ויקיפדיה:מדריך לנקודת מבט נייטרלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן וסגנון כתיבה

בעת כתיבה בוויקיפדיה עליכם לכתוב באופן נייטרלי, כך שעורכים אחרים יסכימו איתכם שהערך נכון ואינו דורש שכתוב.

הימנעו מקונפליקט[עריכת קוד מקור]

ייתכן שלכם ולוויקיפדים אחרים עמדות שונות מאוד בנושאים מהותיים, כמו התחממות כדור הארץ או ניסויים בבעלי חיים (ואולי בעצם תוכנית ההתנתקות, השואה וכל השאר); אך עדיין זה אפשרי שכולכם תערכו את אותו הערך ללא קונפליקט.

נסו לא להיכנס לוויכוח! במקום זאת, השתדלו להציג רעיונות של כל אחת מנקודות המבט בשפה נייטרלית. "חוקרת מהרווארד טוענת X", "פרופסור מהטכניון סבור ש-Y", "חוקרים ממכון ויצמן הביעו תמיכה ל-Z"...

אותה גישה ניתנת ליישום לא רק לגבי מדע, אלא גם לגבי היסטוריה ופוליטיקה. התמצית של הימנעות מקונפליקט בוויקיפדיה היא ההכרה ברעיונות ובטענות של הצד השני: "חלק מהאנשים חושבים על קופרניקוס כפולני, בעוד אחרים רואים בו גרמני".

ייחוס וציטוט[עריכת קוד מקור]

ייחוס וציטוט הינן שתי דרכים שונות להגיע לנקודת מבט נייטרלית. ייחוס משמעותו להבהיר שלא ויקיפדיה היא זו שטוענת משהו, אלא מישהו אחר. "ארגונים ירוקים טוענים שהתעללות בבעלי חיים אינה מוסרית". ציטוט הינו עדות לטענה. לדוגמה: "מיליוני מאזיני רדיו מאמינים שהחיפושיות היא הלהקה הטובה ביותר" (סקר רוק אנד רול, 1998) - לכתוב שהחיפושיות הן הלהקה הטובה ביותר זוהי הטיה אם לא צוין מי חושב כך, לציין זאת ללא המקור שממנו הגיע המידע, זהו תיעוד חסר.

כלל זה חשוב במיוחד כאשר כותבים על דמות או ארגון שעמדותיהם שנויות במחלוקת (דהיינו, כולם). בערך על קרל מרקס אין לכתוב כי "האדם הוא כלי משחק בידי כוחות ההיסטוריה המטריאליסטית", משום שזוהי עמדה של מרקס ולא של ויקיפדיה. הניסוח "מרקס הבחין שהאדם הוא כלי משחק בידי כוחות ההיסטוריה המטריאליסטית" אינו טוב, משום שהוא מציין תופעה שמרקס הבחין בה, כאילו מוסכם על הכל שהתופעה עצמה אמיתית. גם הניסוח "היותו של האדם כלי משחק בידי כוחות ההיסטוריה המטריאליסטית הביאה את מרקס לכתוב כי ..." אינו תקין, משום שהוא מניח כמובן מאליו את הטענה שבה מדובר. משום כך יש לכתוב "לפי מרקס, האדם הוא כלי משחק בידי כוחות ההיסטוריה המטריאליסטית".

תיאורים סוביקטיביים[עריכת קוד מקור]

אופן ההצגה של אדם או של קבוצה עשוי להביע עמדה סובייקטיבית של המציג כלפיו או כלפי עמדותיו. כתיבה נייטרלית מחייבת הימנעות מהתייחסויות כאלו.

  • שימוש בתארים שאינם חלק משמו של האדם (כבוד השופט צמח, כבוד השר שטרית, הלורד בלפור). יש להשתמש בתארים רק אם הם חלק מאופן ההצגה הרגיל של האדם (המלכה אליזבת, הרב עובדיה).
  • המונח 'גורמים' נושא קונוטציה שלילית ומשמש לעתים להחפצת ה'גורם' ולהצגתו כמזיק (גורמים חרדיים, גורמים אנטי-ציוניים).[1]

ערך יכול לסבול מאי-נייטרליות מכמה סיבות:

  • הערך מביע עמדות כעובדות.
  • הערך מכיל עובדות רלוונטיות באופן סלקטיבי.
  • חלק מנקודות המבט מקבלות תשומת לב מועטה ופירוט מועט ביחס לאחרות.
  • הטקסט ורוח הכתיבה מרמזים שנקודת מבט אחת נכונה יותר מחברתה.
  • מהנושא או מכותרת הערך משתמעת נקודת מבט מסוימת.

נקודת מבט נייטרלית אינה שחור-לבן, אלא רצף. ניתן לערוך ערך בעל נקודת מבט נייטרלית יחסית ולהפוך אותו ליותר נייטרלי.

מונחים לגבי נקודת מבט[עריכת קוד מקור]

יש להימנע ממונחים "טעונים" רגשית, במיוחד כאשר מייחסים עמדה לאדם או ארגון מסוים. משפט לדוגמה:

"דוויין גיש אמר שכדור הארץ והחיים עלי אדמות נבראו על ידי אלוהים".

