לדלג לתוכן

מוטורולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוטורולה תקשורת סלולרית בע"מ
Motorola, Inc.
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים פול גאלווין
תקופת הפעילות 1928 – 4 בינואר 2011 (כ־83 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • General Instrument
  • מוטורולה (איטליה)
  • מוטורולה (גרמניה)
  • מוטורולה (צרפת)
  • מוטורולה (הממלכה המאוחדת)
  • Good Technology
  • תאגיד קודקס
  • נטופיה
  • מוטורולה (קנדה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה שאומבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי שומבורג, אילינוי, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית הטלקומוניקציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מוצרי תקשורת אלחוטית
מעבדים זעירים
טלפונים סלולרים
מנכ"ל גרג בראון עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 53,000 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.motorola.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מוטורולה V3 - היה בין מכשירי הטלפון הסלולרי הדקים ביותר בעולם בעת השקתו
מוטורולה Xoom הוא הטאבלט הראשון של החברה, מבוסס אנדרואיד 3.0
Moto G היה סמארטפון מוזל של החברה, מבוסס אנדרואיד 4.3
מכשירי קשר של החברה. מכונים בישראל "מוטורולות"
טלפון חכם תוצרת מוטורולה מדגם אטריקס 2
אנטנה סלולרית מוטורולה דור 1 (דור ראשון)

מוטורולה (Motorola) הייתה חברת אלקטרוניקה אמריקאית רב-לאומית, שייצרה טלפונים סלולריים וסמארטפונים. החברה הייתה מהמובילות בתחום הטכנולוגיות לתקשורת אלחוטית ומהתורמות העיקריות להפיכתן לחשובות והמצליחות של המאה ה-20. מוטורולה הייתה מהמובילות בכל שלב בהתפתחות טכנולוגיות אלו, החל ממקלטי הרדיו הראשונים של תחילת המאה ה-20, ועד לטכנולוגיות התקשורת הסלולרית של ימינו. מטה החברה היה ממוקם בשמבורג, אילינוי, פרוור של שיקגו.

בשנת 2011 פוצלה מוטורולה ל-2 חברות נפרדות: חברת 'מוטורולה מוביליטי' שעוסקת בייצור מכשירי סלולר, נמכרה תחילה לגוגל, ואחר-כך ללנובו הסינית. שאר התחומים עברו לאחריותה של חברת 'מוטורולה סולושנס', היורשת של חברת מוטורולה ההיסטורית מבחינה משפטית.

Moto X היה סמארטפון של מוטורולה משנת 2013. בשנת 2014 הוכרזה גרסה משודרגת למכשיר

מוטורולה החלה את דרכה בשנת 1928, תחת השם "גאלווין תעשיות" (Galvin Manufacturing Corporation). השם מוטורולה היה בתחילה שם מותג שניתן על ידי מייסד החברה, פול גאלווין לפיתוח החשוב הראשון שלה: מקלט רדיו שהותקן במכונית. החברה מכרה את מכשיר הרדיו הראשון שלה תחת המותג מוטורולה ב-23 ביוני 1930, תמורת 30 דולר. חברת "גאלווין" החלה למכור מקלטי רדיו לרכב גם לכוחות משטרה ורשויות מקומיות בנובמבר 1930. שם המותג "מוטורולה" הפך כה מוכר עד שחברת גאלווין שינתה בשנת 1947 את שמה ל"מוטורולה".

