ז'אן ניקולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ז'אן ניקולה (אנגלית: Jean Nicolet ) (נולד 1598 - נפטר 1 בנובמבר 1642) היה סוחר פרוות צרפתי שנודע בזכות גילוייו וחקר אגם מישיגן, האי מקינאק, מפרץ גרין, והיותו האירופי הראשון שסייר באזור הנוכחי של מדינת ויסקונסין האמריקאית.

ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור - ז'אן ניקולה מגיע לויסיקונסין, 1610

ניקולה נולד בשרבורג-אוקטוויל בצרפת, בנו של תומאס ניקולה, שהיה "שליח של המלך בין פריז לשרבורג", ומרגריט דה לאמר. הם היו חברים בכנסייה הרומית הקתולית. הוא היה ידיד ידוע של סמואל דה שמפליין ואתיין ברולה. הוא עבר לקנדה להשתתף בתוכניתו של שמפליין להכשרת צעירים צרפתים כחוקרים וסוחרים שיגורו בקרב הילידים באמריקה. הצרפתים פיתחו באזור את הסחר בפרוות.[1]

הגעה לקוויבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1618 הגיע ניקולה לקוויבק להתאמן כמתורגמן עבור חברת המסחר - שהייתה מונופול בבעלות חברי האצולה הצרפתית. כשכיר, ז'אן ניקולה היה תומך נאמן של המערכת הכלכלית-פוליטית המלכותית שהתקיימה עד המהפכה הצרפתית.

כדי ללמוד את שפת המקום, ניקולה נשלח להתגורר עם האינדיאנים באי אלומט, יישוב ידידותי שנמצא לאורך ציר הסחר החשוב של נהר אוטווה. עם שובו לקוויבק בשנת 1620 הוטל עליו להתגורר בקרב תושבי אודאווה ואלגונקין באזור אגם ניפיסינג. במהלך שהותו בת תשע שנים הוא ניהל חנות וסחר עם העמים הילידים באזור.

היו לו קשר זוגי הדוק עם אחת מנשות ניפיסינג,[2][3] ונולדה להם בת, אותה כינה את מדלן אפרוסין ניקולה. כשחזר ניקולה לקוויבק, הוא הביא עמו את בתו מדלן כדי לחנך אותה בין הצרפתים. ב־19 ביולי 1629, כאשר קוויבק נכבשה על ידי האחים קירק שהשתלטו עליה עבור אנגליה, ז'אן ניקולה נמלט עם בתו לשבט הורון. הוא פעל משם כנגד האינטרסים האנגלים עד להחזרת השלטון לצרפתים בקוויבק.

חקר ויסקונסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הנצחה מ 1909, של מקום הגעתו של ז'אן ניקולה ב 1634

ניקולה ידוע כאירופי הראשון שחקר את אגם מישיגן. בשנת 1634 הוא הפך לאירופאי הראשון שחקר את מה שתהפוך למדינת ויסקונסין. ז'אן ניקולה נחת ברד בנקס, ליד מפרץ גרין המודרני בויסקונסין, בחיפוש אחר מעבר למזרח.[4] הוא וחוקרים צרפתים אחרים נודעו במגעיהם עם האנשים המקומיים שנקראו הו-צ'ונק, שחיו לאורך חופים אלה. שם שכמה צרפתים תירגמו בטעות כ"אנשי הים ".[5] בשפת הו צ'ונק, השם אומר שהם אנשים בעלי "קול גדול", מכיוון שהם האמינו ששפתם הייתה המקור למשפחת שפות שבטים נוספים. עקב הפרשנות של השם, ניקולה הסיק כי האנשים האלה היו חייבים להגיע מהאוקיינוס השקט או מקרבתו, והם ידעו על קשר ישיר עם סין.

