הגלריה הלאומית לאמנות (וושינגטון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגלריה הלאומית לאמנות
הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון די.סי
הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון די.סי
מידע
שנת ההקמה 1937
תאריך פתיחה רשמי 1941
מיקום וושינגטון די.סיֿ, ארצות הברית
כתובת וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אנדרו ויליאם מלון
מבקרים בשנה 4,261,391 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 38°53′29″N 77°01′12″W / 38.89147°N 77.02001°W / 38.89147; -77.02001 
www.nga.gov
(למפת וושינגטון די. סי. רגילה)
Location map Washington, D.C. central.png
 
הגלריה הלאומית לאמנות
הגלריה הלאומית לאמנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הגלריה הלאומית לאמנות, היא מוזיאון לאומי לאמנות השוכן בוושינגטון די.סי, בירת ארצות הברית.

המוזיאון הוקם באופן פרטי בשנת 1937. אוסף המוזיאון כולל ציורים, הדפסים, צילומים, פסלים, מדליות ואמנות מערבית מימי הביניים ועד ימינו, כולל הציור היחידי של לאונרדו דה וינצ'י באמריקה.

הקמפוס של הגלריה כולל את הבניין המערבי הנאו-קלאסי המקורי שתוכנן על ידי האדריכל ג׳ון ראסל וגן פסלים בגודל של כ-6.1 דונם. זהו אחד המוזיאונים הגדולים ביותר בצפון אמריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרו ויליאם מלון, בנקאי פיטסבורג ומזכיר האוצר של ארצות הברית בין השנים 1921 ל-1932, החל לאסוף אוסף פרטי של ציורים ופסלים ישנים עתיקים במהלך מלחמת העולם הראשונה.

בסוף שנות ה-20, החליט מלון לכוון את מאמצי האיסוף שלו להקמת גלריה לאומית חדשה לארצות הברית.

ב-1930, החליט מלון, בין השאר מסיבות מס, להקים את הקרן לחינוך ולצדקה של אוון מלון, שהייתה אמורה להיות הבעלים החוקיים של היצירות המיועדות לגלריה. בשנת 1931, עשה מלון את הרכישה הגדולה הראשונה שלו ממוזיאון ארמיטאז' בסנקט פטרבורג במסגרת המכירה הסובייטית של ציורי ארמיטאז׳.

בינואר 1937, הציע מלון להקים את הגלריה החדשה. ב-24 במרץ 1937, ביום הולדתו של מלון, אישר הקונגרס האמריקאי את הקמת המוזיאון.

מבנה המוזיאון עוצב ע״י האדריכל ג׳ון ראסל, והמבנה החדש הושלם והתקבל ע״י נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט ב-17 במרץ 1941. לא מלון ולא האדריכל ראסל זכו לראות את המוזיאון לאחר השלמתו. שניהם מתו בסוף אוגוסט 1937, כחודשיים בלבד לאחר שבניית המוזיאון החלה. בעת הקמתו, היה מבנה המוזיאון השישי בגודלו בעולם.

התוספת האחרונה למוזיאון היא גן הפסלים של המוזיאון, אשר הוסף ב-23 במאי 1999.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלריה הלאומית לאמנות נתמכת באמצעות שותפות פרטית-ציבורית. הממשל הפדרלי של ארצות הברית מספק כספים, באמצעות הקצאות שנתיות, לתמיכה בפעילות המוזיאון ותחזוקתו. כל היצירות, כולל גם תוכניות מיוחדות, ניתנים באמצעות תרומות פרטיות וקרנות.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון מורכב משני מבנים: הבניין המערבי (1941), והבניין המזרחי (1978) המקושרים במעבר תת-קרקעי. בניין המערב, המורכב משיש טנסי ורוד, תוכנן בשנת 1937 על ידי האדריכל ג׳ון ראסל בסגנון נאו-קלאסי.

בבניין המערבי יש אוסף נרחב של ציורים ופסלים של אמנים אירופאים מימי הביניים ועד סוף המאה ה-19, כמו גם יצירות של המאה ה-20 על ידי אמנים אמריקאים.

לעומת זאת, העיצוב של הבניין המזרחי על ידי האדריכל איי אם פיי הוא גאומטרי המחלק את הצורה הטרפזית של האתר לשני משולשים.

המאפיין המרכזי של המבנה הוא האטריום הגבוה, אשר מעוצב כבית משפט פתוח, המוקף בחלל פיסולי המשתרע על פני 16,000 מ״ר. האטריום מרוכז על ציר, אותו יוצר עמוד השדרה עבור הבניין המערבי והוא נבנה מטנסי שיש.

ב-2005, המפרקים המצמידים את לוחות השיש לקירות אלו החלו להראות סימנים של מתח, מה שיוצר סיכון שהלוחות ייפלו על המבקרים למטה. בשנת 2008, פקידי NGA החליטו כי יש צורך בהסרת הלוחות והתקנת לוחות חדשים. השיפוץ הושלם ב-2016.[1]

הבניין המזרחי מתמקד באמנות מודרנית-עכשווית, עם אוסף יצירות של פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, ג'קסון פולוק, אנדי וורהול, רוי ליכטנשטיין ואלכסנדר קלדר.

המבנה הסופי של הגלריה הלאומית לאמנות, גן הפסלים הושלם ב-1999 לאחר 30 שנות תכנון. גן הפסלים מכיל נטיעות של מינים אינדיאנים[דרושה הבהרה], עצים ופריחה רב-שנתית. בגן הפסלים ישנה מזרקה מעוגלת. הפסלים אשר מוצגים באזור הנוף שמסביב כוללים יצירות של דייוויד סמית, מארק די סוורו, רוי ליכטנשטיין, סול לויט, טוני סמית, רוקסי פיין, ז'ואן מירו, לואיז בורז'ואה והקטור גימאר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Leigh, Catesby (8 בדצמבר 2009). "An Ultramodern Building Shows Signs of Age". The Wall Street Journal.