לאחר ההצלחה הראשונית של מקלטי הרדיו לרכב, פיתחה מוטורולה מכשיר רדיו דו כיווני, בהתחלה עבור מכוניות (בעיקר עבור משטרת שיקגו שנעזרה בהם רבות בתקופת המלחמה בפשע המאורגן, בשנות ה-30 של המאה ה-20), ואחר כך גם מכשירי קשר שהיו ניתנים לנשיאה בידי אדם, ואשר זכו לכינוי Walkie Talkie. ה-Walkie Talkie זכו להצלחה רבה, בעיקר בשימושים צבאיים בעת מלחמת העולם השנייה, ועזרו למוטורולה למצב את עצמה כאחד מספקי ציוד התקשורת העיקריים של ממשלת ארצות הברית, דבר שהביא בין היתר לכך שמילותיו ההיסטוריות של ניל ארמסטרונג בעת נחיתתו על הירח שודרו לכדור הארץ דרך מכשיר של מוטורולה. בשנות ה-40 של המאה ה-20 נכנסה מוטורולה גם לתחום הטלוויזיה והייתה הראשונה שייצרה טלוויזיות עם מסך מרובע (להבדיל מהמסך העגול שהיה מקובל עד אז), ומהראשונות שיצרו טלוויזיות צבעוניות בארצות הברית. בשנת 1973 הייתה מוטורולה החברה הראשונה שהציגה יישום מסחרי של תקשורת סלולרית, טכנולוגיה שהפכה מאז לאחת מהמרכזיות שבהן עוסקת החברה.

במשך שנים רבות היו רבים מהמוצרים של החברה קשורים, בצורה זו או אחרת, לטכנולוגיית הרדיו, אם כי היא ידעה גם להתרחב לתחומים אחרים. כך למשל, בשנות ה-60 של המאה ה-20, הייתה מוטורולה מהראשונות שפיתחו וייצרו מוליכים למחצה ורכיבים המבוססים עליהם בקנה מידה תעשייתי. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלה החברה בפיתוח מעבדי מחשבים, בין מוצריה הבולטים בתחום היו סדרת מעבדי ה-68000, שהושקה ב-1979, וזכתה להצלחה רבה. עם השקתה שימשה תחילה למערכות עתירות ביצועים במחיר גבוה, כולל מיני-מחשבים מרובי משתמשים; תחנות עבודה למשתמש יחיד כגון מערכות HP 9000 של היולט פקארד, ה-Sun-1 של סאן מיקרוסיסטמס; מסופים גרפיים כמו VAXstation 100 של דיגיטל ו-IRIS 1000 של סיליקון גרפיקס. בהמשך הפכה הסדרה למעבד הנפוץ במערכות UNIX. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, ירידה בעלות הייצור הפכה את ה-68000 לכדאי לשימוש במחשבים אישיים החל מה-Lisa (אנ') והמקינטוש של אפל, ה-ST של אטארי ועד הקומודור אמיגה. בתקופה זו הובילה מוטורולה את השוק העולמי למיקרו-מעבדים, עם נתח שוק של 55%[1].

ב-1991 החלה מוטורולה בפיתוח מעבדי PowerPC (ראשי תיבות של Performance Optimization With Enhanced RISC – Performance Computing), מעבדים בעלי סט פקודות מסוג RISC, ביוזמה משותפת יחד עם החברות אפל ו-IBM[2]. ב-1998 הקימה מוטורולה את מיזם התקשורת הלוויינית "אירידיום". בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. בשנת 1999 דיווחה החברה על הכנסות של 37 מיליארד דולר ורווח נקי של 2 מיליארד דולר[3].

בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום, חטיבת הרשתות וחטיבת פתרונות תקשורת לארגונים גדולים סבלו מירידה חדה במכירות, והחברה כולה דיווחה על הפסד של 697 מיליון דולר ב-2001[4]. בספטמבר 2003 התפטר מנכ"ל החברה, לאחר שהיא איבדה את מעמדה כיצרנית הטלפונים הסלולריים הגדולה בעולם לנוקיה הפינית[5]. חודש אחר כך הודיעה על תוכנית לבצע ספין-אוף והנפקה של חטיבת המוליכים למחצה ("מוטורולה סמיקונדקטור") בבורסה, כחברה נפרדת[6]. המטרה הייתה לגייס הון נוסף ולהציף ערך לבעלי המניות[7]. במסגרת המהלך ביצעה החברה החדשה, "פריסקייל סמיקונדקטור", הנפקה ראשונה לציבור של מניות בבורסת ניו יורק, ביולי 2004, וגייסה כ-1.6 מיליארד דולר[8]. אחר כך חילקה חברת האם מוטורולה את מניות "פריסקייל" שברשותה לכל מחזיקי המניות שלה כדיבידנד בעין, ביחס של 0.11% ממניות "פריסקייל" לכל 1% ממניות מוטורולה[9].