ניקולה הפך לשגריר צרפת בקרב אנשי הו-צ'ונק. הוא לבש גלימות בצבע בהיר ונשא שני אקדחים כדי להדגיש את מעמדו וסמכותו. אנשי הו-צ'ונק העריכו את התצוגה הטקסית שלו. עם כמה מדריכי הו-צ'ונק, יצא ניקולה לנהר פוקס, והגיע דרכו לוויסקונסין. הוא שט במורדו של הנהר עד שהנהר החל להתרחב. הוא היה בטוח שהגיע לאוקיינוס. הוא עצר את התקדמותו וחזר לקוויבק כדי לדווח על גילויו של מעבר ל"ים הדרומי". הוא לא היה מודע לכך שהוא החמיץ ולא מצא את נהר המיסיסיפי העליון.[6]

מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשורים האחרונים כמה חוקרים הטילו ספק בתיאור המסורתי של הגעת ניקולה למפרץ גרין. לדעתם ניקולה לא חיפש מסלול לסין, לא לא פגש את אנשי הפואנים. רונלד סטיבה הרחיק לכת וטען שניקולה אפילו לא נסע לאגם מישיגן, אלא שהפואנים היו למעשה אנשי שבט אלגונקין, שניקולה פגש אותם במפרץ קווינאוו, מישיגן.[7] ננסי אוסטרייך לורי, מהמוזיאון במילווקי - ואחריה פטריק ג'יי יונג, מבית הספר להנדסה במילווקי - טענו שניקולה פגש למעשה את הפואנים ליד מנומיני, מישיגן. אף על פי שאנשי המנומיני והפואנים היו שבטים שונים, הם היו בעלי ברית ששלטו במשותף על הגישה למפרץ גרין.[8] לורי וג'ונג מציעים כי המטרה העיקרית של ניקולה הייתה לכונן חוזה שלום בין צרפת החדשה לפואנים וברית נגד העם האירוקווי.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן ניקולה טבע לאחר שסירתו התהפכה במהלך סערה בנהר בעת מסעו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העיר ניקולה, קוויבק נקראה על שמו.
  • המכללה הטכנית של ניקולה באזור ריינלנדר, ויסקונסין נושאת את שמו.
  • בית הספר התיכון ניקולה בפרברי מילווקי נקרא על שמו.
  • בשנת 1950 הוקם פסל שלו הממוקם בפארק מחוז וקוויק פולס, כקילומטר צפונית-מזרחית לגרין ביי, כקילומטר משם ההערכה שהוא נחת.[9]
  • נחיתתו של ניקולה בחוף האדום מונצחת בציור קיר מ -1910 במוזיאון בגרין ביי, ויסקונסין.
  • הבנק הלאומי של ניקולה נושא את שמו.
  • היער הלאומי ניקולה בצפון ויסקונסין נושא את שמו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Andreas, Alfred Theodore (1884; 1975 rprt). History of Chicago, Vol. I, p. 39. Arno Press, Inc.
  2. ^ Gosselin, Auguste (1905). Jean Nicolet et le Canada de son temps (1618-1642) (in French). J.-A. K.-Laflamme, imprimeur. p. Page 254. Retrieved 9 January 2018.
  3. ^ Gosselin, August (1893). Jean Nicolet 1618-1642. p. Page 3. Retrieved 9 January 2018.
  4. ^ UW - Green Bay - Wisconsin's French Connections Jean Nicolet Statue
  5. ^ Lurie, Nancy Oestreich (2009). The Nicolet Corrigenda: New France Revisited. Long Grove, Illinois: Waveland Press, Inc. p. 2.
  6. ^ Christianson, Theodore (1935). History of Minnesota. 1. Chicago: The American Historical Society, Inc. p. 43.
  7. ^ Stiebe, Ronald (1999). Mystery People of the Cove: A History of the Lake Superior Ouinipegou. Marquette, Michigan: Lake Superior Press.
  8. ^ Jung, Patrick J. (2018). The Misunderstood Mission of Jean Nicolet: Uncovering the Story of the 1634 Journey. Madison, Wisconsin: Wisconsin Historical Society Press. p. 131.
  9. ^ Fox11. Fox11Online Jean Nicolet Statue moved to its new home