זהו ניסוח נייטרלי של נקודת המבט. עכשיו נסו להחליף את המילה אמר באחד הפעלים הבאים:
הסביר, ציין, טען, התעקש.

לכל המילים הללו יש קונוטציות שונות. לפועל "טען" יש קונוטציה של "יש מחלוקת משמעותית בסוגיה זו וסביר שהוא טועה". ל"התעקש" יש קונוטציה של "אמרו לו כמה פעמים מדוע הוא טועה" וגם "הוא אמיץ מאוד בהגנה על עמדתו", ומ"ציין" משתמע שכדור הארץ אכן נברא על ידי אלוהים -- מה שרבים חושבים שאינו נכון.

כל אחת מהמילים הללו יכולה להיות מתאימה בהקשר מסוים, אך כאשר ישנה מחלוקת חריפה בנושא, רצוי להימנע מפעלים עם קונוטציות חזקות. נסו לקרוא את המשפט מנקודת המבט ההפוכה לזו שלכם, ואם אינכם יכולים להסכים איתו, סביר מאוד שמשהו לא בסדר עם המשפט.

הימנעו משימוש במילים בעלות הקשר ריגשי. מילים כמו "מדהים", "אירוני", "מסוכן", "מצוין", "נערץ" צריכות לשמש רק כחלק מייחוס לגורם שטוען כך. מונחים כמו "טרוריסט" או "דיקטטור" יכולים גם הם להיות בעייתיים, נסו תמיד להיות מודעים למחלוקות אפשריות לגבי השפה שבה מתואר נשוא הערך.

עובדות מול דעות[עריכת קוד מקור]

באופן כללי, עובדות הן פריטי מידע שניתן לאמתם, באופן שאדם הגיוני יקבל את העדות מעבר לספק סביר. דוגמאות קלות - המשפטים הבאים מכילים עובדות לגיטמיות (או היו מכילים עובדות כאלו לולא המצאנו אותם):

  • "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה כי האוכלוסייה של באר שבע בשנת 2000 הינה 180,082."
  • "השם המדעי של כלבים הינו Canis familiaris."
  • "במאה השנייה לספירה כתב תלמי משפט שניתן לתרגמו כך: 'ניתן להבין את מיקומו של כדור הארץ ביחס לשמש כ...' "
  • "כדור הארץ מסתובב סביב השמש."

דוגמאות קשות יותר:

  • "הפלה היא רצח" - דעה, לא עובדה.
  • "ג'ון סמית טוען שהפלה היא רצח" - עובדה, לא דעה.
  • "אלוהים אינו קיים" - דעה, לא עובדה.
  • "דיאגוראס ממלוס טען שאלוהים אינו קיים" - עובדה, לא דעה.

דוגמאות קשות עוד יותר:

  • "סיינטולוגיה מאמינה שלתאי הגוף יש זיכרון. אמונה זו מבוססת על הפירוש המוטעה של מחקרם של קריק ווטסון." - דעה, לא עובדה.
  • "סיינטולוגיה מאמינה שלתאי הגוף יש זיכרון. אמונה זו מבוססת על פרשנות של מחקרם של קריק ווטסון. עם זאת, פרשנות זו בוקרה על ידי ביולוגים רבים כגון..." - עובדה, לא דעה.
  • "אנטי אמריקניזם קיים בעולם. הדבר נובע ממספר טעויות במדיניות החוץ של אמריקה, במיוחד בקשר לאיראנים". - ברור שטיעון זה מוטה.
  • "אנטי אמריקניזם קיים בעולם. הדבר נובע ממספר פעולות שנתפסות כטעות, במדיניות החוץ של אמריקה..." - זה עדיין מוטה. ניתן היה לשלב את הטיעון בטקסט אם היה מצוין שזוהי טענתו של פרופ' קראולי או של 'מסדר הנזירות ע"ש אגנס נאטר', או יחד עם ציון הסיבות המרכזיות האפשריות האחרות.

אם הגעתם לדרך ללא מוצא: העדיפו יותר מידע על פני צמצום. אל תציגו אף השקפה כ"נכונה". אל דאגה, חוסר ההחלטיות שלכם יפתר על ידי העורכים האחרים.
מה לעשות אם אתם מאמינים שמשהו הוא "נכון לחלוטין"? נשמח אם תשתפו אותנו בחוכמתכם והגיגיכם בדף השיחה של הערך.

  • הימנעו מהנחות תרבותיות. אם אתם כותבים ערך על חג, אל תניחו שהקוראים ודאי מכירים את החג, הסבירו.
  • נסו להימנע משימוש בביטויים שהינם ייחודיים לאזור מסוים, עיר מסוימת או עדה מסוימת.
  • הימנעו משימוש בביטויים דו-משמעיים, או שבמקומות שונים יש להם משמעות שונה.
  • הימנעו מלהניח מראש כי מה שנכון לגבי אזור מסוים או קבוצה מסוימת, נכון בהכרח גם לגבי שאר האנושות. מה שנמצא נכון לגבי אזור או קבוצה מסוימת, עלול להיות לא נכון לגבי מקרים אחרים בשל הבדלים אפשריים של תרבות, גאוגרפיה או גנטיקה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]