מוטורולה

מוטורולה תקשורת סלולרית בע"מ
Motorola, Inc.
	הלוגו של מוטורולה
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
בורסה	הבורסה לניירות ערך בטוקיו (25 ביולי 2005–6686); הבורסה לניירות ערך בניו יורק (MOT) ;
מייסדים	פול גאלווין
תקופת הפעילות	1928 – 4 בינואר 2011 (כ־83 שנים)
חברות בנות	General Instrument; מוטורולה (איטליה); מוטורולה (גרמניה); מוטורולה (צרפת); מוטורולה (הממלכה המאוחדת); Good Technology; תאגיד קודקס; נטופיה; מוטורולה (קנדה) ;
מיקום המטה	שאומבורג
משרד ראשי	שמבורג, אילינוי, ארצות הברית
ענפי תעשייה	תעשיית הטלקומוניקציה
מוצרים עיקריים	מוצרי תקשורת אלחוטית ; מעבדים זעירים ; טלפונים סלולרים
מנכ"ל	גרג בראון
עובדים	53,000 (נכון ל־2019)
	www.motorola.com

מוטורולה (Motorola) הייתה חברת אלקטרוניקה אמריקאית רב-לאומית, שייצרה טלפונים סלולריים וסמארטפונים. החברה הייתה מהמובילות בתחום הטכנולוגיות לתקשורת אלחוטית ומהתורמות העיקריות להפיכתן לחשובות והמצליחות של המאה ה-20. מוטורולה הייתה מהמובילות בכל שלב בהתפתחות טכנולוגיות אלו, החל ממקלטי הרדיו הראשונים של תחילת המאה ה-20, ועד לטכנולוגיות התקשורת הסלולרית של ימינו. מטה החברה ממוקם בשאמבורג, אילינוי, פרבר של שיקגו.

בשנת 2011 פוצלה מוטורולה לשתי חברות נפרדות. חברת 'מוטורולה מוביליטי' שעוסקת בייצור מכשירי סלולר, נמכרה לגוגל, ואחר כך ללנובו. שאר התחומים עברו לאחריותה של חברת 'מוטורולה סולושנס', שנחשבת במידה רבה ליורשת של חברת מוטורולה ההיסטורית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטורולה החלה את דרכה בשנת 1928, תחת השם גאלווין תעשיות בע"מ. השם מוטורולה היה בתחילה שם מותג שניתן על ידי מייסד החברה, פול גאלווין לפיתוח החשוב הראשון שלה: מקלט רדיו שהותקן במכונית. מאז היו כמעט כל המוצרים של החברה קשורים, בצורה זו או אחרת, לטכנולוגיית הרדיו, אם כי היא ידעה גם להתרחב לתחומים אחרים. כך למשל, כאשר החלה להתפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20, הייתה מוטורולה מהראשונות שפיתחו וייצרו מוליכים למחצה ורכיבים המבוססים עליהם בקנה מידה תעשייתי (מוטורולה סמיקונדקטור, חברת הבת של מוטורולה שעסקה בתחום זה, ושבין מוצריה הבולטים היו סדרת מעבדי ה-68000, ששימשו במחשבי אפל מדגמי מקינטוש ובדגמים הראשונים של מחשבי סאן, ומעבדי ה-PowerPC שפותחו ביחד עם חברת יבמ, נמכרה בשנת 2004 על ידי מוטורולה בבורסה, ונקראת היום פריסקייל סמיקונדטור).

לאחר ההצלחה הראשונית של מקלטי הרדיו לרכב, פיתחה מוטורולה מכשיר רדיו דו כיווני, בהתחלה עבור מכוניות (בעיקר עבור משטרת שיקגו שנעזרה בהם רבות בתקופת המלחמה בפשע המאורגן, בשנות ה-30 של המאה ה-20), ואחר כך גם מכשירי קשר שהיו ניתנים לנשיאה בידי אדם, ואשר זכו לכינוי Walkie Talkie. ה-Walkie Talkie זכו להצלחה רבה, בעיקר בשימושים צבאיים בעת מלחמת העולם השנייה, ועזרו למוטורולה למצב את עצמה כאחד מספקי ציוד התקשורת העיקריים של ממשלת ארצות הברית, דבר שהביא בין היתר לכך שמילותיו ההיסטוריות של ניל ארמסטרונג בעת נחיתתו על הירח שודרו לכדור הארץ דרך מכשיר של מוטורולה. בשנות ה-40 של המאה ה-20 נכנסה מוטורולה גם לתחום הטלוויזיה והייתה הראשונה שייצרה טלוויזיות עם מסך מרובע (להבדיל מהמסך העגול שהיה מקובל עד אז), ומהראשונות שיצרו טלוויזיות צבעוניות בארצות הברית. בשנת 1973 הייתה מוטורולה החברה הראשונה שהציגה יישום מסחרי של תקשורת סלולרית, טכנולוגיה שהפכה מאז לאחת מהמרכזיות שבהן עוסקת החברה.

