וריד נבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מס' 3 הוא הווריד הנבוב העליון. מס' 11 הוא הווריד הנבוב התחתון

הוורידים הנבוביםלטינית: venae cavae, צורת רבים של vena cava; מכונים גם הוורידים החלולים) – הווריד הנבוב העליון והווריד הנבוב התחתון – הם שני כלי הדם הוורידיים העיקריים המנקזים דם מחוזר מכל רקמות הגוף לתוך הלב.

הווריד הנבוב העליון (Vena cava superior) מנקז את ורידי הראש והזרוע (vena brachiocephalica) הימני והשמאלי, שאחראים על ניקוז הדם המחוזר בעיקר מן הראש, החזה והגפיים העליונות. וריד מרכזי נוסף המתנקז לווריד הנבוב העליון הוא הווריד האי-זוגי (Azygos), אשר מנקז דם מכלי הדם העוטפים את עמוד השדרה והשרירים הבין-צלעיים.

הווריד הנבוב התחתון (Vena cava inferior), לעומת זאת, מנקז את איברי הבטן, האגן והגפיים התחתונות. הסעיפים העיקריים של הווריד הנבוב התחתון הם וריד הכבד, ורידי הכליה והוורידים הפמורליים המגיעים מן הירך ומנקזים את הדם הוורידי ברגליים. בשונה משאר הגוף, כלי הדם המנקזים את מערכת העיכול אינם מנוקזים ישירות לווריד הנבוב התחתון, אלא עוברים שלב של סינון הכרוך במעבר דרך הכבד. סינון זה נועד למנוע הגעה לא מבוקרת של מרכיבים מתהליך העיכול אל יתר חלקי הגוף מבלי שעברו "מיון".

בסופם, מתנקזים שני הוורידים הנבובים לחלל העלייה הימנית בלב. העלייה הימנית מעבירה את כלל הדם המחוזר שקיבלה לחדר הימני, ומשם עובר הדם דרך ארבעה עורקים עיקריים לחימצון בנאדיות הריאה.

בזמן ההתפתחות העוברית משמש הווריד הנבוב התחתון כצינור המרכזי שדרכו מגיע דם מחומצן למערכת כלי הדם של העובר. במסגרת סדרה של כלי דם עוקפים ופתחים זמניים מסופקים צורכי העובר על אף שריאותיו אינן מסוגלות לחמצן דם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]