מוטורולה מוביליטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 פוצלה מוטורולה לשתי חברות נפרדות, 'מוטורולה מוביליטי' ו'מוטורולה סולושנס'. ב-15 באוגוסט 2011 דווח כי חברת גוגל תרכוש ב-12.5 מיליארד דולר את מוטורולה מוביליטי, העוסקת בתחום המכשירים הסלולריים. העסקה הושלמה במאי 2012[10]. בסוף ינואר 2014 הודיעה גוגל על מכירת מוטורולה מוביליטי לחברה הסינית לנובו, למעט הפטנטים שהיו שייכים למוטורולה[11], וכן שמירה על חטיבת מעבדה להקמת סמארטפונים עם חלקים מתחלפים שגוגל הקימה במוטורולה. המכירה הושלמה בסוף אוקטובר 2014[12].

בריאיון למרקוס בראונלי, בעל ערוץ יוטיוב העוסק בסקירת עולם האנדרואיד והסלולר, בדצמבר 2013, אמר מנכ"ל מוטורולה מוביליטי דניס וודסייד, שמאז רכישת החברה על ידי גוגל, צמצמה החברה את מספר דגמי הטלפונים הסלולריים שהיא מפתחת בשנה (שבעה דגמים בשנת 2013 לעומת 45 בשנה שקודם לרכישת החברה), וזאת במטרה להתמקד באיכות המכשירים ובעדכונים מהירים למכשירים. גישת ה"עדכונים המהירים" באה לידי ביטוי בצורה בולטת ומרשימה כאשר ה-MOTO X וה-MOTO G קיבלו עדכון לגרסת אנדרואיד 4.4 פחות מחודש לאחר סיום הפיתוח שלהם - תקדים שנחשב ליוצא דופן בעולם האנדרואיד (פרט לסדרת מכשירי הנקסוס המקבלת עדכונים בסיום פיתוחם). כמו כן אמר מנכ"ל החברה שמוטורולה מוביליטי מתיימרת להציג סמארטפונים שיוכלו להתחרות עם המכשירים המובילים בשוק ועם זאת יהיו זולים מהם בצורה משמעותית[13]. בספטמבר 2014 השיקה מוטורולה מוביליטי את הדור השני של Moto X, בפברואר 2015 חשפה את הדגם השני בסדרת ה-Moto E הזולה במיוחד[14], וביולי 2015 את הדגם השלישי בסדרת ה-Moto G[15].

רוברט וו. גאלווין ו"תרבות מוטורולה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט וו. גאלווין, בנו של פול גאלווין מייסד החברה, עמד בראשה במשך יותר מ-25 שנה, מסוף שנות ה-50 עד לאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, ועיצב את דמותה המיוחדת לטוב ולרע. גאלווין הבן שאף להפוך את מוטורולה למשהו שהוא הרבה יותר מאשר חברה עסקית המתעניינת בעיקר ביצירת רווחים לבעלי המניות שלה, אלא למעין תרבות המבוססת על מחויבות למערכת ערכי ליבה ועל רצון לשרת בראש ובראשונה את האינטרסים של לקוחות החברה. על מנת להגשים את היעדים הללו, הנהיג גאלווין בחברה מספר מנהגים הנחשבים עד היום ליוצאי דופן בנוף התאגידים האמריקאיים. הוא תבע מכל עובדי החברה, החל מעצמו ועד לאחרון העובדים לנהוג תמיד על פי ערכי הליבה של החברה, המבוססים על שני עקרונות יסוד: כבוד מתמיד לבני אדם ויושרה בלתי מתפשרת. הוא גם דאג להטמיע אל תוך החברה, שגדלה תחת הנהגתו מעסק אמריקאי בינוני לחברת ענק רב לאומית, מנגנונים שאיפשרו לממש את הכללים הללו בפועל, כחלק מתהליכי העבודה היום יומיים. כתוצאה מכך הפכה מוטורולה לאחת החברות המוערכות ביותר בעולם מבחינת ההגינות והיושרה שבהם היא מנהלת את עסקיה. מוטורולה, להבדיל מחברות רבות אחרות בתחום הטכנולוגיה והתקשורת, לא הסתבכה מעולם בפרשיות של "הנהלת חשבונות יצירתית", וידעה גם להימנע מהסתבכות בחובות ענק. גאלווין פעל גם רבות בתחום איכות הייצור, ופיתח את שיטת 6 סיגמא למדידת איכות תהליכי ייצור, הנמצאת עד היום בשימוש במוטורולה ובחברות רבות אחרות.

