אות מלחמת ששת הימים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אות מלחמת ששת הימים
אות מלחמת ששת הימים
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
סוג אות מערכה
זכאות חיילים אשר שירתו בין 5 ביוני 1967 ו-11 ביוני 1967 ונוספים לפי הפירוט
נוסד 1967
הענקות
הוענק לראשונה 1967
היררכיה
הבא אות מלחמת ההתשה
הקודם אות מלחמת סיני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אות מלחמת ששת הימים הוא אות מערכה המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במלחמת ששת הימים, מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.

הזכאות לאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את האות קיבלו האנשים הבאים:

  • חיילים ששירתו בצה"ל בסדיר או במילואים לתקופה של 24 שעות לפחות, בזמן המלחמה - מיום 5 ביוני 1967 עד 11 ביוני 1967. בשל אורכה הקצר של המלחמה אפילו שירות של 24 שעות בלבד הקנה זכאות לאות בהשוואה למלחמת הקוממיות שבה רק מי ששירת במשך ארבעה חודשים היה זכאי לאות.
  • חיילים שנהרגו או נפצעו במהלך המלחמה, וחיילים שנפלו במהלך תקופת ההמתנה בין 18 במאי 1967 ו-5 ביוני 1967.
  • אזרחים עובדי צה"ל (למעט נוער עובד) ששירתו מ-1 באפריל 1967 ועד 11 ביוני 1967.
  • אזרחים שהתנדבו לשרת כנהגים של רכב אזרחי מגויס.
  • אזרחים בעלי פטור משירות מילואים שהתנדבו לשירות פעיל.
  • אזרחים עובדי מערכת הביטחון ושירותים חיוניים שעבדו ברציפות מ-15 במאי 1967 עד 12 ביוני 1967.

בני משפחה של זכאים שנפטרו יכלו להגיש בקשה ולקבל את העיטור בשמם.

האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז האות פסים בצבע תכלת ולבן כצבעי דגל המדינה, בצדדים מופעים פסים רחבים של כחול ואדום - צבעי הניצחון והגבורה.

ככל אותות המערכה בישראל, האות מעוצב בצורת סרט בגודל 40×10 מ"מ המחובר באמצעות סיכות לבגד. לאחר מלחמת לבנון השנייה החל ייצור האות ממתכת מצופה אמייל.

חייל שקיבל צל"ש במהלך המלחמה עונד אותו על גבי האות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
אות מלחמת סיני
אות מלחמת ששת הימים
5 ביוני 1967 - 11 ביוני 1967
הבא:
אות מלחמת ההתשה