ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי עמרם רוזנבוים
רבי עמרם רוזנבוים (נקרא בשם: רבי "עמרם חסידא", מפני חסידותו וצדקותו; ה'תק"ן, 1790 - ט"ז בחשוון ה'תק"ץ, נובמבר 1829) היה רב בהונגריה ולאחר מכן בארץ ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד בהונגריה, לרבי משה נחום. בגיל 24 נקרא לכהן כרבה של אירשא, ושש שנים לאחר מכן נתקבל כרבה של מאד.
היה חברו של רבי משה סופר, בעל "החתם סופר", שהעריכו וכיבדו מאוד. הוא כותב עליו: "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא וכו', נשיא אלקים בתוך הנשיאים לאומתם, עיניו הבדולחים יביטו בהעתק תשובתו". ובתשובה אחרת הוא כותב: "ומאד תמהתי על דברי ידיד נפשי הגאון מוה' עמרם, מוחזקני בו שהוא בקי בחדרי תורה, ואך הפעם לא כיון יפה".
בשנת ה'תקפ"ו (1826) עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת. נפטר בט"ז בחשוון ה'תק"צ (1829), בהיותו בן ארבעים, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. מסופר כי לפני פטירתו בירך בשם ומלכות: "ברוך המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית"[1]. בעל החתם סופר - שהמליץ לו להתגורר בירושלים דווקא - הספידו: "נשא נפשו בכפו ונסע עם כל בני ביתו אל ארץ הקודש, וכל מגמתו הייתה לשבת בירושלים עיר הקודש, ונתעכב על ידי סיבות בצפת תיבנה ותכונן".
הרב מנשה קליין היה נשוי לאחת מהצאצאיות שלו. הוא נקשר לדמותו, שיפץ את קברו, ועל פי צוואתו נקבר בסמוך אליו.
משפחתו[עריכת קוד מקור]
- גיסו הרב חיים קיצע, אב בית הדין של אירשא
- חנוך יהודה קאהוט, ממייסדי התנועה הקונסרבטיבית ומחבר "ערוך השלם"
- הרב משה פירסט, אב בית דין בזאשרהעל.
- אשת הרב אברהם אליהו משה כ"ץ, אב בית הדין של פעצל
- מרים, נישאה לדיין אלימלך ממאד. בזיווג שני נשאה את הרב יצחק יעקב בלום, אב"ד היידושאמשון. בנם הוא הרב עמרם בלום
- אשת רבי משה לייב העליר, שוחט ובודק בטבריה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- רבי עמרם חסידא וצאצאיו בבלוג תולדות ושורשים-עצי משפחה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ספר "ערוגות הבושם" וספר "דברי תורה".
קטגוריה:צפת: רבנים קטגוריה:רבנים הונגרים קטגוריה:מאד: רבנים קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת קטגוריה:ילידי 1790 קטגוריה:נפטרים ב-1829