ולדימיר לובוב

ולדימיר ניקולאייביץ' לובוב
Влади́мир Никола́евич Ло́бов

ולדימיר לובוב
לידה	22 ביולי 1935 (בן 91) בוראבו, ברית המועצות
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
מקום מגורים	Novocheryomushkinskaya Street
השכלה	האקדמיה הצבאית של המטכ"ל של צבא רוסיה אקדמיית פרונזה
תקופת פעילות	1958–1994 (כ־36 שנים)
תארים	Doktor Nauk in Warfare, דוקטור ליחסים בין־לאומיים
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	עיטור הדגל האדום מדליית השירות המצוין מדליית השירות המצוין, דרגה 3 מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליית השירות המצוין, דרגה 2 תג "ללוחם הבינלאומי" מדליית "חיזוק אחים לנשק" מדליית השירות המצוין, דרגה 1 מסדר ההצטיינות הפטריוטי עיטור מסדר הידידות בין עמים Medal "For Strengthening Brotherhood in Arms" מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 2 מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3 עיטור קוטוזוב, דרגה 2 עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית עיטור הכוכב האדום מדליית "ללוחם הבינלאומי מהעם האפגני אסיר התודה" מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות מדליה על הכשרת קרקעות בתולות מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה מדליה על חיזוק הברית הקרבית עיטור האומץ עיטור הידידות (רוסיה) מדליית "אחים לנשק"
אורחת כבוד באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה 22 באפריל 1991 – 4 במאי 1992 (שנה)
שירות צבאי
השתייכות	צבא הפדרציה הרוסית
דרגה	גנרל ארמייה
1958–1994 (כ־36 שנים)
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית המשמר ה-63 מפקד הקורפוס ה-26 מפקד הארמייה המשולבת ה-28 סגן ראש המטה הכללי ראש המטה הכללי המאוחד של ברית ורשה מפקד האקדמיה הצבאית פרונזה ראש המטה הכללי
פעולות ומבצעים
הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה
עיטורים

ולדימיר ניקולאייביץ' לובוב (ברוסית: Влади́мир Никола́евич Ло́бов;‏ נולד ב-22 ביולי 1935) הוא גנרל סובייטי ורוסי בדימוס, אשר כיהן כראש המטה הכללי האחרון של הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

ביוגרפיה

לובוב נולד ב-22 ביולי 1935 בכפר בוראבו שבבשקורטוסטן. מגיל 10, תוך כדי לימודיו, עבד בעבודות שונות בקולחוז שבכפר שלו. ב-1954 הוא גויס לשירות הצבאי. ב-1956 החל ללמוד בבית ספר לקציני תותחנים בריאזאן, אותו סיים בשנת 1959. ב-1960 הוצב כמפקד מחלקה בקורס מש"קים של חיל הטילים האסטרטגיים. בשנים 1964 -1967 למד באקדמיה צבאית על שם פרונזה במוסקבה. בתום לימודיו מונה למפקד גדוד חי"ר ממוכן בקבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה. באוגוסט 1968 השתתף בפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה. הגדוד שבפיקודו השתלט על נמל התעופה רוזינה ליד פראג. במאי 1969 מונה לראש מטה רגימנט של חי"ר ממוכן מס' 74. ב-1970 מונה למפקד הרגימנט.

באוקטובר 1973 הוא מונה למפקד דיוויזיית המשמר ה-63. באפריל 1974 הוא הועלה לדרגת גנרל-מאיור ובדצמבר 1975 מונה למפקד הקורפוס ה-26. ב-1979 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית של המטה הכללי ומונה למפקד הארמייה ה-28. ב-1980 הוא הועלה לדרגת גנרל-לייטננט, ובאוקטובר 1981 מונה לסגן מפקד המחוז הצבאי לנינגרד. ביוני 1984 מונה למפקד המחוז הצבאי מרכז אסיה. הוא היה סגן יו"ר הוועדה לטיפול באסון צ'רנוביל. בינואר 1987 מונה לסגן ראש המטה הכללי. בתפקידו זה, הוא קידם יוזמה לצמצום שירות החובה בצבא האדום משנתיים ל-18 חודשים. יוזמה זו נתקלה בהתנגדות מצד הצמרת הפוליטית והצבאית בברית המועצות, וכתוצאה מכך, בנובמבר 1988 הוא הודח מהתפקיד. ב-24 בינואר 1989 הוא חזר לתפקיד, ומונה במקביל לראש המטה הכללי המאוחד של ברית ורשה. הוא האחרון שהחזיק בתפקיד, כיוון שבמרץ 1991 פורקה ברית ורשה. ביוני של אותה שנה הוא מונה למפקד האקדמיה הצבאית פרונזה.

ב-25 באוגוסט 1991, בעקבות הפיכת ינאייב, הוא מונה לראש המטה הכללי. ב-7 בדצמבר פיטר אותו מיכאיל גורבצ'וב מהתפקיד. לאחר פירוק ברית המועצות הוא המשיך לשרת בצבא הפדרציה הרוסית. הוא הכין תוכניות לבנייה מחדש של הצבא הרוסי, שנדחו בידי המטה הכללי. בעקבות כך, במרץ 1994, הוא עזב את הצבא. ב-2008 הוא מונה למפקח הכללי של הצבא הרוסי - תפקיד מיוחד במשרד ההגנה הרוסי אשר שמור לגנרלים בדימוס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר לובוב בוויקישיתוף

• ולדימיר לובוב באתר משרד ההגנה הרוסי