מוטורולה מוביליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 פוצלה מוטורולה לשתי חברות נפרדות, 'מוטורולה מוביליטי' ו'מוטורולה סולושנס'. ב-15 באוגוסט 2011 דווח כי חברת גוגל תרכוש ב-12.5 מיליארד דולר את מוטורולה מוביליטי, העוסקת בתחום המכשירים הסלולריים. בסוף ינואר 2014 הודיעה גוגל על מכירת מוטורולה מוביליטי לחברה הסינית לנובו, למעט הפטנטים שהיו שייכים למוטורולה^[1], וכן שמירה על חטיבת מעבדה להקמת סמארטפונים עם חלקים מתחלפים שגוגל הקימה במוטורולה. המכירה הושלמה בסוף אוקטובר 2014^[2].

בריאיון למרקוס בראונלי, בעל ערוץ יוטיוב העוסק בסקירת עולם האנדרואיד והסלולר, בדצמבר 2013, אמר מנכ"ל מוטורולה מוביליטי דניס וודסייד, שמאז רכישת החברה על ידי גוגל, צמצמה החברה את מספר דגמי הטלפונים הסלולריים שהיא מפתחת בשנה (שבעה דגמים בשנת 2013 לעומת 45 בשנה שקודם לרכישת החברה), וזאת במטרה להתמקד באיכות המכשירים ובעדכונים מהירים למכשירים. גישת ה"עדכונים המהירים" באה לידי ביטוי בצורה בולטת ומרשימה כאשר ה-MOTO X וה-MOTO G קיבלו עדכון לגרסת אנדרואיד 4.4 פחות מחודש לאחר סיום הפיתוח שלהם - תקדים שנחשב ליוצא דופן בעולם האנדרואיד (פרט לסדרת מכשירי הנקסוס המקבלת עדכונים בסיום פיתוחם). כמו כן אמר מנכ"ל החברה שמוטורולה מוביליטי מתיימרת להציג סמארטפונים שיוכלו להתחרות עם המכשירים המובילים בשוק ועם זאת יהיו זולים מהם בצורה משמעותית^[3]. בספטמבר 2014 השיקה מוטורולה מוביליטי את הדור השני של Moto X, בפברואר 2015 חשפה את הדגם השני בסדרת ה-Moto E הזולה במיוחד^[4], וביולי 2015 את הדגם השלישי בסדרת ה-Moto G^[5].

רוברט וו. גאלווין ו"תרבות מוטורולה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט וו. גאלווין, בנו של פול גאלווין מייסד החברה, עמד בראשה במשך יותר מ-25 שנה, מסוף שנות ה-50 עד לאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, ועיצב את דמותה המיוחדת לטוב ולרע. גאלווין הבן שאף להפוך את מוטורולה למשהו שהוא הרבה יותר מאשר חברה עסקית המתעניינת בעיקר ביצירת רווחים לבעלי המניות שלה, אלא למעין תרבות המבוססת על מחויבות למערכת ערכי ליבה ועל רצון לשרת בראש ובראשונה את האינטרסים של לקוחות החברה. על מנת להגשים את היעדים הללו, הנהיג גאלווין בחברה מספר מנהגים הנחשבים עד היום ליוצאי דופן בנוף התאגידים האמריקאיים. הוא תבע מכל עובדי החברה, החל מעצמו ועד לאחרון העובדים לנהוג תמיד על פי ערכי הליבה של החברה, המבוססים על שני עקרונות יסוד: כבוד מתמיד לבני אדם ויושרה בלתי מתפשרת. הוא גם דאג להטמיע אל תוך החברה, שגדלה תחת הנהגתו מעסק אמריקאי בינוני לחברת ענק רב לאומית, מנגנונים שאיפשרו לממש את הכללים הללו בפועל, כחלק מתהליכי העבודה היום יומיים. כתוצאה מכך הפכה מוטורולה לאחת החברות המוערכות ביותר בעולם מבחינת ההגינות והיושרה שבהם היא מנהלת את עסקיה. מוטורולה, להבדיל מחברות רבות אחרות בתחום הטכנולוגיה והתקשורת, לא הסתבכה מעולם בפרשיות של "הנהלת חשבונות יצירתית", וידעה גם להימנע מהסתבכות בחובות ענק. גאלווין פעל גם רבות בתחום איכות הייצור, ופיתח את שיטת 6 סיגמא למדידת איכות תהליכי ייצור, הנמצאת עד היום בשימוש במוטורולה ובחברות רבות אחרות.

