וילם דריס (בהולנדית: Willem Drees,5 ביולי1886 – 14 במאי1988) היה פוליטיקאי הולנדי, אשר כיהן כראש ממשלת הולנד מטעם מפלגת העבודה בשנים 1948–1958. הוא היה חבר בית הנבחרים בשנים 1933–1945, ותקופות קצרות בשנים 1946–1948, 1952 ו-1956. דריס כיהן גם כשר הרווחה וכשר המושבות. כשפרש מראשות הממשלה היה בן 72, שני בגילו אחרי יוהאן רודולף תורבקה, אשר נפטר במהלך כהונתו בגיל 74. לאחר פרישתו מראשות הממשלה ומן הפוליטיקה, המשיך דריס לחקור ולפרש את הפוליטיקה הארצית, וכתב ספרים בנושא. הוא נחשב לאחד הפוליטיקאים החשובים ביותר בהולנד שאחרי מלחמת העולם השנייה. סקר משנת 2006 הצביע על דריס כראש הממשלה הפופולרי מאז המלחמה. הוא נחשב לאבי מדינת הרווחה בהולנד.
בשנת 1948 נבחר דריס לראשות הממשלה, וכיהן בתפקיד במשך ארבע כהונות רצופות, עד שנת 1958. המאפיינים המרכזיים של כהונת דריס היו פיתוחה של הולנד כמדינת רווחה, שיקום כלכלי, ויצירת שיתוף פעולה בינלאומי, שכלל את יסוד הארגונים נאט"ו, קהילת הפחם והפלדה האירופית, בנלוקס והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. הוא חוקק חוקים שהסדירו את קרנות הפנסיה והעניקו פנסיה לכלל התושבים, הרחיב את הביטוח הרפואי לכלל האזרחים, הסדיר את המענקים למשפחות, וביטל את האפשרות לפטר עובדי מדינה בסמוך לנישואיהם. בנוסף לכך, קידם דריס רגולציה בתחום הדיור, הגדיל את ההוצאה לחינוך, וקידם סבסוד לסטודנטים באוניברסיטאות הציבוריות, מתן מענקים למורים בחינוך היסודי, והרחבה של חוק חינוך חובה. הוא פרש מראשות הממשלה בשנת 1958, ומן המפלגה בשנת 1971.
