זאב מילוא
 | |
| לידה |
1 בפברואר 1922 ממלכת יוגוסלביה |
|---|---|
| פטירה | 2 במאי 2020 (בגיל 98) |
| תאריך עלייה | 1949 |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| ראש ענף מחשבים במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי | |
| פעולות ומבצעים | |
פרטיזן במלחמת העולם השנייה מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 פרס ביטחון ישראל | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
מנכ"ל "כור תקשורת והתראה" סגן מנהל חטיבת איתות ובקרה ב"מוטורולה ישראל" | |
  | |
זאב מילוא (1 בפברואר 1922 - 2 במאי 2020) היה מהנדס אלקטרוניקה ישראלי, קצין בחיל הקשר והאלקטרוניקה בדרגת אלוף-משנה, חתן פרס ביטחון ישראל לשנת 1960.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם ולדימיר מילר בשנת 1922 לאלכסנדר ואנקה בממלכת יוגוסלביה. לסבו הייתה טחנת קמח גדולה בווירוביטיצה, שם חיו גם קרובי משפחתו. גדל בזאגרב, בירת קרואטיה. בנעוריו היה פעיל כחובב רדיו. מדינות הציר פלשו ליוגוסלביה במלחמת העולם השנייה באפריל 1941. במאי אותה שנה שלחו אותו הוריו למשפחתו בווירוביטיצה. הוא נשלח לעבודות כפייה, אולם זכה לפטור מרופא ושב להוריו בזאגרב. ב-1942, בעקבות הסכם שבו הבטיחו האוסטשה לגרש את יהודי קרואטיה למחנות ההשמדה, נשלחו לאושוויץ חמישה מבני משפחתו שהתגוררו בווירוביטיצה. עקב כך החליטה משפחתו לברוח לאזור הכיבוש האיטלקי בקרואטיה בדלמטיה. באותה שנה הצליחו הוריו להשיג מסמכי מעבר מזויפים דרך חברה שעבדה במשטרת זאגרב. עם מסמכים אלה הגיעו לאזור הכיבוש האיטלקי (בסושאק, סמוך לרייקה) והוכרו שם כקתולים. בעקבות כיבוש דרום איטליה בידי האמריקאים וחתימת איטליה על שביתת נשק עם בעלות הברית בספטמבר 1943, עזבו הכוחות האיטלקים את דלמטיה והשטח נתפס על ידי הפרטיזנים. מילר הצטרף אליהם. במסגרת הפרטיזנים התיידד עם קצין פרטיזני, יהודי גם הוא, שפינה אותם דרומה, כאשר הכוחות הגרמנים התקרבו לעיירה שבה גרו. לאחר מכן שהו קצרות בקריקווניצה (Crikvenica), סן (Senj), ליקה (Lika), נובי וינודולסקי (Novi Vinodolski) והגיעו לקורדון (Kordun). בהמשך התקבל לפרטיזנים שם כטכנאי רדיו ושירת בתפקידו למעלה משנה.
בתום המלחמה שב עם משפחתו לזאגרב והתחיל ללמוד הנדסת חשמל. משכורתו של האב לא הספיקה לכסות את הוצאות הקיום ומצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה, לכן החליטו לעלות לישראל, למרות שזאב היה קרוב לסיום לימודיו. את אשתו לעתיד, סטודנטית גם היא, הכיר במהלך לימודיו.
בסוף יוני 1949 עלה לישראל. הוא סיים לימודי הנדסת חשמל בטכניון. הצטרף לחיל הקשר והאלקטרוניקה כאזרח עובד צה"ל. בשנת 1960 זכה בפרס ביטחון ישראל, יחד עם סא"ל אלכסנדר רוזן וסרן צבי ורדיאל, על פיתוח בתחום ההצפנה.[1] התגייס לצה"ל בדרגת רב-סרן, המשיך כראש ענף מחשבים במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי והתקדם לדרגת אלוף-משנה במפקדה זו.
לאחר סיום שירותו בצה"ל מונה בשנת 1978 למנכ"ל "כור תקשורת והתראה",[2] ובתחילת 1986 מונה לסגן מנהל חטיבת איתות ובקרה ב"מוטורולה ישראל".[3]
נפטר ב-2 במאי 2020.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאב מילוא - פרטיזן יהודי ביוגוסלביה, סרטון באתר יוטיוב- זאב מילוא, באתר מוזיאון הלוחם היהודי
- מר ולדימיר מילר - זאב מילוא, באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי דן, 8 עובדי ביטחון זכו בפרסים על פיתוח אמצעי לחימה וקשר, מעריב, 12 במאי 1960
- ^ "כור" נכנסת לתחום מערכות מתוחכמות, דבר, 10 באוגוסט 1978
- ^ התמנה לסגן מנהל חטיבת איתות ובקרה במוטורולה, מעריב, 14 בינואר 1986