עמרם בלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב עמרם בלום (תקצ"ד, 1834 - כ"ו אלול התרס"ז, 5 בספטמבר 1907) היה רב וראש ישיבה הונגרי, מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות הונגריה במפנה המאה העשרים, בעל שו"ת "בית שערים".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תקצ"ד בהיידושאמשון לאביו ר' יצחק יעקב, שכיהן כאב בית דין בעיר, ולאמו מרים, בתו של הרב עמרם רוזנבוים, ("רבי עמרם חסידא"), שעל שמו הוא קרוי. בצעירותו עברה משפחתו לקרולי. בילדותו למד עם הרב שלמה זלמן אולמן ממאקווא, שהתרשם ממנו לאחר פגישה מזדמנת ביניהם. בהיותו כבן 17 נפטר אביו, ומאז דאג ללימודו רב העיר ר' מאיר פרלס. לאחר כמה שנים, עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר (הכתב סופר) למשך זמן קצר. כמו כן, למד גם מפי הרב שמעון סופר[1]. בשנת ה'תר"י עבר ללמוד בישיבתו של הרב חיים סופר בימרינג (אנ'), שם למד במשך שנתיים[2].

לאחר נישואיו התגורר בעיירה אלמושד, וכשנפטר רב הקהילה בשנת ה'תרי"ח התמנה לכהן תחתיו. באלמושד התאלמן מאשתו הראשונה, ונישא בשנית לחיה שרה בת הרב חיים יוסף דב כהנא מקרסנה, נכדו של הרב יהודה כהנא הלר. בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של מאד, שם ניהל ישיבה גדולה, שהגיעה בשיאה לכמה מאות תלמידים. בשנת ה'תרמ"א נבחר למלא את מקומו של מהר"ם שיק ברבנות העיר חוסט, וגם בה עמד בראשות ישיבה. לאחר כשנתיים, החליף את משרת הרבנות עם חברו הרב יואל צבי ראטה (יי'), שכיהן כרב בעיירה ברט'ו-אויפאלו (אנ'), כך שהרב ראטה עבר לכהן בחוסט והרב בלום ישב על כיסא הרבנות בברטו-אויפאלו. גם בברטו-אויפאלו ניהל ישיבה גדולה. בתפקיד זה כיהן במשך 25 שנה, עד לפטירתו. שמו התפרסם ברחבי הונגריה, והוא הפך לאחד מגדולי משיבי התשובות ההלכתיות בדורו, ורבנים מכל קצוי הונגריה פנו אליו בשאלותיהם. בין הרבנים שעימם התכתב נמנים גדולי הרבנים בהונגריה ומחוצה לה, כדוגמת מהר"ם שיק[3], הכתב סופר[4], הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט[5], מחותנו הרב אליעזר זוסמן סופר[6], הרב יעקב וידנפלד מהורמילוב[7] ועוד.

נפטר בכ"ו באלול ה'תרס"ז (5 בספטמבר 1907) ונקבר למחרת בברטו-אויפאלו. על קברו הוקם "אוהל"[8].

השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה לוחם חריף בנאולוגים. הוא שלח מכתב תוכחה תקיף לרב שבעירו נבנה בית כנסת בסגנון המזכיר כנסייה, כמנהג הנאולוגים[9]. כמו כן, חתם על כרוז נגד הכנסת לימודי חול לצד לימודי הקודש[10], נגד הקמת סמינר לרבנים בלבוב[11] ונגד מהדורות מדעיות של ספרי קודש[12]. כמו כן, לחם נגד ביטול המציצה בברית מילה בשנת 1900[13]. פרסם "קול קורא" כנגד הציונות[14].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו רבי משה כיהן כדיין בדברצן.

מאשתו הראשונה נולד לו בן אחד, ר' יצחק יעקב, שכיהן כרב בסנט מיקלאש וכדיין בברטו-אויפאלו (חתן הרב אליעזר זוסמן סופר מפאקש).

שאר ילדיו נולדו מאשתו השנייה, חיה שרה:

  • בתו מרים נישאה לתלמידו הרב גרשון שטרן. נפטרה בגיל 28 בחיי אביה.
  • בתו פרל נישאה לרב יוסף צבי סופר, אב בית דין היידושאמשון (בן רבו הרב חיים סופר). נפטרה בגיל 40, בחיי אביה.
  • בתו רחל נישאה לר' יוסף חיים פישמן אב"ד טלגד.
  • בנו יחיאל נפטר בילדותו.
  • בנו ר' יהודה צבי - אב"ד האנשאוויץ. בעל שו"ת שארית יהודה. חתן הרב ישעיה ארנפלד משוראני.
  • בנו מרדכי אריה נפטר בילדותו.
  • חוה קליין.
  • בנו רבי בן ציון מילא מקומו בברטו-אויפאלו. נספה בשואה. בתו נישאה לרב שלמה דוד פרנקל, בעל שו"ת באר דוד. בתו של הרב פרנקל נישאה לרב מנשה קליין.
  • כתריאל, חתן ר' מנחם גרינוולד אב"ד שופרון.
  • בנו ר' משה נחום - דיין בגרוסוורדיין. חתן הרב משה חיים ליטש רוזנבוים מקליינוורדיין. נספה בשואה.
  • מאיר.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית שערים[15]- שו"ת בארבעה חלקים. החלק הראשון (אורח חיים) נדפס במונקאטש בשנת ה'תרס"ז והשני בשנת ה'תש"א. ספר זה זכה לתפוצה רחבה גם מחוץ להונגריה והקנה לו פרסום רב. מהדורה נוספת יצאה בשנת ה'תשל"ט בידי הרב מנשה קליין, שהוסיף עליו את קונטרס "משנת העמרמי". מהדורה חדשה, הכוללת תשובות רבות מכתבי יד וחידושי סוגיות.
  • ערבי פסחים על הגדה של פסח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבוא לתולדות המחבר, שו"ת בית שערים חלק ג, ה'תשס"א.
  • יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים ה'תשנ"ז, עמ' 423–424.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קונטרס "באר מרים" בהקדמה לספר מכתב סופר, עמ' כד.
  2. ^ במקומות רבים בספר "פלס חיים" של הרב סופר, מזכיר חידושים "מתלמידי הבחור המופלג מו' עמרם קראלער נ"י".
  3. ^ בית שערים יורה דעה תד-תו; שו"ת מהר"ם שיק יורה דעה שכח ושל
  4. ^ שו"ת כתב סופר אואח חיים קב; בית שערים יורה דעה שכה
  5. ^ בית שערים יורה דעה קצג; אורח חיים רטו.
  6. ^ בית שערים יורה דעה רצ; בית שערים חלק ג סימן סט ועוד.
  7. ^ בית שערים אורח חיים שיז
  8. ^ תמונת מצבתו
  9. ^ בית שערים אורח חיים סז
  10. ^ בית שערים אורח חיים סימן שיב
  11. ^ "זכור ימות עולם" בנספחים לחלק א ולחלק ב. וראו בית שערים אורח חיים סימן שיג-שיד
  12. ^ אגרות שפירין מכתב כב
  13. ^ שדי חמד חלק ח, מילואים לקונטרס המציצה
  14. ^ תל תלפיות, אב ה'תרס"ד
  15. ^ ראשי תבות: שו"ת עמרם בן רבי יעקב יצחק ומרים