ונצל הראשון, דוכס לוקסמבורג
 | |||||||
| לידה |
25 בפברואר 1337 פראג, ממלכת בוהמיה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1383 (בגיל 46) לוקסמבורג, לוקסמבורג | ||||||
| בן או בת זוג |
Joanna, Duchess of Brabant (1352–?) | ||||||
| שושלת בית לוקסמבורג | |||||||
| |||||||
  | |||||||
ונצל הראשון, דוכס לוקסמבורג (המכונה לעיתים קרובות ונצל מבוהמיה; 25 בפברואר 1337 – 7 בדצמבר 1383) היה הדוכס הראשון של לוקסמבורג מ-1354. הוא היה בנם של יוהאן, מלך בוהמיה וביאטריס מבורבון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ונצל נולד ב-1337, בפראג, ליוהאן, מלך בוהמיה ולביאטריס, בתו של לואי הראשון, דוכס בורבון. בשנת 1352 התחתן ונצל עם יוהאנה (1322 – 1406), בתם של יאן השלישי, דוכס בראבנט ולימבורג, ומארי ד'אבר. בשנת 1354 העלה קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, את לוקסמבורג למעמד של דוכסות. בשנת 1355, יוהאנה ירשה את ברבנט ולימבורג. על מנת למנוע את החלוקה של ברבנט חתם ונצל על ה-"Joyous Entry", אך נאלץ להילחם נגד גיסו לואי השני, רוזן פלנדריה, שתבע את חלקו בדוכסות. הוא לא הצליח למנוע את תפיסת בריסל על ידי הפלמים, אבל אוורארד'ט סרקליס הצליח לגרש אותם מהעיר. לאחר מכן נאלץ ונצל להתמודד בעיקר עם מרידות פנימיות. בשנת 1371 הוא ניהל מלחמה עם וילהלם השני, דוכס ייליך, ונחל תבוסה משפילה בבזוויילר, איבד חלק מצבאו וכמה אצילים. הוא נתפס והיה 11 חודשים בשבי.
ונצל מת בלוקסמבורג, והותיר את יוהאנה כשליטה הבלעדית של ברבנט. ונצל, מלך גרמניה, ירש אותו כדוכס לוקסמבורג. ישנן השערות שהוא מת מצרעת. בקשתו האחרונה הייתה שלבו יעקר מגופתו וישלח לאשתו ששהתה בבריסל. הוא קבור בקריפטה במנזר אורבל בבלגיה.
