוחרר מטיפול הגמילה, הוא עקר לבולטימור, כדי להצטרף לידידו ויליאם וולש כחלק מצוות ההקמה של בית החולים האוניברסיטאי החדש של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בג'ונס הופקינס השתנתה התנהגותו של הלסטד באופן קיצוני. הוא לא היה עוד האדם הנועז, נוטל הסיכונים, אלא איש מקצוע איטי, שיטתי וזהיר. את התמכרותו למורפיום, ממנה סבל עד יום מותו, הצליח להסתיר כמעט מכל עמיתיו.
הלסטד נחשב לאחד מ"ארבעת הגדולים" - הפרופסורים המייסדים של בית החולים האוניברסיטאי של ג'ונס הופקינס. הוא התמנה למנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים כבר מעת היווסדו בחודש מאי, 1889. בשנת 1890 מונה למנתח הראשי בבית החולים ובשנת 1892 מונה למשרת פרופסור לכירורגיה.
בג'ונס הופקינס, הלסטד יזם את התוכנית הראשונה בארצות הברית להתמחות בכירורגיה. לאחר תקופת התמחות ראשונית כרופא מתלמד (אנגלית: internship) שאורכה לא היה מוגדר, התקדם תלמיד הרפואה לשלב של עוזר רופא בית (assistant resident), רק לאחר שהלסטד הגיע למסקנה כי התלמיד מוכן לשלב זה. לאחר 6 שנים כעוזר רופא בית, המשיך התלמיד בתפקיד מנתח בית (house surgeon) במשך שנתיים. בין תלמידיו של הלסטד בתוכנית ההתמחות נמנו הנוירוכירורגים הארווי קושינג וולטר דנדי. שיטת ההוראה המעשית של הלסטד יושמה בהרחבה בבתי חולים אוניברסיטאיים אחרים בארצות הברית ומחוצה לה. אמרתו: "אחת ראה, אחת עשה, ואחת לַמֵד" (באנגלית: see one, do one, and teach one) מצוטטת באופן נרחב עד היום[1].
נוסף למעלותיו כמורה לרפואה, נודע הלסטד אף בזכות הישגיו בתחום הכירורגיה ומדע הרפואה. הוא חקר את מנגנון קרישת הדם וריפוי פצעים. הוא היה חלוץ בישום עקרונות כירורגיים מודרניים ובהם שליטה בדימומים, חיתוך אנטומי מדויק, הקפדה על סטריליות, תפירת חתכי ניתוח באופן מדויק ללא מתיחת רקמות מיותרת, וטיפול עדין ברקמות הגוף. ניתן לתארו כאבי שיטת הניתוח "הבטיחותי". הלסטד היה הראשון שביצע ניתוח כריתת שד כטיפול בסרטן השד. בין שאר פיתוחיו ניתן למנות את השימוש בכפפות ניתוח, ופיתוח ניתוחים בבלוטת התריס, דרכי המרה, בקע מפשעתי, מעיים ומפרצות בכלי דם.[2]
על פי עדויות של קולגות מאותה התקופה, הלסטד נהג להשתמש בקוקאין כסם ממריץ, דבר שאיפשר לו לשבור שיאים ולעבור מעל 24 שעות ברצף, ללא עייפות, ושרד משמרות ארוכות ללא שינה. תורנויות המתמחים הארוכות שאבו את הצדקתם על בסיס התנהגותו של הלסטד. כיום, ברוב המוחלט של מדינות העולם לא עובדים במתכונות של 26 שעות.
מינוחים רפואיים על שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הלסטד (Halsted's law)- רקמה מושתלת תגדל אך ורק אם קיים מחסור באותה רקמה בגוף המושתל.
- הניתוח הראשון של הלסטד (Halsted's operation I) - ניתוח לתיקון בקע מפשעתי.
- הניתוח השני של הלסטד (Halsted's operation II) - ניתוח לכריתת שד מלאה כטיפול בסרטן השד.
- סימן הלסטד (Halsted's sign) - סימן אבחוני לקרצינומה של השד.
- תפר הלסטד (Halsted's suture) - שיטה לתפירת חתכי ניתוח המפחיתה הצטלקות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- William Stewart Halsted. הרצאה על הלסטד.
- William Stewart Halsted. ביוגרפיה של הלסטד.
- ויליאם סטיוארט הלסטד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויליאם סטיוארט הלסטד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Halsted, W. S. The training of the surgeon. Bulletin of Johns Hopkins Hospital 1904;15:267-76.
- ^ Sanghavi, Darshak (2011-08-05). "The Phantom Menace of Sleep-Deprived Doctors". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-09-22.
