וינולד רייס
 | |
| לידה |
16 בספטמבר 1886 קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1953 (בגיל 66) ניו יורק, ארצות הברית |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות מודרנית, איור, אמנות חזותית, עיצוב גרפי, עיצוב |
| זרם באמנות |
אמנות מודרנית |
  | |
וינולד רייס (באנגלית: Winold Reiss; 1886–1953) היה צייר ומעצב גרפי אמריקאי, יליד גרמניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
רייס נולד ב-16 בספטמבר 1886, בקרלסרוהה, גרמניה, בנם השני של פריץ רייס (1857–1914) ואשתו. הוא גדל מוקף באמנות, מכיוון שאביו היה אמן נוף ידוע ואחיו הפך לפסל.[1]
בשנותיו הראשונות נסע רייס בתוך גרמניה עם אביו, וביקר אזורים כפריים מסוגים שונים שאותם רצה לצייר. תקופה זו עזרה לו לגבש רבים מהרעיונות בנושאי דיוקנאות. הפילוסופיה שלו הייתה שאמן צריך לנסוע כדי למצוא את הנושאים המעניינים ביותר, שהושפעה מאביו ומהסקרנות שלו עצמו. הוא שאב נושאים מדמויות רבות ומסביבות החיים. אחיו הנס רייס הפך גם לאמן ועבד כפסל.
בשנת 1913 הוא עבר לארצות הברית. כמו אירופאים רבים הוא נשבה בסיפורים ובדימויים של האינדיאנים. הוא היה נלהב לצייר אותם. בינואר 1920 סוף החליט לנסוע למערב, ובילה חודשים בשמורת בלקפיט במונטנה, שם צייר 36 דיוקנאות של אנשי השבט. הוא יצר מערכת יחסים איתם, ששמר אותה לאורך כל חייו וחזר שוב למערב לצייר אינדיאנים, סה"כ צייר יותר מ-250 דיוקנאות של אינדיאנים. ציוריו התפרסמו באופן נרחב יותר בשנות הארבעים והחמישים, כאשר חברת הרכבות השתמשה ברפרודוקציות ליטוגרפיות שלו עבור לוחות השנה שלה.
לרייס היו לקוחות בקרב הגרמנים האתניים בניו יורק, וב-1915 הוא הרצה לפני הליגה לסטודנטים לאמנות. הוא הקים חברת פרסום, והיה אספן של אמנות מודרנית. בשנת 1921 רייס חזר פעם אחת לגרמניה לביקור, ושב לניו יורק בשנת 1922, שם פתח בית ספר לאמנות.
רייס אייר את הספר "השחור החדש[2] של אליין לרוי לוק, ספר חשוב על התרבות האפרו-אמריקאית בתקופת הרנסאנס של הארלם. בשנת 1925 הציע שכר לימוד חינם לאהרן דאגלס הצעיר, שהגיע להארלם באותם ימים. רייס שכנע את לוק לתת לדאגלס לתרום איורים למהדורה השנייה של "השחור החדש".
העבודה המצטיינת ביותר שלו הייתה יצירה שבוצעה בטרמינל הרכבת של סינסינטי בשנת 1933 . הוא שילב את הארט דקו עם דיוקנאות מההיסטוריה של סינסינטי. הוא צייר ארבעה עשר ציורי קיר במתחם הנוסעים. בשנת 1973, עם התפתחות התחבורה האווירית, הועברו הציורים האלה לשטחים הציבוריים של נמל התעופה הבינלאומי סינסינטי / צפון קנטאקי.
בשנת 2015, עם שיפוץ ושדרוג משמעותי של שדה התעופה, הועברו תשעה מציורי הקיר למרכז הכנסים סינסינטי, בעלות של 1.4 מיליון דולר.[3][4]
רייס נודע בזכות הציורים המייצגים חתך רוחב של הקהילות האתניות בארצות הברית. דיוקנאותיו נחשבו לאובייקטיביות ולמרשימות מכל אמן לפניו.
הוא נפטר ב־23 באוגוסט 1953 בעיר ניו יורק. האינדיאנים ממונטנה, פיזרו את אפרו בקצה המזרחי של פארק הקרחונים הלאומי.
אדריכלות ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיצובי הפנים שלו הושפעו מתנועת האמנות האוסטרית-גרמנית הזצסיון הווינאי. הקלילות של הסגנון, השימוש בגריד, ופאנלים מוזהבים וצבעוניים מושפעים יותר מהסגנון הווינאי מאשר לסגנון האמנותי של מינכן. העיצובים שלו עבור חברת האפיה "ביזי ליידי" בברודוויי בשנת 1915, הושפעו מעיצובים של האדריכל יוזף הופמן, מייסד תנועת הזסיון והזרם הוינאי, שאותם ראה עשור לפני כן. עוד אחד מהעיצובים הפנימיים שצוינו היה עבור בית הקפה רמפלמייר במלון סנט מוריץ בשנות השלושים.
עיון בהתפתחות עבודתו של רייס לאורך העשורים השונים מראה כי האבסטרקציות הפרחוניות שלו משנות השלושים והגאומטריה הדלילה של שנות הארבעים הושפעו ממוריו הראשונים הבולטים בגרמניה ובאוסטריה. העבודות שלו השפיעו על העיצוב והאדריכלות האמריקאית.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רייס התחתן בגרמניה ואשתו הייתה בהריון כשעזב לארצות הברית בספטמבר 1913. בנם וינולד צ'ארק רייס (המכונה צ'ארק) נולד בגרמניה ב־27 בדצמבר 1913.
האם והבן הצעיר הצטרפו לרייס בניו-יורק בשנת 1914.
לאחר שלמד בבתי ספר מקומיים למד צ'ארק רייס במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ובווינה. הוא הפך לאדריכל ועבד בארצות הברית.
בשנת 1996 הקים את חברה לטיפוח המודעות למורשתו האמנותית של אביו והנגשתה לציבור הרחב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וינולד רייס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "125 Montana Newsmakers: F. Winold Reiss"
- ^ Alain Lock, The New Negro
- ^ "Huge Historic Murals Are Coming Downtown", www.bizjournals.com
- ^ Cincinnati Enquirer | Cincinnati.com: Cincinnati news, breaking news and sports, Cincinnati.com (באנגלית)