ז'אקרי
מרד הז'אקרי היה התקוממות איכרים רחבת היקף שפרצה בצרפת בשנת 1358, בתקופת מלחמת מאה השנים בין צרפת לממלכת אנגליה. המרד התרחש בעיקר בצפון צרפת, באזורי פיקרדיה, איל-דה-פרנס ווואז, והיה תוצאה של משבר כלכלי וחברתי עמוק: האיכרים סבלו ממסים כבדים, נזקי מלחמה והרס כפרים בידי צבאות ושכירי חרב. לאחר קרב פואטייה (1356), שבו נפל המלך ז'אן השני, מלך צרפת בשבי האנגלים, האיכרים חשו חסרי הגנה, בעוד האצולה נראתה כמי שאינה מסוגלת להגן עליהם.
המרד פרץ במתקפה אלימה על אחוזות וטירות, כאשר אלפי איכרים חמושים בכלים מאולתרים בזזו רכוש והרגו אצילים, בהנהגת גיום קאל, בן פיקרדיה. כוחות האצולה בראשות שארל השני, מלך נווארה דיכאו את המרד בקרב ממלו. גיום קאל נלכד והוצא להורג, והמרד דוכא באלימות רבה. אף שלא הושגו הישגים מידיים למעמד האיכרים, האירוע סימל את התסיסה החברתית העמוקה בצרפת של ימי הביניים והפך לסמל למאבק בין פשוטי העם לאצולה. מקור השם "ז'אקרי" הוא בכינוי לעג לאיכרים על שם מעיל הבד הבלוי שנהגו ללבוש בקרב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברברה טוכמן, ראי רחוק: המאה ה-14 הרת הפורענויות, תרגמה מאנגלית כרמית גיא, הוצאת דביר, תל אביב תשנ"ה, 1995.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי זהבי, המאה הארבע עשרה: מרד הז'אקרי, אי-מאגו
- ז'אקרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