באופן אירוני, התרבות הארגונית של מוטורולה, שהיוותה ללא ספק חלק גדול מההצלחה שלה במשך כמעט כל המאה ה-20, היא זו שהביאה את החברה למצב של משבר מתמשך, החל מסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. המכשלה העיקרית בתרבות הזאת היא העדר בולט של תהליכי שיתוף ידע. הבעיה הזאת נובעת ממדיניות מכוונת של החברה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, תקופה שבה היא החלה לצמוח להתפרס למדינות רבות ולתחומי עיסוק מגוונים. בהכוונתו של רוברט גאלווין, אורגנה החברה בצורה של חטיבות עסקיות עצמאיות אשר כמעט ולא שיתפו פעולה ביניהן, ולעיתם היו אפילו במצב של תחרות. אסטרטגיה זו שהיה בה אולי הגיון בימים שבהם עסקה החברה בעיקר בייצור של מוצרים "סגורים" (כמו מכשירי רדיו, או רכיבי אלקטרוניקה), הפכה לבעייתית ביותר כאשר החלו לקוחות החברה לדרוש ממנה (כמו גם ממתחרותיה) לספק להם פתרונות כוללים למערכות שלמות, בעיקר בתחום התקשורת הסלולרית.

המבנה הממודר של החברה גם הקשה עליה בבחירת האסטרטגיה הנכונה ביותר להתמודדות עם אתגרים חדשים, כך למשל לוותה הכניסה של מוטורולה לתחום התקשורת הסלולרית הדיגיטלית בבלבול רב משום שהיא התקשתה להחליט האם להתמקד בטכנולוגיה ה-CDMA הנחשבת עדיפה מבחינה טכנולוגית או בטכנולוגיית ה-GSM שהפכה לפופולרית יותר, בעיקר באירופה. בסופו של דבר נכנסה החברה לשתי הטכנולוגיות בצורה מבולבלת ולא ממוקדת, כאשר במקביל פותחה בחטיבה עסקית אחרת של החברה טכנולוגיה ה-iDEN (המשמשת בארץ את חברת מירס), ללא כל תיאום עם החטיבה העוסקת בתחום התשתיות הסלולריות. החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, נעשו במוטורולה מספר ניסיונות לבצע שינויים ארגוניים שונים על מנת להתמודד עם חוסר התיאום בין פעילותיה השונות, אולם הם כשלו משום שהתרבות הארגונית המאפיינת את החברה היא כנראה בעלת מומנטום משלה.

