ולטר אלמר סקופילד
 | |
| לידה |
9 בספטמבר 1867 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 76 בערך) אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
כנסיית סנט ג'יימס הקטן |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור נוף |
| פרסים והוקרה |
פרס הולגרטן |
  | |
ולטר אלמר סקופילד (באנגלית: Walter Elmer Schofield; 10 בספטמבר 1866 - 1 במרץ 1944) היה צייר נוף אימפרסיוניסטי וצייר ימי. הוא נחשב לאחד האימפרסיוניסטים של פנסילבניה.[1] עיקר עבודתו כוללת נופי סתיו וסצנות שלג של פנסילבניה וניו אינגלנד, ונופים קיציים וציורים ימיים באנגליה וצרפת.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלמר סקופילד היה הצעיר מבין שמונת ילדיהם של איש העסקים בפילדלפיה בנימין סקופילד (1820–1900) ומרי וולסטונקרפט סקופילד (1822–1899). הוריו היגרו מאנגליה לפילדלפיה בשנת 1845, ואביו ודודיו בנו מפעל טקסטיל.
הוא גדל באזור ג'רמאנטאון בפילדלפיה וסיים את בית הספר התיכון בשנת 1886.[3] הוא למד במכללת סווארטמור במשך שנה, [9] לפני שנשר ועבד כקאובוי בסן אנטוניו, טקסס.
הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה, 1889–1992, אצל תומאס אנשוץ ורוברט וונו.[4] הוא עבר לפריז בשנת 1892, ולמד באקדמיה ז'וליאן אצל ויליאם בוגרו, גבריאל פרייר והנרי לוסיין דואט.[5]
סקופילד חזר לפילדלפיה בסוף 1894. הוא נמנה עם קבוצה של אמני פילדלפיה - ויליאם גלקנס, אדוארד ויליס רדפילד, ג'ון סלואן, אברט שין, ג'יימס מור פרסטון, אדוארד דייוויס, צ'ארלס גרייפלי, סטירלינג קלדר, יו הנרי ברקנרידג'. הם נפגשו בסטודיו של רוברט אנרי כל יום שלישי לדון באמנות ואסתטיקה. סקופילד, אנרי ועמיתיהם, הפליגו יחד לצרפת ביוני 1895. הם הוקסמו מהציירים ההולנדים הישנים.
בשנת 1892 הוא פגש את מוריאל רדמיין, והם התחתנו ב־7 באוקטובר 1896 בלנקשייר (ליד ליברפול). הזוג הצעיר שב לפילדלפיה, והתגורר עם הוריו בעיירה צ'לטנהאם. מאוחר יותר הם קנו בית בפילדלפיה. סקופילד זכה להצלחה מקצועית מוקדמת עם נופי חורף של פנסילבניה, צבועים בסגנון טונאליסטי "המאופיינים בצבעים שקטים ומכחול רך וזורם."[6]
בשנת 1899, הוא ואשתו עברו לסאות'פורט, צפון מערב אנגליה, והתגוררו עם הוריה. לבני הזוג נולדו שני בנים, סימור וסידני. המשפחה התגוררה זמן מה בבריטני, ומ־1903 עד 1907 בעיירת החוף סנט אייבס, קורנוול. סקופילד בילה מחצית השנה בפילדלפיה וצייר את נופי הסתיו וסצנות חורף, בעוד שאשתו ובניו נותרו באנגליה. הוא שמר על שגרה זו במשך השנים 1902 עד 1937, למעט במהלך מלחמת העולם הראשונה.
סקופילד חזר עם אדוארד רדפילד לצרפת, שניהם עבדו באוויר הפתוח גם במזג האוויר הקר ביותר, והעדיפו בדים גדולים ושאפו לסיים יצירה ביום אחד. מאוחר יותר הם נפרדו והפכו ליריבים.
סקופילד נטש בהדרגה את הטכניקה הטונאליסטית שלו לטובת סגנון דינמי יותר "של עבודת מכחול אקספרסיוניסטית ותחושת צורה, מבנה ודפוסים גדולים יותר שהם גובלים בפוסט-אימפרסיוניזם." סקופילד צייר בלוח בהיר יותר לאחר מלחמת העולם הראשונה, ויישם גישה חדשה זו על סצנות שלג, על סצנות חוף של קורנוול ועל נופי קליפורניה, ניו מקסיקו ואריזונה.[6]
מלחמת העולם השנייה סיימה את הטיולים השנתיים של סקופילד לארצות הברית. את שנותיו האחרונות הוא חי וצייר בקורנוול.
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1915, בגיל 48, התגייס שופילד כפקיד בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא השתחרר בדרגת סרן.
לאחר המלחמה גרו סקופילד ואשתו בקורנוול במשך מספר שנים, ובאטלי, סאפוק בשנים 1925 עד 1937.[7]
בספטמבר 1937 רכשו את "בית גודולפין", אחוזה מהמאה ה -17 בקורנוול, ששוחזרה על ידי בנם האדריכל, סידני אלמר שופילד (1901–1983). רבים מציוריו המאוחרים של סקופילד מתארים את האחוזה ואת הגנים שלה. בני הזוג עברו לבית קטן יותר באותו נכס בשנת 1941, ונתנו את בית האחוזה לבנם סידני ולכלתו.
ולטר אלמר סקופילד נפטר מהתקף לב ב -1 במרץ 1944.
גופתו נקברה זמנית באנגליה, ולאחר מלחמת העולם השנייה נקברה מחדש בפילדלפיה, בכנסיית ג'יימס הקדוש. אשתו מוריאל, שחיה עוד 16 שנים, נקברה לצידו.
בנם סידני עיצב את המצבה שלהם, בנוסף להיותו אדריכל, סידני צייר דיוקנאות.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולטר אלמר סקופילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ William R. Valerio, et al., Schofield, International Impressionist (Woodmere Art Museum, 2014), pp. 149, 159.
- ^ "Walter Elmer Schofield - Artworks"
- ^ Stephanie L. Herdrich, "Walter Elmer Schofield," in Helene Barbara Weinberg, American Impressionism and Realism: A Landmark Exhibition from the MET (Metropolitan Museum of Art, 2009), p. 310.
- ^ David B. Dearinger, Paintings and Sculpture at the National Academy of Design, Volume 1: 1826–1925 (National Academy of Design, Hudson Hills Press, 2004)
- ^ Walter Elmer Schofield papers, 1885-1974, www.aaa.si.edu (באנגלית)
- ^ 1 2 Carol Lowrey, A Legacy of Art: Paintings and Sculptures by Artist Life Members of the National Arts Club (National Arts Club, Hudson Hills Press, 2007), pp. 172-73.
- ^ David Tovey, Creating A Splash - The St. Ives Society of Artists - The First 25 Years (1927–1952) (Hilmarton Manor Press, 2003).