וסילי מרקורייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וסילי מרקורייב
Vasily Vasilyevich Merkuryev (2).jpg
לידה 24 במרץ 1904 (יוליאני)
רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1978 (בגיל 74)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, במאי תיאטרון, מורה דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות התיאטרון בסנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Irina Vsevolodovna Meyerhold עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Pyotr Merkuryev עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סטלין (1947)
  • עיטור לנין (8 באפריל 1974)
  • האמן העממי של ברית המועצות (1960)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (6 במרץ 1950)
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • פרס סטלין (1949)
  • פרס סטלין (1952)
  • אמן כבוד של רוסיה הסובייטית (1947)
  • האמן העממי של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1955)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (28 באפריל 1964)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
MERKURJEV.jpg

וסילי מרקורייברוסית: Василий Меркурьев; ‏6 באפריל 190412 במאי 1978) היה שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע סובייטי. הוא זכה שלוש פעמים בפרס ברית המועצות ובשנת 1960 הוענק לו תואר האמן העממי. על פעילותו בתחום התיאטרון הוא קיבל מספר עיטורים כולל עיטור לנין בשנת 1974.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסילי מרקורייב נולד בעיר אוסטרוב במחוז פסקוב למשפחת סוחר ממוצא רוסי ואשתו ממוצא גרמני שנולדה בשווייץ. למשפחה היו שישה בנים: לאוניד הבכור נהרג במלחמת העולם הראשונה, אלכסנדר נפטר במהלך מצור לנינגרד, יבגני נמלט מרוסיה עם קרובי משפחה בעקבות מהפכת אוקטובר, פיוטר הוצא להורג במהלך הטיהורים הגדולים ולדימיר האחרון נפטר ממחלה בגיל תשע.

וסילי מרקורייב החל לשחק בשנת 1920 בתיאטרון המקומי. בשנת 1926 הוא סיים את בית הספר למשחק בלנינגרד. מרקורייב התקבל להרכב של אחד מתיאטרוני העיר ובשנת 1937 התקבל לתיאטרון אלכסנדרינסקי בו עבד עד סוף חייו. בתיאטרון זה הוא עבד גם כבמאי.

בשנת 1924 מרקורייב שיחק לראשונה בסרט קולנוע. משנות ה-30 ועד לשנות ה-50 הוא שיחק בעשרות סרטים והיה בין השחקנים הפופולריים של המדינה.

בשנת 1934 השחקן הכיר את מריה, הבת הצעירה של וסבולוד מיירהולד ותוך זמן קצר הם התחתנו. בשנת 1939 אחד מאחיו של מרקורייב נעצר במהלך הטיהורים הגדולים. מרקורייב החליט לאמץ את שלושת ילדיו והם גדלו ביחד עם ילדי מרקורייב עצמו.

לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה המשפחה פונתה לסיביר. בתקופה זו מרקורייב ניהל תיאטרון בעיר נובוסיבירסק. כאשר הם חזרו ללנינגרד מרקורייב המשיך לשחק על במת תיאטרון אלקסנדרינסקי. בשנת 1947 אשתו פוטרה מעבודתה כ"בת אויב העם" ובמשך 12 שנים היה לה אסור לעסוק במקצוע. אומנם הרדיפות לא פגעו במרקורייב, הוא המשיך את הקריירה המוצלחת בתיאטרון ובקולנוע ובתקופה זו אף קיבל מספר פעמים פרס סטלין

בשנת 1954 מרקורייב שיחק אצל הבמאי מיכאל קאלאטוזוב באחד הסרטים המוצלחים שלו "הידידים הנאמנים" לצד בוריס צ'ירקוב.

החל משנת 1934 מרקורייב היה מורה (בשנת 1961 קודם לפרופסור) בבית הספר למשחק בלנינגרד. רוב הזמן הוא הוביל קורס שחקנים ביחד עם אשתו. בין תלמידיו היו מרינה ניולובה ואיגור ולדימירוב.

מרקורייב המשיך לשחק עד לשנת 1974. הוא נפטר בשנת 1978 ונטמן בלנינגרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וסילי מרקורייב בוויקישיתוף