ועידת סומאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משתתפים בוועידת סומאם, אוגוסט 1956

ועידת סומאםערבית:مؤتمر الصومام בקבילית: Agraw n Summam) הייתה ועידה של מנהיגי החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה FLN, שכונסה במחתרת ב-20 באוגוסט 1956 בעמק סומאם, ביישובים איר'באן ואיפרי שבכפר אווזלאקן (אוזלאגן) של ימינו, במחוז בג'איה בקביליה שבאלג'יריה. הכינוס שהיווה ציון דרך חשוב בתולדות המהפכה האלג'יראית, אורגן בעיקר על ידי עבאן רמדאן, האחראי על המחתרת באלג'יר ולערבי בן מהידי (אחראי על מחוז ה'). אל מהידי מילא את תפקיד יושב ראש הוועידה ורמדאן - את זה של מזכיר. השתתפו בוועידה, בין השאר, כרים בלכאסם (אזור ג), אעמר אועמראן (אזור ד), סי מחמד בוקרה, יוסף זיר'וד (אזור ב), לחדר בן טובאל, סלימאן דחילס, המפקד עז א-דין, סי לחדר, עלי חוג'ה ועלי מלאח (אזור ו) מוסטפא בן בולאעיד לא יכול היה להשתתף מכיוון שמת בקרב 5 חדשים קודם לכן. גם משלחת מנהיגי חוץ בראשות אחמד בן בלה לא הצליחה להגיע לאחג'יריה.

המועצה הלאומית של המהפכה האלג'יראית CNRA בנבחרה בוועידת סומאם כללה 34 חברים: 17 חברים מלאים ו 17 חברי משנה.

הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועידה אימצה מצע שהתייחס ליעדי המvפכה, לסוגיות פוליטיות וצבאיות ולפניה של המדינה האלג'יאית העצמאית שתקום. דובר על הקמת מדינה המבוססת על פלורליזם פוליטי ולשוני ועל הפרדת הדת מהמדינה. מנהל אזרחי היה אמור לנהל את עניינים האזרחיים:נישואים, פתרון סכסוכים אישיים, רישום הלידות, גביית המסים וכו'. החזית לשחרור לאומי היה אמור בעתיד לפקח על הבחירות לאספות העם. בעקבות הוועידה חולקה אלג'יריה ל 6 וילאיה או מחוזות צבאיים. כל וילאיה חולקה ל-4 אזורים. כל אזור חולק ל4 נפות.כל נפה -ל 4 מגזרים וברשותה כּתיבּה של 120 לוחמים חמושים. לכל מגזר 40 אנשי מיליציה (מוסבלין) כל יחידה מנהלית כללה:אחראי - פוליטי-צבאי, סגן פוליטי, סגן צאבי, אחראי על המודיעין והקשר, שירות בריאות ואספקה. הנציג של אזור צפון-קונסטנטינואה, סי אחמד זיר'וד, התנגד לעמדות של עבאן ובן מ'הידי אך התפשר מתוך שאיפה להצלחת הוועידה.[1]

סכסוכים פנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת האלג'יראית שישבה בקהיר ובראשה אחמד בן בלה ערערה על כמה מההחלטות הפוליטיות, למשל על קדימות הפוליטיקה לעומת הצבא וקדימות מנהיגי הפנים לעומת המנהיגים הגולים. האסטרטגיה שאומצה בוועידה בהמשך לקו ההכרזה מ-1 בנובמבר 1954 התנגדה לכל צורת חסות מבוץ, במיוחד לחסות מצד משטר "הקצינים החופשיים" המצריים של גמאל עבד אל-נאצר. ההפשעה המצרית על המהפגה האלג'יראית גברה אחרי התכנסות בקהיר של המועצה הלאומית של המהפכה האלג'יראית באוגוסט 1957 ואחרי רצח עבאן רמדאן בדצמבר אותה שנה. בנובמבר 1958 החריפו העימותים בין חסידי נאצר ותומכי הגישה העצמאית והטיהורים שבאו לידי ביטוי ברציחת הקולונלים מחמוד לעמורי, אוואשריה, נוואורייה ואחרים על ידי אנשי הווארי בומדיין. ב-1959 נרצח גם הקולונל אמירוש.בסופו של דבר אחרי שנת 1962 במדינה העצמאית שקמה באלג'יריה הושלט משטר חד-מפלגתי וצבאי.

חברי המועצה הלאומית של המהפכה האלג'יראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים מלאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסגן של בן בולאעיד
  • לחדר בן טובאל
  • סעיד מומחמדי
  • סלימאן דחילס
  • עבד אל-חפיד בוסוף
  • עלי מלאח
  • סעד דחלב
  • צלאח לואנשי
  • מוחמד צדיק בניחיא
  • עבד אל-חמיד מהרי
  • טייב תעלאיבי
  • מוחמד אל-בג'אווי
  • אחמד פרנסיס
  • עיסא בן עטאללה
  • נציג איגוד העובדים האלג'יראים
  • ברהים מזהודי
  • עבד אל-מאלךּ תמאם
  • חמדי סעיד

חברי הוועד לתיאום ולביצוע CEE[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 Yves Courrière La guerre d'Algérie, édition Robert Laffont, Paris

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ali Ben Ali Boubaker Il y a cinquante et quatre ans, le congres de Soummam, tribune libre, Institut Hoggar 19/8/2010

Il y a 60 ans le Congrès de la Soummam, Un acte historique pour la Révolution L'Expression 20.08.2016

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עבד אל-מג'יד מרדיסי - בעיתון "ליברטיה-אלז'רי" במדור Dossier