ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו
Владимир Иванович Немирович-Данченко
לידה 11 בדצמבר 1858 (יוליאני)
אוזורגתי, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 1943 (בגיל 84)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקורוסית: Владимир Иванович Немирович-Данченко; ‏11 בדצמבר (23 בדצמבר) 185825 באפריל 1943) היה במאי תיאטרון, מחזאי וסופר רוסי וסובייטי. הוא היה מייסד התיאטרון האמנותי, זכה פעמיים בפרס סטלין (1942, 1943) והוענק לו תואר אמן העם (1936). על פועלו בתחום התיאטרון הוענק לו עיטור לנין ועיטור הדגל האדום של העמל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו נולד באוזורגתי אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בגאורגיה למשפחת קצין בגמלאות יליד אוקראינה ואימו הייתה ממוצא ארמני. הוא למד בגימנסיה בטביליסי ולאחר סיומה למד באוניברסיטת מוסקבה בשנים 18761879.

בשנת 1877 נמירוביץ'-דנצ'נקו החל לפרסם ביקורות על הצגות תיאטרון. בשנת 1881 הוא פרסם את המחזה הראשון שלו והוא הועלה על במת תיאטרון מלי במוסקבה. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 הוא כתב מספר מחזות שהועלו על במות תיאטראות שונים. הוא גם פרסם מספר רומנים.

בשנים 18911901 נמירוביץ'-דנצ'נקו לימד משחק בבית הספר למשחק ליד הפילרמוניה. בין תלמידיו היו איוואן מוסקבין, וסבולוד מיירהולד ואולגה קניפר (אשתו של אנטון צ'כוב) והוא לקח אותם לתיאטרון אמנותי שהוא יסד ביחד עם קונסטנטין סטניסלבסקי בשנת 1898. בתיאטרון זה נמירוביץ'-דנצ'נקו העלה על במה מספר הצגות ביחד עם סטניסלבסקי ושיתוף פעולה אדוק שה נמשך עד לשנת 1906. במקביל לניהול התיאטרון הם הקימו מספר סטודיות בהם ניסו דרכים לפיתוח תיאטרון.

בשנת 1919 נמירוביץ'-דנצ'נקו הקים סטודיו מוזיקלי שבשנת 1926 התפתח לתיאטרון מוזיקלי עצמאי. נמירוביץ'-דנצ'נקו ראה שתיאטרון האמנותי שהוקם עומד לפני משבר ובשנת 1924 פעל לקליטה מספר רב של שחקנים חדשים. בשנים 1925–1926 הוא שהה בארצות הברית וניסה לפתח בהוליווד את הקריירה אך בסופו של דבר חזר למוסקבה. עד יום מותו הוא היה מנהל אמנותי ובמאי ראשי של התיאטרון. במקביל הוא העלה על הבמה מספר הצגות בתיאטרון המוזיקלי.

בתחילת מלחמת העולם השנייה הוא נסע לקווקז, אך כבר במהלך שנת 1942 חזר למוסקבה. בשנת 1943 הוא פעל להקמת בית הספר למשחק ליד התיאטרון.

ב-25 באפריל 1943 הוא נפטר מהתקף לב ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]