מוטורולה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 הייתה ישראל למדינה הראשונה שבה הוקמה חברת-בת של מוטורולה, מחוץ לגבולות ארצות הברית. קדמה לכך פעילות של החברה בארץ, החל מקום המדינה, דרך "חברת משה בסין אלקטרוניקה והנדסה בע"מ", שהחלה והרחיבה את פעילותה, ממפעל קטן להרכבת מכשירי רדיו ברכב[16], ועד לניהול של פרויקטים מורכבים בישראל, באפריקה ובמקומות נוספים בעולם, כגון איראן. בשנת 1964 כאמור, הצליח משה בסין לשכנע את רוברט וו גאלווין להפוך את החברה שלו לחברת בת של מוטורולה העולמית, ושם החברה שונה ל-"מוטורולה ישראל בע"מ". מאז נחשבת "מוטורולה ישראל" לאחת מחברות-הבת המוצלחות ביותר של מוטורולה העולמית, ומהווה שותפה בכל הפעילויות החשובות של החברה בעולם. מוטורולה ישראל מתמחה בעיקר במתן פתרונות תקשורת ייחודיים, בתחומים כמו מערכות בקרה, ושרותי דיוור מתקדמים (כגון פרויקט בשווי 300 מיליון דולר שבו זכתה מוטורולה ישראל בסוף שנת 2004, להקמת מערך של מסופוני מעקב עבור שרות הדואר האמריקאי, וזאת לאחר שהיא ביצעה בעבר בהצלחה פרויקטים דומים עבור שרות הדואר הגרמני ועבור חברת השילוח UPS), ובפיתוח מוצרים ופתרונות תוכנה בתחום התקשורת הסלולרית (ה- Spirit, מכשיר הטלפון הסלולרי של מוטורולה המיועד להתקנה ברכב, פותח כולו בישראל). כמו כן, מרכז הפיתוח של מוטורולה סמיקונדקטור לשעבר (שבהמשך נקרא פריסקייל סמיקונדקטור) בהרצליה, היה שותף עיקרי במספר פיתוחים פורצי דרך של החברה, בעיקר בתחום המעבדים לעיבוד אותות (משפחת 56000, 96000 ו StarCore), רכיבי תקשורת מחשבים (Netcom) ממשפחת PowerQUICC ומשפחת MSC8100 ורכיבי בקרה לרכב. מרכז פיתוח נוסף פעל בגן התעשייה עומר בין השנים 1997 ל 2009. מרכז הפיתוח בישראל ישראל נסגר מיד לאחר שהחברה נקנתה על ידי NXP בשנת 2015.

מוטורולה גם הקימה מפעל הרכבה למכשירי קשר בעיר ערד. מפעל זה נמצא בעשור השני של המאה ה-21 בבעלות חברת "פלקסטרוניקס", אך הוא ממשיך לייצר גם עבור מוטורולה.

מוטורולה והתקשורת הסלולרית בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 פרסם משרד התקשורת הישראלי מכרז להקמת רשת תקשורת סלולרית (או מה שכונה אז "רדיו-טלפון נייד") בישראל. מוטורולה הייתה החברה היחידה שנענתה למכרז, וכך הוקמה בשנת 1985 "מת"ת", בשיתוף עם חברת תדיראן תקשורת, שהקימה את רשת התקשורת הסלולרית הראשונה בישראל. מת"ת מכרה את מכשירי הקצה שלה תחת שם המותג, "פלאפון", שהפך מאז לא רק לשמה של החברה, על גלגוליה השונים, אלא גם לשם גנרי לטלפון סלולרי בעברית. במשך תשע שנים, הייתה פלאפון תקשורת, שעברה עם הזמן לבעלות בלעדית של מוטורולה לאחר שתדיראן נאלצה למכור את חלקה בחברה, המפעילה הבלעדית של תקשורת סלולרית בישראל. בתקופה זו הכפילה החברה את מספר מנוייה מדי שנה, (מכ-500 בשנת 1985, לכ-250,000 בשנת 1994), הישג מרשים בהתחשב בעובדה שבמשך כל תקופה זו המשיכו מכשירי הקצה של החברה להמכר במחיר של כ-8,000 ש"ח ליחידה, וגם עלויות השיחה ודמי המינוי החודשיים היו גבוהים למדי.

בשנת 1994, עם פתיחת שוק התקשורת הסלולרית בארץ לתחרות, הפכה פלאפון תקשורת לחברת בת של בזק ומוטורולה. התהליך של שינוי היחסים בין פלאפון תקשורת למוטורולה ליחסים נורמליים של ספק-לקוח, לווה בקשיים רבים ובטענות בדבר ניגוד האינטרסים הגלום בו. בסופו של דבר, ועקב קשיים דומים במקומות אחרים בעולם שבהם הייתה מוטורולה שותפה בחברות הפעלה של תקשורת סלולרית, החליטה מוטורולה למכור את החזקותיה בחברות אלו ובמסגרת החלטה זו מכרה גם את חלקה פלאפון תקשורת, מהלך שהוביל בסופו של דבר להחלפתה של מוטורולה בחברת נורטל, שסיפקה גם את רשת ה-TDMA של סלקום, לספקית ציוד התשתית העיקרית של חברת פלאפון תקשורת.

