ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר

ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר
Viktor Johann Gottlieb Schröter
לידה	27 באפריל 1839 (יוליאני); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	16 באפריל 1901 (יוליאני) (בגיל 61); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות הלוטרני סמולנסקי
מקום לימודים	האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1862); האקדמיה הפרוסית לאמנות; האקדמיה לאומנויות של ברלין; Saint Peter's School ;

ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר (ברוסית: Шрётер, Виктор Александрович;‏ 1901–1839) היה אדריכל רוסי עם שורשים גרמנים-בלטים.

ויקטור, בנו של אלכסנדר גוטליב שרטר, למד באקדמיה הקיסרית לאמנויות בסנקט פטרסבורג המשיך את לימודיו באקדמיה הפרוסית לאמנויות בברלין ובתום לימודיו שם הוענקה לו מדליית זהב, דבר שהיה נדיר לגבי מי שהגיע מבחוץ.

שרטר התקבל בשנת 1858 לאגודת האדריכלים בברלין וסייר ולמד אדריכלות בגרמניה, בלגיה, צרפת, שווייץ, איטליה ואוסטריה ולאחר שחזר לסנקט פטרסבורג הוזמן ללמד שם באוניברסיטה לאדריכלות והנדסה אזרחית.

בשנת 1862 הוענק לו תואר אמן מטעם האקדמיה הקיסרית לאמנויות בסנקט פטרסבורג והוא נחשב למומחה באדריכלות אקלקטית.

שרטר פיתח סגנון המשלב אבנים טבעיות בצירוף לבנים שעברו עיבוד בשריפה בטמפרטורה גבוהה ויצר גרסה רוסית של אר נובו.

שרטר בנה מחדש והרחיב את תיאטרון מריאינסקי לאחר שבניין התיאטרון המקורי נשרף.