ונוס ואדוניס (טיציאן, מדריד)
מידע כללי | |
---|---|
צייר | טיציאן |
תאריך יצירה | 1553 |
טכניקה וחומרים | שמן על בד |
ממדים בס"מ | |
רוחב | 207 ס״מ |
גובה | 186 ס״מ |
נתונים על היצירה | |
זרם אמנותי | האסכולה הוונציאנית |
מספר יצירה | P000422 (מוזיאון הפראדו) |
מיקום |
מוזיאון הפראדו מדריד שבספרד |
ונוס ואדוניס (באיטלקית: Venere e Adone) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר טיציאן משנת 1553. היצירה מוצגת במוזיאון הפראדו במדריד.
הסיפור המיתולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפורם של ונוס ואדוניס מתואר בספר העשירי של השיר האפי מטמורפוזות מאת המשורר הרומי אובידיוס. הציור מתאר את הרגע בו ונוס מזהירה את אדוניס מחיות רעות, מאוחר יותר הוא יהרג בידי חזיר בר ומדמו יצמח פרח הכלנית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיציאן צייר מספר גרסאות "ונוס ואדוניס" לאורך השנים, הגרסה במוזיאון הפראדו היא הראשונה, והיחידה אשר מתוארכת במדויק בחליפת מכתבים משנת 1554 בין טיציאן לפליפה השני, מלך ספרד, מזמין היצירה. הציור הוא השני בסדרה בת שישה ציורים אשר טיציאן כינה poesie (פיוטים), והיה אמור להיות מוצג מול הציור הראשון בסדרה: דנאה.[1] טיציאן הסביר למלך שהציורים נועדו להציג את ונוס מלפנים ומאחור וכך ליצור אשליה של פסל.
כיום "ונוס ואדוניס" מוצג מול ציור דנאה,[2] אבל לא מול הציור מהסדרה (שנמצא בלונדון) אלא מול גרסה מאוחרת שנוצרה בשנת 1565.
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בציור נראה הצייד הצעיר אדוניס, עם שחר, כאשר הוא מנסה להרחיק מעליו את ונוס אהובתו, המנסה למנוע ממנו ללכת. הוא מחזיק בידו חנית ולידו שלושה כלבי ציד. מתחת לעץ אפשר לראות את קופידון ישן, כאשר החץ וקשת שלו תלויים על העץ. למעלה בשמיים נראית דמות במרכבה (שהיא או ונוס, בשלב מאוחר יותר בסיפור, או אפולו, או אל השמש סול, המייצג את השחר). ונוס יושבת על סלע אשר מכוסה על ידי מפת שולחן מהודרת, אדוניס לבוש בסגנון רומי קלאסי כאשר קרן נשיפה משתלשלת מחגורתו.
יצירה זו התפרסמה, מרגע שהוצגה לראשונה, בזכות הארוטיקה שהיא מביעה. הייחודיות העיקרית שלה טמונה בתנוחתה של ונוס.
גרסאות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן כשלושים גרסאות נוספות המתוארכות למאה השש עשרה. הן מחולקות לשתי קבוצות: "גרסאות פראדו" ו"גרסאות פארנזה", להלן רשימה חלקית.
גרסאות פראדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דומות לגרסה המוצגת במוזיאון הפראדו, גם מבחינת הגודל.
- מוזיאון אשמוליאן באוקספורד. הדמות במרכבה היא בוודאות ונוס מכיוון שהיא נגררת בידי ברבורים. מותו של אדוניס מוצג ברקע.
- הגלריה הלאומית בלונדון. מתוארכת לסביבות 1554 ומיוחסת אל סדנתו של טיציאן.
- מוזיאון פול גטי במאליבו, קליפורניה. מתוארכת אל בין השנים 1554–1560.
- הגלריה הלאומית האיטלקית לאמנות עתיקה ברומא. מתוארכת לסביבות 1560. אדוניס נראה חבוש כובע.
גרסאות פארנזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נקראות כך כי הן מבוססת על ציור ששכן בארמון פארנזה ברומא, ואבד. ישנם מספר שינויים שנעשו בגרסאות פארנזה ביחס לגרסאות פראדו: הן קטנות במידה משמעותית. השמיים, הקצה העליון של החנית והדמות במרכבה אינם מתוארים. יש שני כלבים במקום שלושה. קופידון ער, הוא קרוב יותר לזוג ואוחז בידו יונה. אין כד מוזהב בצד שמאל.
- הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון. מתוארכת לסביבות 1560.
- מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק. מיוחסת על ידי המוזיאון לטיציאן עצמו[3].
-
מוזיאון פול גטי במאליבו, קליפורניה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Titian's 'poesie': The commission". The National Gallary.
- ^ "Venus and Adonis - Prado". Museo Nacional del Prado.
- ^ "Venus and Adonis - The Met". The Metropolitan Museum of Art.