מוטורולה ישראל החזיקה בעבר בבעלותה חברת תקשורת אלחוטית וסלולר בישראל, חברת מירס. מירס נמכרה בשנת 2010 ובעשור השני של המאה ה-21, נמצאת בבעלות מלאה של קבוצת "אלטיס". כחלק מקבוצת HOT היא פועלת תחת השם "HOT mobile".

מוטורולה ותקשורת אלחוטית בצה"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 זכתה מוטורולה ישראל במכרז התקשורת הסלולרית-מוצפנת של צה"ל. במסגרת מכרז זה פיתחה מוטורולה את מערכת "ורד הרים", ומטרתה לאפשר תקשורת סלולרית מיידית ומוצפנת, לכל דרגי הפיקוד בצה"ל ובכוחות הביטחון; המערכת כוללת תחנות בסיס נייחות וניידות ובכך מתאפשרת תקשורת בין כל הגורמים בשטח ובמפקדות. המערכת הופעלה בהצלחה במסגרת תוכנית ההתנתקות, במלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוטורולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ טל שחף, שבבים ישראליים, מעריב, 25 באוגוסט 1987
  2. ^ גבי בשן, יבמ נוטשת את מדיניות הבדלנות, חדשות, 15 באוגוסט 1991
    גבי בשן, שנינו מאותו הכפר - נחתם הסכם בין יבמ לאפל, חדשות, 3 באוקטובר 1991
  3. ^ יעקב שרגל, ניו יורק, ‏רווחי מוטורולה ברבעון זינקו פי יותר משלושה, באתר גלובס, 19 בינואר 2000
  4. ^ דני חרד, ‏מוטורולה מדווחת על הפסד של 90 מיליון דולר עקב צניחה של 25% בהכנסות ל-7.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 23 בינואר 2002
    יהודה שויצר, מוטורולה ממשיכה להפסיד: דיווחה על הפסד של 90 מיליון דולר ברבעון הרביעי, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2002
  5. ^ הניו יורק טיימס, התפטר מנכ"ל מוטורולה עקב קשיים מתמשכים בחברה, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2003
  6. ^ הדס מנור, ‏מוטורולה העולמית תנפיק את יחידת המוליכים למחצה, המעסיקה 550 מהנדסים בישראל, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2003
  7. ^ ליאון איצקר, מוטורולה הורידה את מחיר ההנפקה הראשונה לציבור של חטיבת השבבים פריסקייל, באתר הארץ, 16 ביולי 2004
  8. ^ דפנה מאור, דומינו'ס, חטיבת השבבים של מוטורולה ו-LG פיליפס יוצאות השבוע להנפקה ראשונה, באתר TheMarker‏, 12 ביולי 2004}
    ליאון איצקר, מוטורולה גייסה כמעט 1.6 מיליארד דולר בהנפקת חטיבת השבבים פריסקייל לאחר שהורידה המחיר ל-13 דולר, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2004
  9. ^ תוכנית ההפרדה יוצאת לדרך: פריסקייל נפרדת ממוטורולה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2004
  10. ^ יאיר מור, גוגל השלימה את רכישת מוטורולה מוביליטי, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2012
  11. ^ רויטרס, הסיבוב של גוגל על מוטורולה: מכרה אותה ללנובו תמורת 2.91 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2014
    צחי הופמן ושירות גלובס, ‏דרמה בשוק הסלולר: לנובו רוכשת מגוגל את מוטורולה מוביליטי, באתר גלובס, 30 בינואר 2014
  12. ^ עכשיו זה רשמי: לנובו השלימה את רכישת מוטורולה מידי גוגל, באתר מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety, ‏31 באוקטובר 2014
  13. ^ הראיון המלא באתר יוטיוב(באנגלית)
  14. ^ מוטורולה חושפת את Moto E החדש. המחיר? 149 דולרים בלבד
  15. ^ מוטורולה מציגה את הדור השלישי ל-Moto G, ויש שניים
  16. ^ מוטורולה מרכיבה מקלטים למכוניות, הארץ, 11 באוגוסט 1965