ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט/הנחיות לכתיבת ערך על פסק דין
הנחיות כלליות[עריכת קוד מקור]
- כתיבה טובה היא בראש ובראשונה בהירה. גם הרעיון המבריק ביותר וההבנה העמוקה ביותר מתבזבזים אם הקורא לא מבין אותם כי הטקסט אינו ברור. כתבו בשפה פשוטה, תקנית ומדויקת.
- ויקיפדיה היא אנציקלופדיה לקהל הרחב. יש להקפיד להציג את המידע בלשון בני אדם וללא הסתמכות על ז'רגון מקצועי, באופן שיהיה נגיש לאנשים משכילים ומתעניינים, ולא רק לאנשי מקצוע.
- הימנעו משימוש בציטוטים מתוך פסק הדין. תפקידכם "לתווך" ולהסביר את פסק הדין לקורא שאינו מומחה, לא לחזור עליו. ממילא, כשצריך לסקור במשפטים ספורים את תוכנו של פסק דין שאורכו כמה עמודים, הסיכוי שיהיה משפט ספציפי שראוי ציטוט הינו קטן עד מאוד. המילים שלכם חשובות במיוחד כיוון שאתם מכוונים לקהל שאינו מכיר מונחים משפטיים וקונסטרוקציות תחביריות מורכבות ומעורפלות שאנו מורגלים בהן.
- התמקדו בשאלות שקושרות את פסק הדין לקורס.
- מטרתכם היא לסקור את תרומתו המשפטית של פסק הדין למשפט ולחברה. לכן הכוונה אינה שתכתבו את כל מה שנאמר בפסק הדין בפחות מילים, אלא שתבררו את העיקר מן הטפל. למשל, אם בפסק הדין ניתנות דוגמאות, אין צורך לחזור עליהן. אם השופטים מסכימים עם חוות הדעת העיקרית, אין צורך לחזור על דבריהם. אם הם מרחיבים בסקירת תקדימים, אין צורך להעתיק את הסקירה. הערך שלכם הוא על פסק הדין הזה, לא על קודמיו.
- על מנת להתרשם ממה שנדרש בכל אחד מהחלקים שלהלן, אתם מוזמנים לעיין בערכים קיימים על פסיקה ישראלית (גם אם אינם ערוכים בדיוק על פי ההנחיות שכאן) כמו בג"ץ זילבר נגד שר האוצר, או פסק דין שטיינברג (שנכתבו במסגרת המיזם).
- אל תכתבו את דעתכם האישית או מחקר מקורי שלכם. ויקיפדיה אינה במה להבעת דעה אלא למתן מידע. למידע נוסף ראו ויקיפדיה: מדריך לנקודת מבט נייטרלית.
- ובאופן כללי יותר: אם אתם לא מבינים, גם הקוראים לא יבינו. עבדו בסבלנות. קראו, חשבו, קראו שוב. חפשו ספרות שמאזכרת את פסק הדין שלכם וממנה תוכלו הרבה פעמים להבין מה היה העיקר.
- זכרו שהערך נועד לקהל שלא מכיר את פסק הדין, ולכן כל אדם מן השורה יוכל לעזור לכם בביקורת. תנו לחברים בני-דעת לקרוא את מה שכתבתם ושוחחו עימם על מנת להבין מה הם הבינו, מה לא ברור, מה לא מסודר בעיניהם. דווקא כיוון שויקיפדיה מופנית לקהל הרחב, כל אחד יכול להיות שפן ניסויים.
- חפשו חומר "מסביב" לפסק הדין: דיונים בערכאות נמוכות, אם יש, פסיקה מאוחרת יותר שמאזכרת את פסק הדין, ספרות אקדמית וגם עיתונות המתייחסת לפסיקה (ומכאן שיש לפסיקה השפעה תרבותית). במהלך הקורס תקבלו הדרכה מסודרת בנוגע לעבודה עם מאגרי מידע, אך תמיד אפשר להתחיל במנגנוני החיפוש הידידותי של נבו ותקדין, שלא לדבר על גוגל.
חשוב מאוד[עריכת קוד מקור]
להלן מבנה הערך כפי שהוא יהיה בסופו של דבר. הכנתו היא בסדר קצת שונה (השלב הראשון הוא סקירת פסק הדין. הפתיח נכתב רק בסוף, כשתוכן הערך כבר מוכן).