באופן אירוני, התרבות הארגונית של מוטורולה, שהיוותה ללא ספק חלק גדול מההצלחה שלה במשך כמעט כל המאה ה-20, היא זו שהביאה את החברה למצב של משבר מתמשך, החל מסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. המכשלה העיקרית בתרבות הזאת היא העדר בולט של תהליכי שיתוף ידע. הבעיה הזאת נובעת ממדיניות מכוונת של החברה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, תקופה שבה היא החלה לצמוח להתפרס למדינות רבות ולתחומי עיסוק מגוונים. בהכוונתו של רוברט גאלווין, אורגנה החברה בצורה של חטיבות עסקיות עצמאיות אשר כמעט ולא שיתפו פעולה ביניהן, ולעיתם היו אפילו במצב של תחרות. אסטרטגיה זו שהיה בה אולי הגיון בימים שבהם עסקה החברה בעיקר בייצור של מוצרים "סגורים" (כמו מכשירי רדיו, או רכיבי אלקטרוניקה), הפכה לבעייתית ביותר כאשר החלו לקוחות החברה לדרוש ממנה (כמו גם ממתחרותיה) לספק להם פתרונות כוללים למערכות שלמות, בעיקר בתחום התקשורת הסלולרית.

המבנה הממודר של החברה גם הקשה עליה בבחירת האסטרטגיה הנכונה ביותר להתמודדות עם אתגרים חדשים, כך למשל לוותה הכניסה של מוטורולה לתחום התקשורת הסלולרית הדיגיטלית בבלבול רב משום שהיא התקשתה להחליט האם להתמקד בטכנולוגיה ה-CDMA הנחשבת עדיפה מבחינה טכנולוגית או בטכנולוגיית ה-GSM שהפכה לפופולרית יותר, בעיקר באירופה. בסופו של דבר נכנסה החברה לשתי הטכנולוגיות בצורה מבולבלת ולא ממוקדת, כאשר במקביל פותחה בחטיבה עסקית אחרת של החברה טכנולוגיה ה-iDEN (המשמשת בארץ את חברת מירס), ללא כל תיאום עם החטיבה העוסקת בתחום התשתיות הסלולריות. החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, נעשו במוטורולה מספר ניסיונות לבצע שינויים ארגוניים שונים על מנת להתמודד עם חוסר התיאום בין פעילותיה השונות, אולם הם כשלו משום שהתרבות הארגונית המאפיינת את החברה היא כנראה בעלת מומנטום משלה.

מוטורולה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 הייתה ישראל למדינה הראשונה שבה הוקמה חברת בת של מוטורולה, מחוץ לגבולות ארצות הברית. קדמה לכך פעילות של החברה בארץ, החל מקום המדינה, דרך "חברת משה בסין אלקטרוניקה והנדסה בע"מ", שהחלה והרחיבה את פעילותה, ממפעל קטן להרכבת מכשירי רדיו ברכב, ועד לניהול של פרויקטים מורכבים בישראל, באפריקה ובמקומות נוספים בעולם, כגון איראן. בשנת 1964 כאמור, הצליח משה בסין לשכנע את רוברט וו גאלווין להפוך את החברה שלו לחברת בת של מוטורולה העולמית, ושם החברה שונה ל-"מוטורולה ישראל בע"מ". מאז נחשבת "מוטורולה ישראל" לאחת מחברות-הבת המוצלחות ביותר של מוטורולה העולמית, ומהווה שותפה בכל הפעילויות החשובות של החברה בעולם. מוטורולה ישראל מתמחה בעיקר במתן פתרונות תקשורת ייחודיים, בתחומים כמו מערכות בקרה, ושרותי דיוור מתקדמים (כגון פרויקט בשווי 300 מיליון דולר שבו זכתה מוטורולה ישראל בסוף שנת 2004, להקמת מערך של מסופוני מעקב עבור שרות הדואר האמריקאי, וזאת לאחר שהיא ביצעה בעבר בהצלחה פרויקטים דומים עבור שרות הדואר הגרמני ועבור חברת השילוח UPS), ובפיתוח מוצרים ופתרונות תוכנה בתחום התקשורת הסלולרית (ה- Spirit, מכשיר הטלפון הסלולרי של מוטורולה המיועד להתקנה ברכב, פותח כולו בישראל). כמו כן, מרכז הפיתוח של מוטורולה סמיקונדקטור לשעבר (היום כאמור, פריסקייל סמיקונדקטור) בהרצליה, היה שותף עיקרי במספר פיתוחים פורצי דרך של החברה, בעיקר בתחום המעבדים לעיבוד אותות (משפחת 56000, 96000 ו StarCore), רכיבי תקשורת מחשבים (Netcom) ממשפחת PowerQUICC ומשפחת MSC8100 ורכיבי בקרה לרכב. מוטורולה גם הקימה מפעל הרכבה למכשירי קשר בעיר ערד. מפעל זה נמצא בעשור השני של המאה ה-21 בבעלות חברת "פלקסטרוניקס", אך הוא ממשיך לייצר גם עבור מוטורולה.