חלק 1: הפתיח[עריכת קוד מקור]
הפתיח מציג את פסק הדין, תוכנו וחשיבותו, על מנת שהקוראים יקבלו מושג במה מדובר, וכמובן ישתכנעו שכדאי להמשיך ולקרוא. מומלץ לכתוב את הפתיח בשלב האחרון של כתיבת הערך, כי הכנת הפתיח מחייבת אתכם להכיר את פסק הדין ולדעת ככל הניתן על הסובב אותו. הפתיח צריך להיות תמציתי ולהתמקד בעיקר.
- מה יש בפתיח?
- מי פסק: איזה בית משפט? מתי?
- באיזה עניין נפסק: מה השאלה המשפטית שעמדה בפני בית המשפט.
- מה נפסק: מה התשובה שנתן בית המשפט לשאלה המשפטית, שבגללה פסק הדין זוכה לערך?
- משפט או שניים על חשיבותו של פסק הדין: השלכותיו המעשיות, השפעותיו התרבותיות, פסיקה מאוחרת, ועוד. משפט זה יסביר לקורא מדוע יש ערך על פסק הדין. "המרצה אמרה לי" לא יתקבל כהסבר מניח את הדעת.
חלק 2: הרקע לפסק הדין[עריכת קוד מקור]
מהן התופעות החברתיות, המשפטיות, הפוליטיות וכו' שברקע המחלוקת?
- יש להסביר את סוגיות רקע חיצוניות להליך. לא כאן המקום לתאר שלבים מוקדמים בהליך המשפטי הספציפי.
- לא צריך להמציא את הגלגל: נושאי הרקע עשויים להיות מכוסים בערכים אחרים בויקיפדיה. אין הצדקה להעתיק ערכים שלמים לתוך הערך שלכם, אך אפשר להשתמש בעיקרי אותם ערכים, ככל שהם רלוונטיים לצרכיכם. מצד שני, חומר שנכתב באופן עצמאי יהיה מבורך.
חלק 3: פסק הדין (שלב 1 בהכנת הערך)[עריכת קוד מקור]
זהו חלקו העיקרי של הערך. הוא מתאר את ההליכים המשפטיים. בחלק זה יש כמה מרכיבים:
- העובדות בבסיס ההכרעה המשפטית: מה הביא את הצדדים לבית המשפט (שנחוץ לדעת כדי להבין את ההכרעה)?
- מה השאלה המשפטית או העובדתית שבית המשפט נדרש להכריע בה?
- החלטת בית המשפט: מהי הכרעתו של בית המשפט במחלוקת הקונקרטית?
- מה ההנמקה להחלטה? אם יש דעות רוב ומיעוט, על מה בדיוק המחלוקת בין השופטים? האם המחלוקת היא נורמטיבית (לגבי הדין) או עובדתית (לגבי יישום הדין בנסיבות המקרה)? אם יש דעת יחיד, מה המשמעויות הנורמטיביות ("הנוגעות לדין שיש ליישם") שלה? כלומר, באילו נסיבות עובדתיות או משפטיות שונות היו ההנמקות של השופטים מביאים לתוצאות שונות אלו מאלו, שבגללן היה חשוב לבעלי דעת היחיד להדגיש את המסלול שבו הגיעו לתוצאה במקרה הנוכחי?
דגשים בניתוח פסק דין: ניתוח פסק הדין אינו סיכום או תמצית פסק הדין. המטרה אינה לספר "הכל בפחות מילים" אלא להבהיר את משמעויותיו שמעבר למקרה הקונקרטי. לכן:
- אין להפריז בפירוט העובדות. חשיבותו המשפטית של פסק דין אינה בהחלטה לגבי העותר או התובע הספציפיים, אלא בתרומתו למשפט ולחברה. התרומה הזו חורגת מגדר התוצאות לגבי המקרה הספציפי.
- יש פסקי דין שמצטטים מסמכים ופסיקה מוקדמת באריכות. לא פעם מטרתם של השופטים היא להראות שעמדתם מעוגנת היטב בדין הקיים, או להזכיר את הטעמים המוכרים לעמדה שהם נוקטים. ציטוטים אלו עוזרים להבנת פסק הדין אך אינם בהכרח מקדמים אותו בפני עצמו. זכרו שאתם מנתחים את פסק הדין עצמו, ולא פסקי דין קודמים. לכן אין צורך או הצדקה לנתח פסיקה מוקדמת.
- רטוריקה מול תוצאה: לעיתים פסק הדין מפליג בדיון בנושא משפטי כלשהו, אך ההכרעה אינה נובעת מהדיון הזה. חשוב להבחין בין הרטוריקה של פסק הדין לבין התוצאה המשפטית או הקונקרטית שלו. לרטוריקה יש חשיבות בפני עצמה, אם כי כאשר התוצאה אינה נובעת ממנה, זוהי אמרת אגב בלבד.
נוסף על כך זכרו:
- שופטים אינם "טוענים". הם מכריעים, קובעים, מנמקים, סבורים, מחליטים, מבהירים, מפרטים ועוד. הם בעמדת ההחלטה, לא בעמדת הטיעון.
- זהירות ממלכודת ה"רציו" (הסיכום הנלווה בפרסומי פסקי-דין):
- "רציו" הוא סיכום או תמצית ולא ניתוח. הוא אינו מתאים לצרכיכם.
- אסור להשתמש בסיכום של מישהו אחר כאילו הוא שלכם. זו עבירה אתית ולפעמים פלילית.
- אינכם יודעים מי כתבו את ה"רציו". מדוע שתסמכו על שיקול דעתם והבנתם?
חלק 4: בעקבות פסק הדין[עריכת קוד מקור]
חלק זה קושר את פסק הדין לסביבה המשפטית, הפוליטית, החברתית וכו'. בחלק זה יופיעו הכותרות הבאות ופירוט בעקבותיהן ככל שהם רלוונטיים לפסק הדין הספציפי שאתם סוקרים. זכרו שכל אמירה שאינה מתוך פסק הדין טעונה אסמכתא (בהערת שוליים).
- גלגולים מאוחרים יותר של ההליך המשפטי הספציפי (למשל, "הוגשה עתירה נוספת בנושא ... אך ההכרעת פסק הדין בסוגיית ה... לא נדונה").
- פסיקה מאוחרת יותר המסתמכת על פסק הדין באופן שמעיד על תרומתו למשפט.
- התפתחויות במדיניות (למשל "מדיניות הכבילה לא חדלה על אף פסיקת בג"ץ, והעותרים הגישו עתירה לפי פקודת בזיון בית המשפט").
- שינויים בחקיקה בחקיקה (למשל "הכנסת אמצה תיקון אחר לחוק הקובע ש... והתיקון תלוי ועומד בפני בג"ץ בעתירה נוספת", "הנוהל הוחלף בנוהל אחר, לפיו...").
- שיח ציבורי ואקדמי: איזו תמיכה או ביקורת – משפטית, ציבורית – הושמעה על פסק הדין? אינכם נדרשים לנתח את פסק הדין בעצמכם, אך לתאר את הביקורת שהתפרסמה, בספרות האקדמית או בעיתונות (למשל: בג"ץ יולנדה גלוטן עורר דיון על היבטים מגדריים של עבודת סיעוד, ועל היחסים בין בג"ץ לבין המחוקק. סקירה של פסק הדין תתייחס לשיח בשני נושאים אלו). כאן יש להציג בתמצית את הטענות המהותיות שנשמעו (ולתת אסמכתא בהערת שוליים) ולא רק להפנות למקורות השונים.
- קשירה לפסיקה במדינות אחרות בנושאים דומים (ככל שיש פסיקה רלוונטית כזו).
אם יש התפתחויות אחרות שברצונכם לסקור - מה טוב.
חלק 5: לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- ספרות אקדמית ואחרת (בין אם נזכרת ב"בעקבות פסק הדין" ובין אם לאו) ניתנת לאיתור באמצעות מאגרי מידע אלקטרוניים וכן בחיפוש אינטרנטי פתוח.
- הבחינו בין מאמרים אקדמיים לבין פרסומים מקדמי מדיניות.
- אפשר להפנות לספרות שאינה זמינה באינטרנט. בספריית המרכז האקדמי אפשר למצוא ספרות כזו (למשל ספרים)!
- אם המקור זמין באינטרנט אך לא לקהל הרחב אלא רק דרך מאגרי מידע, יש להסתפק במראה המקום (כמו לגבי ספרות שכלל לא זמינה באינטרנט), ללא קישור (URL). זאת כיוון שכל הקישורים בויקיפדיה צריכים להיות לדפי אינטרנט הזמינים לקהל הרחב.
יש לכלול לפחות ארבעה פריטים שונים.
חלק 6: ראו גם[עריכת קוד מקור]
בחלק זה יש ליצור רשימת קישורים לערכי ויקיפדיה בנושאים משיקים לנושא הערך שלכם.
- הקפידו שהנושאים יהיו משיקים לערך שלכם אך כלליים יותר. אין טעם בקישור לערכים ספציפיים אשר כבר נזכרים בתוך הערך שלכם. לכן הכוונה כאן היא לנושאים רחבים יותר.
יש לכלול לפחות ארבעה פריטים שונים.
חלק 7: קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
בחלק זה יש להפנות לפרסומים חיצוניים לויקיפדיה (שאינם נזכרים ב"קריאה נוספת") בתנאי שהם זמינים באינטרנט לקהל הרחב (וזאת להבדיל מפריטי "לקריאה נוספת" שאינם בהכרח זמינים באינטרנט). המקורות יכולים לכלול:
- נוסח מלא של פסק הדין הנסקר, וכן קודמיו וגלגוליו הבאים, אם ישנם
- מסמכים שנזכרים בפסק הדין או קשורים בו הדוקות, הצעות חוק רלוונטיות
- קטעי עיתונות העוסקים באירועים שבהם קשור פסק הדין או בפסק הדין עצמו
- אתרי אינטרנט של גופים המעורבים בפסק הדין או עוסקים בסוגיות שבו
- ככל העולה בדעתכם ורלוונטי
הקישורים צריכים להפנות לאתרים שנגישים גם למי שאינם מנויים על מאגרי מידע (ולכן, למשל, יש להפנות לנוסח פסק הדין באתר בית המשפט העליון ולא באתר נבו).
זכרו שמלבד URL, צריך לאזכר בהתאם לכללי האזכור האחיד.
יש לכלול לפחות ארבעה פריטים שונים.
חלק 8: הערות שוליים (נוצרות במהלך העבודה)[עריכת קוד מקור]
חלק זה נוצר מעצמו במהלך העבודה, כאשר אתם משלבים אסמכתאות לדבריכם. הערות השוליים תופענה בתחתית המסמך, אבל את הכותרת "הערות שוליים" אתם צריכים ליצור (בתחתית הטקסט ומעל ההערות, כמובן).
- תזכורת: כל אמירה שאינה מקורית שלכם (ובערך ויקיפדיה לא אמור להיות שום דבר מקורי שלכם מלבד חיבור הדברים!) צריכה להיות מגובה באסמכתא, כלומר הפניה למקור שעליו אתם מסתמכים: חוק, פסק דין, מאמר, כתבה, דוא"ל, הרצאה וכו'. אסור להציג רעיון שאינו שלכם כאילו הוא שלכם (לא טוב לכם, לא הוגן לבעל הרעיון המקורי).
- בהערת השוליים יש פרטים המאפשרים לקורא למצוא את המקור המאוזכר. מראי המקום צריכים להיות כתובים בהתאם לכללי האזכור האחיד (ובנוסף לכלול URL במקום שאפשר). הפורמט האוטומטי של ויקיפדיה אינו תואם את כללי האזכור האחיד ולכן תצטרכו לייצר את הערות השוליים בעצמכם.
- למידע נוסף ראו ויקיפדיה:הערות שוליים וגם ויקיפדיה:ביבליוגרפיה.
ויקיזציה[עריכת קוד מקור]
- קשרו מושגים המופיעים בערך שלכם לערכים אחרים בויקיפדיה המסבירים אותם (רק בפעם הראשונה שהם מופיעים). הקישור נועד לאפשר לקוראים לקבל הסבר למונחים המופיעים בערך. לכן יש לקשר רק מונחים רלוונטים לערך. למשל, את המילה "תאגיד" כדאי לקשר לערך על "תאגיד", אם פסק הדין עוסק באחריות תאגידים לזכויות אדם. לעומת זאת, לא כדאי לקשר את המונח "הגיש" ("זהו פסק דין בתביעה שהגיש...") לערך "הגשה" (שעוסק בקורבן מנחה!), ואין צורך לקשר תאריכים.
- אין להפנות בקישוריות חיצוניות למאגרי מידע שאינם פתוחים לקהל הרחב.
- למידע טכני ראו ויקיפדיה: עריכה טכנית.
הזהרה והבטחה[עריכת קוד מקור]
סקירת פסק דין אינה עניין של מה בכך. היא מחייבת יכולת לנסח לעצמכם ובעצמכם את תוכנו של פסק הדין, ולהביא את הדברים באופן ברור גם עבור מי שאינם מתמצאים. במילים אחרות, צריך לקרוא, לחשוב, לקרוא שוב ולחשוב. לכתוב, למחוק, לכתוב שוב ולמחוק ועוד כמה פעמים. לעשות הגהה, לגלות שבעצם פספסתם משהו, להכניס, לשלב, לנסח מחדש וחוזר חלילה. בסוף תוכלו להפיק תחת ידכם מוצר משובח!