מוטורולה והתקשורת הסלולרית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 פרסם משרד התקשורת הישראלי מכרז להקמת רשת תקשורת סלולרית (או מה שכונה אז "רדיו-טלפון נייד") בישראל. מוטורולה הייתה החברה היחידה שנענתה למכרז, וכך הוקמה בשנת 1985 "מת"ת", בשיתוף עם חברת תדיראן תקשורת, שהקימה את רשת התקשורת הסלולרית הראשונה בישראל. מת"ת מכרה את מכשירי הקצה שלה תחת שם המותג, "פלאפון", שהפך מאז לא רק לשמה של החברה, על גלגוליה השונים, אלא גם לשם גנרי לטלפון סלולרי בעברית. במשך תשע שנים, הייתה פלאפון תקשורת, שעברה עם הזמן לבעלות בלעדית של מוטורולה לאחר שתדיראן נאלצה למכור את חלקה בחברה, המפעילה הבלעדית של תקשורת סלולרית בישראל. בתקופה זו הכפילה החברה את מספר מנוייה מדי שנה, (מכ-500 בשנת 1985, לכ-250,000 בשנת 1994), הישג מרשים בהתחשב בעובדה שבמשך כל תקופה זו המשיכו מכשירי הקצה של החברה להמכר במחיר של כ-8,000 ש"ח ליחידה, וגם עלויות השיחה ודמי המינוי החודשיים היו גבוהים למדי.

בשנת 1994, עם פתיחת שוק התקשורת הסלולרית בארץ לתחרות, הפכה פלאפון תקשורת לחברת בת של בזק ומוטורולה. התהליך של שינוי היחסים בין פלאפון תקשורת למוטורולה ליחסים נורמליים של ספק-לקוח, לווה בקשיים רבים ובטענות בדבר ניגוד האינטרסים הגלום בו. בסופו של דבר, ועקב קשיים דומים במקומות אחרים בעולם שבהם הייתה מוטורולה שותפה בחברות הפעלה של תקשורת סלולרית, החליטה מוטורולה למכור את החזקותיה בחברות אלו ובמסגרת החלטה זו מכרה גם את חלקה פלאפון תקשורת, מהלך שהוביל בסופו של דבר להחלפתה של מוטורולה בחברת נורטל, שסיפקה גם את רשת ה-TDMA של סלקום, לספקית ציוד התשתית העיקרית של חברת פלאפון תקשורת.

מוטורולה ישראל החזיקה בעבר בבעלותה חברת תקשורת אלחוטית וסלולר בישראל, חברת מירס. מירס נמכרה בשנת 2010 ובעשור השני של המאה ה-21, נמצאת בבעלות מלאה של קבוצת "אלטיס". כחלק מקבוצת HOT היא פועלת תחת השם "HOT mobile".

מוטורולה ותקשורת אלחוטית בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 זכתה מוטורולה ישראל במכרז התקשורת הסלולרית-מוצפנת של צה"ל. במסגרת מכרז זה פיתחה מוטורולה את מערכת "ורד הרים", ומטרתה לאפשר תקשורת סלולרית מיידית ומוצפנת, לכל דרגי הפיקוד בצה"ל ובכוחות הביטחון; המערכת כוללת תחנות בסיס נייחות וניידות ובכך מתאפשרת תקשורת בין כל הגורמים בשטח ובמפקדות. המערכת הופעלה בהצלחה במסגרת תוכנית ההתנתקות, במלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן.